שביל החומוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שביל החומוס הוא ביטוי שגור בקרב תרמילאים ישראלים המטיילים בהודו, ומשמעותו היא המקומות בהודו שבהם מטיילים ישראלים באופן קבוע[1][2].

הביטוי נולד בתחילת שנות ה-2000, בעקבות ריבוי הצעירים בוגרי צבא המטיילים בהודו, והפך נפוץ בכלל האוכלוסייה הישראלית. לביטוי יש בדרך כלל קונוטציה שלילית, בהקשר שישראלים צעירים מטיילים תמיד בהתקהלות באותם מקומות שכבר טיילו לפניהם, ולא "חוקרים את הודו" באופן עצמאי[3]. ישנם מקומות בהודו שבשל ריבוי הישראלים, ניתן למצוא שלטים ותפריטים בעברית, ואפילו ספריות עם ספרים בעברית במספר מקומות[4].

לפעמים משתמשים בביטוי "שביל החומוס" גם לגבי מדינות אחרות בעולם בהם נפוצים תרמילאים ישראלים כגון מדינות באמריקה הדרומית[5] דרום אסיה (לאוס קמבודיה, ויאטנם), ויפן[6], אך הוא נולד בהודו וזה גם השימוש שלו בדרך כלל.

מקומות פופולריים

מקומות הנחשבים באופן מובהק שביל החומוס:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דור גליק, מסע בשביל הסמים בהודו שאליו באים הישראלים לרבוץ ולעשן, באתר הארץ, ‏3 באפריל 2009
  2. ^ Matthew Schwarzfeld, Lost in Goa, Tablet Magazine, ‏April 27, 2010
  3. ^ אביטל הירש, אמצע הדרך: מיכל דקלבאום מתנתקת מ"שביל החומוס", באתר מקור ראשון, ‏18 במרץ 2019
  4. ^ גלעד כרמלי, הישראלי ש"איבד את עצמו בהודו" חוזר עם ספר חדש, באתר ynet חופש, ‏16 בנובמבר 2018
  5. ^ אבית עמית, דרום אמריקה בסטיישן: בלי אינטרנט, בלי מים זורמים ובלי מקרר למשך 72 שעות, באתר גלובס, ‏16 במרץ 2019
  6. ^ איריס ז׳ורלט, דרום אמריקה והודו אאוט: יותר ויותר ישראלים עושים את הטיול אחרי צבא ביפן, באתר מעריב on-line, ‏12 בפברואר 2017
  7. ^ קאסול מכונה גם "ישראל הקטנה בהודו" בשל ריבוי הישראלים שם והמסיבות שהם מארגנים. רבים מהם נשארים שם לאורך תקופה Why Israeli tourists in Kasol, called mini-Israel, are euphoric about Modi's visit
  8. ^ וואטה היא היל סטיישן במדינת טאמיל נאדו. גם וואטה ידועה כ"כפר ישראלי" בהודו, ורבים נשארים שם חודש או חודשים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0