רכיבה על אופניים בישראל
רכיבה על אופניים בישראל מתייחסת הן לשימוש באופניים כאמצעי תחבורה יומיומית והן לרכיבה על אופניים כספורט בישראל ועל ידי ישראלים. השימוש באופניים היה נפוץ בתחילת המאה ה-20, אך השימוש בו נהיה לא נפוץ בעקבות ההעדפה הלאומית לכלי רכב ממונעים וההתחזקות הכלכלית של משקי הבית בישראל. השימוש באופניים כאמצעי תחבורה צמח מחדש בישראל בראשית המאה ה-21, ובמקביל ישראל אירחה מספר תחרויות מרוץ אופניים, והוציאה מספר אלופי רכיבה ידועים.
היסטוריה
הרכיבה הראשונה באופניים באזור נערכה במאה ה-19. בין השנים 1890 ו-1893, תיעדו הסטודנטים האמריקנים תומאס גסקאל אלן וויליאם לואיס זאכטלבן את מסעם ברחבי אסיה הקטנה, כולל חלקים מהמזרח התיכון, על אופניים. מסעם הדגיש את נדירות כלי התחבורה הדו-גלגליים בהאימפריה העות'מאנית באותה תקופה.[1]
בתחילת המאה ה-20, דמויות ציוניות בולטות, כולל תיאודור הרצל, היו חובבי רכיבה על אופניים. בתקופת המנדט הבריטי גדל השימוש באופניים, ובמהלכה הוכנסו האופניים המודרניים לאזור.[1] ארגוני ספורט יהודיים גם עודדו את הרכיבה על אופניים כספורט. מכבי העולמי, שנוסד ב-1921, ו"הפועל", שנוסד ב-1926, ארגנו אירועי רכיבה ותחרויות. notably, ההמכביה הראשונה בשנת 1932 כללה תחרויות רכיבה על אופניים, והפועל קיים את מרוץ האופניים הראשון באותה שנה ברחובות תל אביב.[1]
בראשית המאה ה-21, חלה עלייה ניכרת בפופולריות הרכיבה על אופניים ברחבי ישראל. בין 2012 ל-2015, חלה עלייה של 21% בייבוא כלים דו-גלגליים לא ממונעים לישראל.[1] בתל אביב, סקר משנת 2012 חשף עלייה של 54% בשימוש באופניים מאז 2010. כ-18,000 תושבים דיווחו כי הם משתמשים באופניים כאמצעי התחבורה העיקרי שלהם לעבודה או לבית הספר.[1] בשנת 2015, 15% מתושבי תל אביב רכבו על אופניים לפעילויות יומיומיות כגון עבודה.[2] בשנת 2019, תל אביב הובילה את המדינה בשימוש באופניים חשמליים לנפש. ב-2020,[3] דווח כי 10% מהישראלים משתמשים באופניים ואופניים חשמליים באופן שבועי.[3] בשנת 2025, שיעור המתגוררים בתל אביב שרכבו על אופניים הלוך ושוב לעבודה עמד על 17%.[4]
ימים ואירועים בולטים
ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, התנועה הממונעת עוצרת ברחבי הארץ. ישראלים, ובמיוחד חילונים, יוצאים במהלך היום לרכב על אופניים, והרחובות הופכים לשבילי אופניים עצומים לכל הרוכבים.[1]
ערים
ירושלים
בירושלים יש כה 42 ק"מ של תשתיות רכיבה במסגרת פרויקט טבעת ירושלים. בשנת 2022, נפתח בירושלים מנהרת האופניים הראשונה בקֶרֶם פַּס.[5] בשנת 2020, ירושלים קידמה תוכנית להרחבת מספר שבילי האופניים ל-120 ק"מ.[6]
תל אביב
בתחילת המאה ה-20, בשל השטח השטוח ומזג האוויר הנעים של תל אביב, הרכיבה הפכה לאמצעי תחבורה עיקרי בעיר. עלויות החזקת רכב תרמו גם הן לשימוש באופניים.[2]
בשנות ה-90 המוקדמות, קבוצה של תומכי רכיבה פנתה לעיריית תל אביב לקדם את השימוש באופניים כאמצעי תחבורה עירוני. תחילה התקבלה היוזמה בספקנות ונדחתה כבלתי מעשית, כשרבים ראו ברכיבה כלי תחבורה השייך לאזורים פחות מפותחים. עם זאת, מאמצים עקביים של התומכים, יחד עם ההבנה ההולכת וגדלה של היתרונות של הרכיבה, הובילו לשינוי תרבותי. עד 2015, כ-15% מתושבי המרכז השתמשו באופניים לנסיעות יומיומיות. יוזמות כגון הכנסת שבילי אופניים והקמת תוכנית השכרת האופניים תל-אופן תרמו למגמה זו.[2]
