שבע האחיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בקצרנות, בראשי פרקים, בפיסקאות מנותקות. משפטים לא ברורים ולא מנוסחים היטב..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בקצרנות, בראשי פרקים, בפיסקאות מנותקות. משפטים לא ברורים ולא מנוסחים היטב..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
המיקום של אזור שבע האחיות בהודו

שבע המדינות האחיות בהודו הן המדינות הנמצאות בצפון מזרח הודו, מופרדות מהודו על ידי בנגלדש ובהוטן, ומקושרות במעבר יבשתי צר.

המדינות הן: ארונאצ'ל פרדש, אסאם (אוחום), נאגאלנד, מניפור, מגהלאיה, טריפורה ומיזוראם.

על פי הגדרת ממשלת הודו השם המלא הוא "שבע האחיות והאח" כשמנהלית מצורפת גם מדינת סיקים הבודהיסטית כמדינה שמינית על אף היותה מנותקת גאוגרפית מיתרת השבע, היות שאינה שייכת לבנגל המערבית השכנה ויש לה מאפיינים דומים לשבע האחיות.

גאוגרפיה

שבע המדינות האחיות והאח (סיקים)

חבל ארץ ששטחו כ-260,000 קמ"ר. נמצא בצפון מזרח הודו, גובל בצפון עם סין (כולל טיבט), בצפון ובמערב עם בהוטן, במערב ובדרום עם בנגלדש, במזרח ובדרום עם מיאנמר .

הקשר היחיד עם שאר הודו הוא דרך "צוואר התרנגולת", גשר יבשתי צר שרוחבו עד 33 ק"מ המחבר את אסאם עם מערב בנגל.

השטח כולל את ההימאליה המזרחית, השתפלות הקמט המזרחי של ההימאליה, מישורי הסחף של הברהמפוטרה וגבעות מגהאליה. התבליט הררי בחלקו ומישורי במישורי ההצפה הענקיים של נהר הברהמפוטרה, בחלקו המערבי זהו אחד האזורים הגשומים ביותר בעולם.

צ'רפונג'י (המכונה סורה) ומוסינראם שבמגהאליה הן הערים הגשומות בתבל, ושתיים משלוש נקודות המדידה הגשומות בעולם אחרי הר ואיאלהאלה בקאואיי שבהוואי. בערים סמוכות אלו יורדים בממוצע כ-12,000 מ"מ משקעים בשנה.

זורמים בו הנהר ברהמפוטרה, מהגדולים והארוכים בנהרות תבל, נהר בארק ונהרות אחרים. עקב הגשמים המרובים ניתן למצוא באזור מפלים רבים הזורמים בעיקר בתקופת המונסון.

בברהמפוטרה נמצא האי מאג'ולי שהוא אי-הנהר המיושב הגדול בעולם, ומרכז תרבות הסאטרה. שטחו 886 קמ"ר.

אסאם (אחום) היא מולדת המשי בעולם, משם נדדה הטכנולוגיה של הפקתו לסין, ומשם ליתרת העולם. מדינות שבע-האחיות, פרט למדינת אחום, הן אזור הררי נחשל כלכלית יחסית למרבית מדינות הודו, אף על פי שהן כוללות שלוש מדינות נוצריות בהן הכנסייה מביאה את רמת הקריאה והכתיבה לרמה סבירה, ומדינת מיזורם, השנייה בהודו באחוז יודעי קרוא וכתוב. בדומה לרוב חלקי הודו, מתפרנסים מרבית התושבים מחקלאות, בעיקר גידול אורז, ירקות, תה ותה אסאם (60% מהתה המגודל בהודו כולה גדל באחום) וכן עיבוד חזרן (במבוק). המחצבים במדינה מעטים וכוללים נפט גולמי וגז טבעי, כמו גם את שדה הנפט הפעיל הוותיק בעולם, המפיק ברציפות נפט עוד מהמאה ה-19. אין בארצות צפון-מזרח תעשייה משמעותית, ופרט לזיקוק נפט, עיבוד תה ומחצבים אין תעשייה, אלא רק מלאכות נגרות, אריגה ומלאכת יד זעירה.

