שבח קנביל
 | |
| לידה | כ"א בשבט ה'תרכ"ג |
|---|---|
| פטירה | ו' בתשרי ה'תרצ"ט (בגיל 75) |
| מקום פעילות | טיסמניץ, ברודי, פרוסניץ, וינה |
| השתייכות | יהודי גליציה |
| רבותיו | רבי אברהם בנימין קלוגר |
| חיבוריו | תולדות גדולי הוראה, גרם המעלות, ביאור על הגדה של פסח |
| בת זוג | פריידא לבית ליכטמאן |
| אב | רבי אליעזר ליפמן קנביל |
| אם | רבקה טעמריל לבית היילפרין |
שבח קנביל (בכתיב יידי - קנעביל; כ"א בשבט ה'תרכ"ג, 10 בפברואר 1863 – ו' בתשרי ה'תרצ"ט, 1 באוקטובר 1938) היה ביוגרף ועיתונאי, מחבר הספרים "תולדות גדולי הוראה" ו"גרם המעלות".
ביוגרפיה
נולד ברוז'ניאטיב, לרבי אליעזר ליפמן קנביל אב"ד בריזדוביץ' ורוז'ניאטיב שבגליציה ולרבקה טעמריל[1] בת הרב מרדכי היילפרין, ביום הבר מצווה שלו אביו נפטר, לאחר שנה אמו עברה יחד איתו לברודי. אמו המלומדת שכרה לו מלמדים, ולמד שם בקלויז המקומי, קנביל למד גם אצל רבי אברהם בנימין קלוגר.[2]
בהגיע לפרקו נשא לאשה את פריידא בת רבי יעקב ליכטמאן מטיסמניץ. והתפרנס כמנהל חשבונות בבנק. בשנת תרע"ד נמלט מאימת הרוסים וגר בפרוסניץ ואחר כך בווינה.
בטיסמניץ הוציא לאור דו-שבועון ביידיש בשם "יידישעס פאמיליען-בלאט".[3] כמו כן כתב בעיתון מחזיקי הדת תחת השם "שק"ל".[4]
מאשתו פריידא שנפטרה כ"ז אייר תש"א נולדו לו שלושה בנים ושתי בנות, א. מרים, נספתה בשואה עם בעלה ישראל לוסטיג, יחד עם בניהם חיים וליפא וחנה, ב. ברכה, אשת הסופר יהודה יצחק מיילן. (כונה י. י. מילין). נפטרה בה' כסלו תשל"ג, ג. יעקב נפטר באמריקה בכ"ח באלול תשכ"ז, ד. יהודה לייביש, נפטר באנגליה, לונדון, בה' כסליו תשכ"ח, ה. חיים נפטר באנגליה, בי"ד בתמוז תשל"א.
חיבוריו
- גרם המעלות, תולדות רבי משולם איגרא וינה תרפ"א, באתר היברובוקס
- תולדות גדולי הוראה תולדותם של עשרה מגדולי הפוסקים,[5] בצירוף 141 ביוגרפיות קצרות על עוד פוסקים, ניו יורק תשט"ו[6]
- הגדה של פסח, עם מבוא, הערות שונות ופירוש חדש וינה תרפ"ג, באתר היברובוקס
החל לכתוב חיבור על תפילת הקדיש אך לא הספיק לסיימו.
בשנת ה'תרצ"ו הוציא לאור את חיבורו של אביו שו"ת וחידושי מהרא"ל.[7]
ארכיונו מופקד בספרייה הלאומית.
קישורים חיצוניים
- תולדות אביו רבי אליעזר ליפמן קנביל באתר אשי ישראל.
- מידע על שבח קנביל בקטלוג הספרייה הלאומית
- תולדותיו כפי שכתב בהקדמה לספרו של אביו שו"ת וחידושי מהרא"ל
- שבח קנעביל, לעצור בעד הרעה, קול מחזיקי הדת, 9 במרץ 1893
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד' עמ' 570–571, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)[8]
- קורא ותיק, ביבליוגרפיה, העולם, 25 במרץ 1927
הערות שוליים
- ^ אחיה הוא מחבר הספר "מנחם משיב נפש"
- ^ בן הרב שלמה קלוגר
- ^ ראו אודות העיתון בקצרה י.ח.מ., חדשות שונות, העברי, 31 בדצמבר 1893; דיא זשארגן צייטונגען, המגיד, 8 בפברואר 1894; חדשות שונות, קול מחזיקי הדת, 1 בדצמבר 1893.
- ^ ראו למשל: שק"ל הטיסמינטצי, טיסמעניטץ, מחזיקי הדת, 18 באוקטובר 1912; שק"ל הטיסמינטצי, מצב אחינו בגאליציה, מחזיקי הדת, 7 באפריל 1899.
- ^ רש"י, רמב"ם, הרא"ש, בעל הטורים, בית יוסף, הרמ"א, ט"ז, הש"ך, מגן אברהם, והפרי מגדים
- ^ במבואו לספרו של אביו כותב שהפרק על הרמב"ם תורגם לגרמנית על ידי הדסה וויס ונדפס על ידה.
- ^ אליעזר ליפמן קנביל, שו"ת וחדושי מוהרא"ל, באתר HebrewBooks
- ^ דבריו שם נלקחו מטיסמעניץ - ספר יזכור, עמ' 166, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
