טרגו מורש
 | |
| פוטומונטאז' של העיר | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | מחוז מורש |
| חבל ארץ | טרנסילבניה |
| תאריך ייסוד | 1332 (נזכרת לראשונה) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 250,000 (2007) |
| ‑ צפיפות | 3,043 נפש לקמ"ר |
| אזור זמן | UTC +2 |
טרגו מורש (ברומנית: Târgu Mureş; בלטינית: נובום פורום סיקולורום Novum Forum Siculorum, בהונגרית: Marosvásárhely, בגרמנית: Neumarkt ובעבר Szeklerneumarkt, ביידיש: וואשארהיי או מורש-וואשארהיי), עיר ובירת מחוז מורש, טרנסילבניה, רומניה, שנקראה בעבר גם בשם "מורש-אושורחי" Mureş-Oşorhei או "מורש-אודורחי" Mureş-Odorhei.
היסטוריה
לעיר היסטוריה ארוכה. היא תועדה לראשונה בשנת 1332 במרשם הוותיקן תחת השם "Novum Forum Siculorum". ב-1405 העניק מלך הונגריה זיגמונד מלוקסמבורג זכויות מסחר לעיר (ששמה היה אז שקליוזרהלי - שוק הסקויים). ב-1482 הכריז עליה המלך מתיאש הוניאדי כאחד ממושבי בית המלוכה. היישוב הפך לעיר באופן רשמי ב-1616 ושינה את שמו ל-מארוֹשוָשָרהֶי (Marosvásárhely). ב-1754 הפכה למושב בית המשפט העליון של נסיכות טרנסילבניה, דבר אשר הגביר את חשיבותה.
אברם ינקו, שהיה ממנהיגי מהפכת 1848 בטרנסילווניה היה פעיל בעיר כעורך דין לפני שהחל בפעילותו המהפכנית.
דמוגרפיה
ב-1910 גרו בעיר (שהשתייכה אז עוד לאימפריה האוסטרו-הונגרית) 89.3% הונגרים (22,790 נפשות), והשאר היו רומנים (6.7%, או 1717 נפשות) וגרמנים (2.4%, או 606 נפשות). ב-1941 התגוררו בעיר 44,933 תושבים, מהם 5,693 יהודים (12.7%). ההרכב האתני של תושבי העיר השתנה בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה. במאי 1944 רוכזו בגטו שהוקם בעיר 7,830 יהודים, אשר שולחו עד 8 ביוני 1944 בשלושה משלוחים לאושוויץ. ב-1947 התגוררו בעיר 2,420 יהודים, ניצולי השואה מתושבי העיר, כמו גם מחלקים אחרים ברומניה.
בתקופת הרודן ניקולאה צ'אושסקו הפעיל המשטר מדיניות להגברת אחוז הרומנים בעיר ולדיכוי התרבות ההונגרית. במרץ 1990 פרצו מהומות אתניות קשות בעיר בין שתי האוכלוסיות.
בשנת 2002 התגוררו בטרגו מורש 149,577 תושבים, 75,317 מתוכם היו רומנים, 69,825 הונגרים והיתר צוענים, גרמנים ואחרים.
תחבורה
העיר ממוקמת על שתי גדות נהר המורש ומשמשת כצומת דרכים ומסילות ברזל. אורך מסילת הברזל לקלוז'-נפוקה הוא 127 קילומטרים, לברשוב 282 קילומטרים ולבוקרשט 448 קילומטרים. אורך הדרך הסלולה לקלוז' הוא 105 קילומטרים, לברשוב 171 קילומטרים ולבוקרשט 346 קילומטרים. במקום יש שדה תעופה ותחבורה אווירית פנים ארצית.
ערים תאומות
ראו גם
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות רומניה ב, עמוד 143-151
- מארוש-ואשארהאי, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 216-218. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- כריסטינה בז'ן (אנ'), מרושוואשארהיי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 352), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טרגו מורש |
אתר האינטרנט הרשמי של טרגו מורש- טרגו מורש בוויקיגניה
- מרושוושרהי (Marosvásárhely), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- טרגו מורש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טרגו מורש (רומניה), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בוקרשט .jpg) קלוז'-נאפוקה | |||||||||
| 1 | בוקרשט | בוקרשט | 1,819,419 | 11 | בראילה | בראילה | 155,000 |  טימישוארה  יאשי | |
| 2 | קלוז'-נאפוקה | קלוז' | 324,700 | 12 | ארד | ארד | 150,700 | ||
| 3 | טימישוארה | טימיש | 308,500 | 13 | סיביו | ארג'ש | 145,200 | ||
| 4 | יאשי | יאשי | 303,000 | 14 | פיטשט | סיביו | 143,800 | ||
| 5 | קונסטנצה | קונסטנצה | 269,700 | 15 | בקאו | בקאו | 133,800 | ||
| 6 | קראיובה | דולז' | 246,400 | 16 | טרגו מורש | מורש | 125,700 | ||
| 7 | בראשוב | בראשוב | 246,200 | 17 | באיה מארה | מרמורש | 115,900 | ||
| 8 | גאלאץ | גאלאץ | 227,800 | 18 | בוזאו | בוזאו | 102,300 | ||
| 9 | פלוישט | פרחובה | 190,700 | 19 | בוטושאן | בוטושאן | 96,800 | ||
| 10 | אוראדיה | ביחור | 187,000 | 20 | סאטו מארה | סאטו מארה | 94,600 | ||
