שאנדור לדרר (סופר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שאנדור לדררהונגרית: Lederer Sándor; קישקונפלדיהאזה, 14 באוקטובר 1852[1]בודפשט, 28 בנובמבר 1927)[2] היה מחבר ספרי עיון בתחום הכלכלה, נשיא הקהילה היהודית של פשט (1921–1927).

ביוגרפיה

שאנדור לדרר נולד במשפחה יהודית מיוחסת כבנם של שאנדור לדרר ושל קלרה פויר.[3] הוא סיים את הגימנסיה בקצ'קמט, ואחר כך משנת 1872 למד משפטים באוניברסיטה ההונגרית המלכותית בבודפשט.[4] לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה הצטרף למשרד החקלאות, התעשייה והמסחר בשנת 1878 ולאחר הפרדת המשרדים הצטרף למשרד המסחר שבראשו עמד השר גאבור בארוש, כמזכיר.[5] בשנת 1881 היה חבר בוועדת הבנייה של "בית החולים של הצלב האדום ארז'בט" (כיום "בית חולים ספורט").[6] הוא מונה לדובר ומנסח הנאומים של השר בשנת 1880.[7] בשנת 1884, בין היתר, מונה למזכיר ועדת החקירה בנושא כשירות הקבלנים בראשותו של האדריכל המפורסם מיקלוש איבל.[8] הוא מונה למזכיר האישי של השר בשנת 1886[9] ולמזכיר[10] מחלקת התעשייה בלשכת המסחר והתעשייה של בודפשט,[11] למנכ"ל משרד המסחר בשנת 1890.[12] בהמשך קיבל את דרגת ה"יועץ לשר". הוא פרש בשנת 1891.

בשנת 1880 החל את דרכו כסופר כלכלי במגזין הכלכלי "האדמה ההונגרית" (Magyar Föld). הוא לקח חלק בארגון התערוכה הלאומית בשנת 1885 שבגינה קיבל בשנת 1887 את צלב האבירים של מסדר פרנץ יוזף.[13][3] הייסוד של כמה מוסדות פיננסיים וכן מפעל הסוכר בטרגו מורש, המפעל בהונגריה של מפעל המכונות בזנגרהאוזן ומפעל המתכת ההונגרית-בלגית קשורים בשמו. הוא ניהל את הקמת החלק ההונגרי של היריד העולמי בבריסל וכתב יחד עם קארוי מנדלו את הקטלוג בשפה הצרפתית.[14][5] ארגון המחלקה ההונגרית של היריד העולמי בברצלונה גם קשור בשמו. עבור עבודות אלה קיבל את:

הוא היה נשיא חברת הביטוח אסטרה[18] ונשיא האגודה הכללית לעזרה עצמית.[19]

הוא הצטרף לפעילות של הקהילה היהודית בשנת 1900 ומילא בה תפקיד מוביל מאז. הוא ייסד את אגודת יהודי הונגריה, שהפך בה לנשיא.[3] בבחירות בשנת 1918 הצטרף לנשיאות הקהילה היהודית בפשט כמנהיג האופוזיציה. תחילה הפך לסגן נשיא, לאחר מכן, לאחר עזיבתו של פרנץ סיקיי,[20] תפקיד אותו מילא עד למותו הפתאומי הטרגי (1921–1927).[21] בשנת 1924 הוא נבחר ליושב ראש ההתאחדות הלאומית של הקהילות היהודיות בהונגריה.[22] הוא בלט ביכולת הארגון הגדולה במיוחד שלו. תוצאות עבודתו הגיעו לשיאם בבניית בתי כנסת ברחוב פאווה, ברחוב נאג' פובארוש וברחוב צ'אקי שנבנו ביוזמתו.הוא נפטר מהתקף לב זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-75.[23] ונקבר בבית הקברות היהודי ברקושקרסטור.[24]

עבודותיו העיקריות

  • קואופרטיבים חקלאיים (1880)
  • היכל התעשייה ותערוכה מתמדת (1880)
  • על קואופרטיב האשראי החקלאי (1887) "משרד החקלאות, התעשייה והמסחר עבודה שהוענקה בעבורה פרס המיניסטריון".[25]
  • אשראי חקלאי (1907)

