רכבות אל החיים - רכבות אל המוות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | פרנק מייסלר |
| תאריך יצירה | 2008 |
| טכניקה וחומרים | ארד, גרניט |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מִיטֶה |
רכבות אל החיים – רכבות אל המוות (בגרמנית: Züge ins Leben – Züge in den Tod) הוא פסל ברונזה מעשה ידי הפסל היהודי־בריטי פרנק מייסלר, המוצב בסמוך לתחנת פרידריכשטראסה בברלין. הפסל נוצר לזכר הקינדר-טרנספורט ולילדים היהודים שנרצחו בתקופת השואה.
תיאור היצירה
הפסל מציג שבע דמויות של ילדים בגודל טבעי, יצוקות בברונזה. חמש מהדמויות, שגופן עשוי ברונזה כהה, מביטות לצד אחד ומסמלות את גורלם של הילדים שנשלחו ברכבות למחנות הריכוז ולא שרדו. מנגד, שתי דמויות בברונזה בהירה מביטות לכיוון אחר ומייצגות את הילדים שניצלו בזכות הקינדרטרנספורט לאנגליה. סידור הקבוצה יוצר ניגוד סמלי בין חיים למוות ומבטא את השבר ההיסטורי דרך חוויית הילדים.
באנדרטה מפוסלים שבעה ילדים העומדים על רציף רכבת, מחולקים לשתי קבוצות פיסול, העומדות בגבן זו אל זו, כך שהן מייצגות ניגודים וגורלות שונים - לחיים ולמוות. בקבוצה אחת נראים שני ילדים זקופים ודינמיים, לבושים היטב ובידיהם מזוודות, ומתחתם ברציף נכתב בלוחית קטנה במספר שפות "הרכבת לחיים", כלומר קבוצה זו מייצגת את הילדים שניצלו באמצעות רכבת הקינדר-טרנספורט. בקבוצה השנייה נראים חמישה ילדים בעלי תנוחה סטטית, בגדיהם בלויים ועליהם טלאי צהוב, לרגליהם מזוודות ריקות ותכולתם מפוזרת, מבטם נראה מלנכולי ומושפל או תועה בחלל, ועל הרציף מתחתם נכתב "הרכבת למוות" - החמישה מייצגים ילדים בשואה שלא זכו לעלות לרכבת קינדר-טרנספורט והובלו ברכבות למחנות ההשמדה. מייסלר בחר להקים אנדרטה זו מבלי להציג רק את מבצע ההצלה ולהתעלם ממיליון וחצי ילדים שלא שרדו בשואה.[1]
רקע והיסטוריה
הקינדרטרנספורט היו מבצעי הצלה שנערכו בשנים 1938–1939, שבמסגרתם הוברחו כ־10,000 ילדים יהודים מגרמניה, אוסטריה, פולין וצ'כוסלובקיה לבריטניה. הרכבת הראשונה יצאה מתחנת פרידריכשטראסה. בנובמבר 1938. יוזמות ההצלה אורגנו בין היתר על ידי אישים בבריטניה, בהם ניקולס וינטון, שיזם את הבאתם של מאות ילדים לרכבות הראשונות שיצאו מברלין. הפסל מהווה תזכורת כפולה – הן להצלת המעטים והן להשמדת הרבים – והוא אחד מאתרי ההנצחה המרכזיים בברלין לתקופת השואה. פרנק מייסלר, יוצר הפסל, היה בעצמו ילד ניצול שגורש ב־1939 מברלין לאנגליה במסגרת הקינדרטרנספורט, וחווייתו האישית עיצבה את משמעות היצירה.[1]
פרשנות ואירועים
הפסל מדגיש את הדואליות של התקופה: מצד אחד אלפי ילדים שניצלו וקיבלו חיים חדשים, ומנגד מיליוני ילדים שנספו בידי הנאצים. בינואר 2024 רוסס הפסל בגרפיטי במהלך הפגנה פרו־פלסטינית בלתי חוקית בברלין. פני הדמויות כוסו בצבע, ועל חלק מהן צוירו סמלים ובהם ייצוג של מסגד אל-אקצא. האירוע עורר תגובות חריפות מצד ארגונים יהודיים, ובהם אגודת ניצולי השואה בבריטניה (AJR), שהגדירה את המעשה כ"חילול מזעזע של אנדרטה יקרה וחשובה". אחרים ציינו את הקשר שבין הכחשת השואה להכחשת טבח שבעה באוקטובר בישראל. המעשה נתפס כניסיון לפגוע בסמל של זיכרון השואה והגביר את תחושת האיום על הקהילה היהודית באירופה.[2][3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Trains to Life – Trains to Death | visitBerlin.de, www.visitberlin.de (באנגלית)
- ↑ i24NEWS, www.i24news.tv
- ↑ J. N. Reporter, Berlin's Kindertransport memorial vandalised after pro-Palestinian rally, Jewish News, 2024-01-03 (באנגלית אמריקאית)
רכבות אל החיים - רכבות אל המוות42640033Q22330297