שבירת הכלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבירת הכלים הוא מושג יסודי בקבלה, מעשה בריאת העולמות וכלל סידורם מעליון לתחתון לפי דרגות התכונות האלוקיות המכונות ספירות, תוך הפיכת עולם האצילות שבו אירע לדרגה העליונה בארבעת עולמות היסוד הרוחניים, וכן כיסוד הנדרש והמחויב להשתלשלות בריאת העולם הגשמי. המושג הופיע לראשונה אצל האר"י[1].

בעולם האצילות הנקרא נקודים (לפי הסדר: עקודים נקודים ברודים) שרה יסוד הספירות בתוהו באור אין סוף, בסתירה קיומית שבה כל ספירה היא אור נפרד הפורץ וממלא את הכל תוך שאינו מאפשר מקום לאורות הספירות האחרות, ותוך ניתוץ הכלים האמורים להכילם שהם בבחינת האור האינסופי כאחד. השבירה בעולם התוהו מתייחסת לפיזור ונפילת אור האלוקות האינסופי לרסיסים, 288 ניצוצות הקדושה - "רפ"ח ניצוצות דקדושה" כנהפך כעת לנקודות אור שבצד נקודות קיום שעל כן אינן אור העוטפות את הניצוצות וקרויות קליפות. הקבלה מתייחסת לקליפה כצד האחר המייצג "טומאה" לעומת "טוהר" האור, אך גם כזו ששומרת עליו וכך מגינה על הקדושה. שבירה זו מאפשרת בעולם האצילות חלל בבחינת אור שכעת נהיה "עילוי" מתוך האינסוף המאציל מדרגות אור "מטה" אל העולמות הנובעים על אורות ספירותיהם לתחומי שאר שלושת עולמות היסוד - הבריאה, היצירה, העשיה, עד הגשמת עולמו התחתון של עולם העשיה המתבטא בעולם הזה-הגשמי, שהוא עירוב של הקליפות ושל 288 ניצוצות הקדושה.

לכך מתקשר בקבלה גם המושג תורת הצמצום, גילום דין מלכות האלוקות בחקיקת נקודת חלל בבחינת "פינוי" אור האלוקות האינסופי שמילא את כל המציאות, לאפשור בריאת העולמות בתוך חלל זה ומתוך האצלת אור האינסוף שנסתלק ממנו אך מקיף אותו.

בעברית מודרנית המונח מבטא הרס של סדר קיים, הבאה לכדי משבר, או ביטול מוּסכּמות קיימות[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0