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ A kiskunfélegyházai izr. születési anyakönyv 1852. év, 15. folyószáma.
  2. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. ker. állami halotti akv. 1577/1927. folyószáma alatt.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Dr. Lederer Sándor (1852–1927)". Magyar Zsidó Szemle (1–2): 42. 1928. נבדק ב-2016-11-05.
  4. ^ "Egyetemi hallgatók". A Budapesti Királyi Magyar Tudomány-egyetem almanachja 1872–1873. p. 61. נבדק ב-2016-11-05.
  5. ^ 5.0 5.1 Tolnai Új Világlexikona 10. Lak–Mag. Budapest. 1928. נבדק ב-2016-11-05.
  6. ^ Palla Ákos, ed. (1966). "Novák Károly: Egy fejezet a Vöröskereszt „Erzsébet" kórháza történetéből". Az Országos Orvostörténeti Könyvtár közleményei 38–39. Orvostörténeti Könyvtár. p. 210.
  7. ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 14 (225): 1. 1880-10-01. נבדק ב-2016-11-06.
  8. ^ "A földmívelés-, ipar- és kereskedelemügyi m. kir. ministernek 9,926. szám alatt valamennyi törvényhatósághoz intézett körrendelete, az építőmesteri képzettség, valamint a kőmives, kőfaragó és ácsmesteri képesítés megvizsgálására szervezett bizottságok 1885. évi működése iránt. Melléklet". Rendeletek Tára. M. Kir. Belügyministerium: 127. 1886. נבדק ב-2016-11-05.
  9. ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 20 (84): 2. 1886-04-13. נבדק ב-2016-11-05.
  10. ^ "IX/A. Ipari és kereskedelmi osztály". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 2. rész Tiszti czímtár (5): 32. 1888. נבדק ב-2016-11-05.
  11. ^ "II. Az ipar-osztály tagjai". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 2. rész Tiszti czímtár (5): 34. 1888. נבדק ב-2016-11-05.
  12. ^ "VI. szakosztály". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 2. rész Tiszti czímtár. 6: 159. 1890. נבדק ב-2016-11-05.
  13. ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 21 (132): 1. 1887-06-12. נבדק ב-2016-11-06.
  14. ^ "A brüsszeli kiállítás". Fővárosi Lapok (196): 1440. 1888-07-16. נבדק ב-2016-11-06.
  15. ^ "Kiállítás után". Fővárosi Közlöny (225): 1650. 1888-08-14. נבדק ב-2016-11-06.
  16. ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 23 (31): 2. 1889-02-05. נבדק ב-2016-11-06.
  17. ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 23 (111): 1. 1889-05-11. נבדק ב-2016-11-06.
  18. ^ "Astra biztosító részvénytársaság". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 1. rész /C Biztosító intézetek. 28: 219. 1922–1923. נבדק ב-2016-11-05.
  19. ^ "Általános Önsegélyező Egyesület". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 1. rész /B Egyesületek. 28: 169. 1922–1923. נבדק ב-2016-11-05.
  20. ^ "Izraelita orthodox közp. iroda". Budapesti Czim- és Lakjegyzék 1. rész Ministeriumok fönhatósága alá tartozó hatóságok és intézmények. 28: 43. 1922–1923. נבדק ב-2016-11-05.
  21. ^ Dr. Groszmann Zsigmond, pesti rabbi (1939). "A pesti zsidóság vezetői". Magyar Zsidó Szemle. 56.: 57. נבדק ב-2016-11-06.
  22. ^ "A zsidó hitközség országos nagygyűlése". Budapesti Hírlap. 44. (230.): 7. 1924-10-30. נבדק ב-2016-11-06.
  23. ^ "Főrabbit megillető gyászpompával temetik dr. Lederer Sándort, a pesti zsidó hitközség elhunyt elnökét". 8 órai Újság. 13. (272.): 5. 1927-11-30. נבדק ב-2016-11-05.
  24. ^ "Lederer Sándor temetése". Budapesti Hírlap. 47. (273.): 9. 1927-12-01. נבדק ב-2016-11-06.
  25. ^ "Grill Károly udv. könyvkereskedése Budapesten". Corvina. 10. (19.): 1. 1887-07-10. נבדק ב-2016-11-06.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0