פיתוח תשתיות הרכיבה בתל אביב נתקל באתגרים רבים, כולל תרבות רכב דומיננטית, רשת שבילי אופניים מקוטעת ולא עקבית, ודאגות בטיחות. שבילים ראשוניים היו לעיתים פשוטים, עם מסלולים צבועים ובעלי קישוריות מוגבלת ומכשולים תכופים. עם זאת, הקמת תשתיות ייעודיות, כולל שבילי אופניים מופרדים ושילוב שיקולי רכיבה בתכנון עירוני, הביאו לעלייה הדרגתית בשימוש באופניים.[2] בשנת 2023 היו בתל אביב 160 ק"מ של תשתיות רכיבה, ובשנת 2025 כבר 200 ק"מ.[7][8]
תחרויות ספורט
בשנת 2018 אירחה ישראל את שלושת הקטעים הראשונים של הג'ירו ד'איטליה 2018, לראשונה בתולדות המירוץ מחוץ לאירופה. האירוע הביא 176 רוכבים מ-22 קבוצות, כולל קבוצה ישראלית, שהתחרו במרוצי זמן ובמרוצי כביש שהציגו את נופי ישראל. קטע הפתיחה בירושלים באורך 9.7 ק"מ עבר ליד אתרים בולטים תוך הימנעות מאזורים רגישים פוליטית. קטעים נוספים כללו מסלול לאורך החוף מחיפה לתל אביב (167 ק"מ) ומקטע מבאר שבע לאילת (229 ק"מ) דרך הנגב. על אף שיבושים כגון סגירות כבישים ועומסי תנועה, האירוע זכה לחגיגה רחבה, משך קהל נלהב ומאות עיתונאים בינלאומיים. המארגנים ותומכי הרכיבה המקומיים הביעו תקווה שהג'ירו יעורר צמיחה לטווח הארוך בתרבות הרכיבה בישראל.[9]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Neiman, Rachel (2017-09-25). "Pedaling on two wheels through Israeli history". ISRAEL21c (באנגלית). נבדק ב-2025-05-31.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Zee, Renate van der (2016-01-27). "The transformation of Tel Aviv: how cycling got cool in Israel's hippest city". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-05-31.
- ^ 3.0 3.1 Udi Etsion and Adi Pick, Over 10% of Israelis Make Weekly Use of Bikes and E-Scooters, Report Says, CTECH - www.calcalistech.com, 2020-01-16
- ↑ ""אופניים ואוטובוס או פקק שלא נגמר": התל אביבים זונחים את המכוניות". The Marker. אורכב מ-המקור ב-2025-05-06. נבדק ב-2025-05-31.
- ↑ "Israel's first cycling tunnel opens in Jerusalem". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2022-09-10. נבדק ב-2025-05-31.
- ↑ https://www.haaretz.com/israel-news/business/2020-11-24/ty-article/.premium/jerusalem-advances-new-plan-to-quadruple-bike-lanes/0000017f-e138-d75c-a7ff-fdbd16f90000
- ↑ "עיר עם קונספציה: פירמידת התחבורה בתל אביב מתחילה להתהפך". www.zman.co.il. 2025-05-05. נבדק ב-2025-05-31.
- ↑ Barak, Naama (2023-02-16). "The 3 best (and 3 worst) places to cycle in Tel Aviv". ISRAEL21c (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-05-31.
- ↑ Lidman, Melanie. "With spotlight on cycling, Giro d'Italia provides much-needed break from reality". www.timesofisrael.com (באנגלית). נבדק ב-2025-05-31.
רכיבה על אופניים בישראל41198228Q134648386