שארל השני, רוזן אלנסון

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. שארל השני, רוזן אלנסון, המכונה "הגדול" (בצרפתית: Charles II d'Alençon;‏ 1297 – 26 באוגוסט 1346) היה רוזן אלנסון ורוזן פרשה (1325 – 1346), וכן רוזן שארטר ורוזן ז'ואיני (1335 – 1336) כבעלה של ז'ואן מז'ואיני.

ביוגרפיה

שארל היה בנם השני של שארל, רוזן ולואה ואשתו הראשונה מרגריט, רוזנת אנז'ו, ^[1] ואחיו של פיליפ השישי, מלך צרפת. באפריל 1314 התחתן עם ז'ואן מז'ואיני ^[2] שירשה את אביה ז'אן השני כרוזנת ז'ואיני בשנת 1335, אך היא מתה ב-2 בספטמבר 1336. לא היו להם ילדים. שארל ערך את הופעת הבכורה שלו בגיין בהוראת אביו והפגין אומץ רב במצור הראשון שלו.

עם מות אביו ב-16 בדצמבר 1325 קיבל שארל את רוזנות אלנסון, את אדמות שמפרון, שאטונאף-אן-תימרה וסנונש, וכן את יער פרשה, בהתאם להסכם שערך אביו.

אחיו פיליפ הפך למלך צרפת ב-1328, אך אדוארד השלישי, מלך אנגליה תבע את הכתר וסירב להישבע אמונים. פיליפ מינה את שארל לוטננט גנרל של הממלכה ושלח אותו לדכא מרד בסנטה, שעוררו האנגלים. ^[3] הוא כבש את סנטה ועוד כמה מעוזים.

שארל נכנס למלחמת הירושה הברטונית ב-1340, ולאחר מכן נהרג בקרב קרסי. ^[4] כמו אביו, הוא נקבר בכנסייה שנהרסה כעת של קובנט דה ג'קובינים בפריז; הדמות שלו מוצגת כעת בבזיליקת סן-דני.

את נחלותיו ירש אותו בנו הבכור שארל השלישי.

משפחתו

באפריל 1314, הוא התחתן תחילה עם הרוזנת ז'ואן מז'ואיני. לא היו להם ילדים.

בדצמבר 1336, לאחר מות אשתו הראשונה, נישא שנית למריה דה לה סרדה אי לארה, בתו של פרננדו דה לה סרדה, לורד לארה. היו להם הילדים הבאים:

שארל השלישי, רוזן אלנסון (1337 – 5 ביולי 1375), מונה לארכיבישוף של ליון בשנת 1365. ^[4]
פיליפ מאלנסון (1338 – 1397, רומא), מונה לבישוף של בובאה ב-1356, ^[4] לימים קרדינל, ארכיבישוף רואן, הפטריארך הלטיני של ירושלים, הפטריארך של אקוויליה, והבישוף של אוסטיה וסבינה
פייר השני, רוזן אלנסון (1340 – 20 בספטמבר 1404), ^[2] נישא למארי שמאלאר, הויסקונטית מבומון-או-מיין.
איזבל מאלנסון (1342 – 3 בספטמבר 1379), ^[4] הפכה לנזירה.
רובר, רוזן פרשה (1344 – 1377), ^[4], נישא ב-5 באפריל 1374 לז'אן מרואן, ^[2] בתו של ז'אן הראשון, הוויקונט מרואן.