דמוגרפיה

התושבים המקוריים של שבע האחיות הם ברובם ממוצא בורמזי, סיני, טיבטי, מונגולי וקמבודי, מלמעלה מ-150 שבטים שונים, בעלי שפות שונות נוהגים, מורשת לבוש ואמונות שונות, הנבדלים מרוב תושבי הודו גם במראם החיצוני, בשטח שבע האחיות מתגוררים רבים מאוכלוסיית האדיוואסי של הודו.

במהלך "נדידת העמים" שהתרחשה בטרם קבלת העצמאות והחלוקה להודו ההינדית והודו המוסלמית (פקיסטן), עודדו שלטונות הודו המוסלמים הגירת מוסלמים רבים מבנגל המזרחית (בנגלדש) אל שבע האחיות בתקווה לקבלת ריבונות על השטח בהחלטת החלוקה.

בשנות ה-70, בתקופת מלחמת העצמאות של בנגלדש, הגיעו אלפי פליטים מוסלמים, ותרמו גם הם לשינוי הדמוגרפי.

שבע האחיות, ובעיקר מדינת מיזוראם הם ביתם של בני מנשה, בני שבט קוקי-צ'ין (מיזו) שחלקו הזעום מזהה עצמו כצאצאי שבט מנשה - מעשרת השבטים האבודים.

היסטוריה

כאשר עזבו הבריטים את הודו, נקרעו שטחים מהודו לטובת מדינת פקיסטן, מחוזות האחריות הבריטיים שאינם נסיכויות עצמאיות, שלא היו מוסלמיים במובהק, הוקצו על ידי הבריטים להודו העצמאית.

מחוז אסאם ונסיכויות מאניפור וטריפורה סופחו להודו ללא משאל בקרב מאות השבטים החיים באזור. רבים מאנשי האזור מעולם לא היו בקשר עם הודו ועם הדת ההינדואית. עובדה זו יצרה רצון עז לעצמאות והצמיחה תנועות הפועלות למען היפרדות מהודו.

חבל אסאם רבתי שכלל את מגהאליה, מיזוראם ונאגאלנד היה בשליטה בריטית מאז הכיבוש במהלך מלחמת אנגלו-בורמה והסכם יאנדבאו ב-1826, ולעל אף שתושביו זכו לסממני שלטון עצמי, היו מהם שנלחמו לצד מהאטמה גנדי או סובהאז צ'נדרה בוסה למען עצמאות מהבריטים.

מניפור וטריפורה היו שתיהן תחת שליטה אפקטיבית בריטית כ-150 שנה, ועם עזיבתם הכריזו עליהן הבריטים כממלכות עצמאיות. ב-1949 מנהיגיהם כמו מנהיגי מאות נסיכויות וממלכות בשטח הודו בחרו להצטרף לפדרציה ההודית.

ב-1962 פלשה סין לחלקים מהאזור שהם חלק מטיבט. לאחר מאבק צבאי של כחודש, בו כבשה סין חלק מהאזור, הכריזה על ניצחונה ונסוגה לשטחה.

המאבק לעצמאות בנגלדש והתעמרות בחיי שבטים לא מוסלמיים שם, גרמו להגירה מרובה - חוקית ולא חוקית, לצפון מזרח הודו, ורבים מהם עדיין חסרי מעמד רשמי ולכן פליטים, דבר המשפיע רבות על צביון והתנהלות חלק ממדינות שבע האחיות.

בחלק מאזור צפון מזרח הודו קמו התקוממויות מקומיות ותנועות התנגדות שחלקן אידאולוגיות וחלקן אופורטוניסטיות. המאבק בחלקו נגד הודו ובחלקו מלחמות בין-שבטיות. להשלטת סדר פעל צבא הודו באזור, דבר שגרר פגיעה משמעותית באזרחים ובחייהם. כמו עשרות אזורים מוגבלים בהודו רבתי, עקב פעילות תנועות ההתנגדות והמאבקים הפנימיים נדרשה בעבר אשרת כניסה מיוחדת (פרמיט) לארבע מתוך שבע המדינות (ארונצ'ל פרדש, נאגאלנד, מניפור ומיזוראם). החל מ-1 בנובמבר 2011 לא נדרש פרמיט לשלוש מהן, אלא רק לארונצ'ל-פרדש.

לאזור זה יש חשיבות אסטרטגית גבוהה כנגד סין, בנגלדש ובורמה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבע האחיות בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0