שביט הייל-בופ
 | |
| שביט הייל-בופ, מעט לאחר הפריהליון צולם ב-אפריל 1997 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | שביט |
| קטגוריה | שביט ארוך מחזור |
| תאריך גילוי | 23 ביולי 1995 |
| מגלה | אלן הייל ותומאס בופ |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש |
27,825,203,950 ק"מ (186 AU) |
| אפואפסיד |
55,470,890,455 ק"מ (370.8 AU) |
| פריאפסיד |
136,732,454 ק"מ (0.914 AU) |
| אקסצנטריות | 0.995086 |
| זמן הקפה |
2,533 - 2,520 שנים כ-873,313 ימים |
| נטיית מסלול | 89.4° |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 60 ק"מ |
שביט הייל-בופ, המסומל באופן רשמי כ-C/1995 O1, הוא שביט ארוך מחזור מפורסם שנחשב לשביט שנראה על ידי מספר האנשים הרב ביותר במאה ה-20 ואולי אף בהיסטוריה כולה. ניתן היה לצפות בשביט ללא משקפת או טלסקופ במשך כ-18 חודשים. הוא כונה השביט הגדול של 1997.
השביט נקרא על שמם של מגליו אלן הייל ותומאס בופ חובבי אסטרונומיה מארצות הברית, אשר גילו אותו בנפרד זה מזה. מסלולו של השביט מאוד אליפטי ובמרחקו המקסימלי הוא מגיע למרחק הגדול פי 9.25 מהמרחק הממוצע של פלוטו מהשמש. זמן ההקפה המשוער שלו תלוי אם כן במידה רבה בהשפעות גופים בחגורת קויפר ועננת אורט. השביט צפוי לחזור לקרבת השמש בשנת 4385.
גילוי השביט
השביט נתגלה במרחק של למעלה משבע יחידות אסטרונומיות מן השמש. זהו המרחק הגדול ביותר בו חובבים גילו שביט. כבר בשלב זה נצפתה הילת השביט אשר לרוב מופיעה רק במרחק של חמש יחידות אסטרונומיות, או פחות. הייל חיפש שביטים זמן רב לפני כן וכאשר צפה בכתם מטושטש באזור בו צפה, וידא תחילה שלא היה בסביבה זו גרם שמים מוכר. לאחר שהבחין שמיקומו של העצם משתנה הבין שמדובר בשביט. בופ צפה בשמי הלילה מבעד לטלסקופ של חבר בגלקסיות וגרמי שמים אחרים כשהבחין בכתם במקום שבו לא סומן גרם שמים במפות אסטרונומיות.
ייתכן שהשביט נצפה על ידי המצרים בתקופת פפי הראשון.
קישורים חיצוניים
- שביט הייל-בופ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
