רכבל הפסגה
רכבל הפסגה (באנגלית: Peak Tramway; בסינית: 山頂纜車) הוא רכבל מסוג פוניקולר המקשר בין אזור סנטרל לבין פסגת ויקטוריה, ועובר דרך שכונת המיד-לוולס באי הונג קונג. הרכבל משמש הן כאתר תיירות פופולרי והן את דיירי אזור הפגישה.
הרכבל נמצא בבעלות ומנוהל על ידי חברת קבוצות מלונות הונג קונג ושנגחאי (Hongkong and Shanghai Hotels group), הבעלים של מלון פנינסולה בחצי האי קאולון וכן של מגדל הפסגה הממוקם מעל תחנת הקצה העליונה של הרכבל.
מהלך הרכבל
הרכבל נע על מסלול שאורכו 1.4 ק"מ, ובמעלה מדרון לגובה של 400 מטרים. במסלול שני פיתולים - האחד - פנייה שמאלה הממוקמת מייד לאחר היציאה מהתחנה התחתונה והשני פנייה ימינה בחלקו העליון של המסלול. שתי קרוניות הרכבל נעות על מסלול אחד ונפגשות במסלול כפול באמצעו.
התחנה התחתונה של הרכבל ממוקמת בדרך גארדן בסמוך לקתדרלת סנט ג'ון. התחנה העליונה - ממוקמת על פסגת ויקטוריה בחלקו התחתון של מרכז הקניות מגדל הפסגה. בתחנת המוצא ותחנת הסיום שני רציפים, האחד משמש לעלייה על הרכבל והשני ליציאה ממנו.
לרכבל ארבע תחנות ביניים להן רציף אחד ומחסה. תחנות אלה ממוקמות בדרך קנדי (Kennedy Road), דרך מקדונל (Macdonnell Road), דרך מאי (May Road) ודרך בארקר (Barker Road).
היסטוריה
כבר במהלך המאה ה-19 שימשה הפסגה אתר מגורים ונופש פופולרי בשל הנוף המרהיב הנשקף ממנה לעבר המושבה, בשל האקלים הנוח יותר (הממוזג) ביחס לאקלים הסובטרופי של חלקי האי הנמוכים יותר, ובשל המרחק מהרעש והריחות של נמל ויקטוריה. בשנת 1868 הורה מושל הונג קונג השישי, סר ריצ'רד מקדונל על הקמת מעון קיץ על הפסגה, ובעקבותיו בנו עשירי האי מעונות קיץ על הפסגה. באותה עת הדרך היחידה להגיע אל הפסגה הייתה באמצעות כיסא הנישא על ידי משרתים במעלה השביל הצר.
בשנת 1881 יזם אלכסנדר פינדלי סמית' את הקמת הרכבל וביקש אישור להקמתו מאת מושל הונג קונג. הליכי החקיקה נמשכו כשנתיים, ואושרו בשנת 1883. פינדלי נסע לאירופה ולארצות הברית ולמד את סוגי הרכבל המופעלים בסן פרנסיסקו, סקרבורו, מונטריי, לוצרן, והר הגעש וזוב. עבודות הבנייה של רכבל הפסגה החלו בספטמבר 1885 והרכבל נחנך לפעולה ב-28 במאי 1888 בנוכחות מושל הונג קונג דאז סר ויליאם דה ווקס. בניית הרכבל נעשתה באמצעים ידניים, על ידי עובדים אשר העלו במעלה ההר את הציוד הנדרש, ובלא ציוד מכני כבד.
הקמת הרכבל מומנה על ידי שותפו של סמית', נ. ג'. איד (N.J. Ede) אשר התגורר במבנה הסמוך לתחנת הקצה העליונה של הרכבל, והקים במקום את מלון הפסגה.
ביום הפתיחה עלו ברכבל לפסגת ויקטוריה 800 נוסעים, ובשנה הראשונה השתמשו ברכבל 150,000 נוסעים.
תחנות הרכבל היו תחנות פשוטות, עשויות עץ, ובלא עיטורים. שעון נוסף לתחנת המוצא התחתנה בעשור השני של המאה ה-20.
הקמתו של הרכבל שמשה זרז משמעותי בפיתוח שכונת המגורים היוקרתית שעל הפסגה, ובפיתוח שכונות המגורים במיד לוולס.
במהלך שנות פעולתו נפגע הרכבל פעמיים מאסונות טבע - שטפונות בשל גשמים כבדים גרפו קטעים ממסילתו בין דרך בוון (Bowen Road) ודרך קנדי. האירוע הראשון אירע בשנת 1899 והאירוע השני אירע ב-12 ביוני 1966.
הרכבל הראשון הופעל על ידי מנוע קיטור. מנוע זה הוחלף במנוע חשמלי בשנת 1926.
ב-11 בדצמבר 1941 במהלך הקרב על הונג קונג נפגע מנוע הרכבל על ידי מתקפה יפנית.
בשנת 1956 הוחלפו קרוניות העץ של הרכבל בקרוניות מתכת קלות יותר, המסוגלות להסיע 62 נוסעים בכל קרון. רכבל הפסגה כלל שלוש קרוניות כאשר בכל עת נעשה שימוש בשתי קרוניות, והשלישית שוכנה במוסך בדרך קנדי.
בשנת 1989 שופץ הרכבל על ידי החברה השווייצרית וון רול: הוקמה מסילה חדשה, הותקנו שתי קרוניות המסוגלות לשאת 120 נוסעים בכל קרונית, והותקן מערך בקרה ממוחשב להפעלת הרכבל. לאחר שיפוצו הסיע הרכבל כ-2 מיליון נוסעים מדי שנה במעלה הפסגה, ונכון לשנת 2009 נוסעים ברכבל כ-4 מיליון נוסעים מדי שנה, ובממוצע 11,000 נוסעים מדי יום.
נתוני הרכבל
אורך מסלול הרכבל 1364 מטרים והוא עולה הפרש גבהים של 368 מטרים. השיפוע המקסימלי של מסלול הרכבל הוא 48%, כאשר מסלול הרכבל נע במעלה זווית של 4 עד 27 מעלות. הרכבל מסוגל כיום להעלות עד 120 נוסעים בכל קרונית, ובסה"כ 240 נוסעים בשתי הקרונית, כאשר משך הנסיעה במעלה ההר הוא כ-5 דקות. הרכבל נע במעלה המדרון במהירות של 6 מטרים בשנייה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רכבל הפסגה |
אתר האינטרנט הרשמי של רכבל הפסגה- רישום של רכבל הפסגה משנת 1888
