שבע המידות הטובות
בנצרות, שבע המידות הטובות הן מערכת של שבע מידות או מעלות או סגולות בסיסיות (קַרְדִּינָלִיות) אשר הוגדרו על ידי אפלטון ואריסטו ואומצו על ידי אבות הנצרות. מתוכן 3 תאולוגיות ו- 4 בסיסיות או עיקריות. מול שבע המידות הטובות יש שבעה חטאים שיש להימנע מהם.
המידות
מידה היא הרגל שיכול להיות הרגל טוב או הרגל גרוע ומכאן שיש מידות טובות ומידות גרועות.
מידה יכולה להיות הרגל טבעי, ויכולה להיות משהו שמבוסס על השפעתו של כוח אלוקי (כוח עליון) על האדם מתוך מטרה לעזור לנפשו של אדם להגיע לחיי נצח.
המידות התיאולוגיות הן חלק מהדרישות מאדם מאמין ודרישות דומות קיימות ברוב הדתות. המידות הבסיסיות או היסודיות הן הרגלים שמוכתבים לאדם על מנת לעשות התאמה בין ההיגיון לבין המחשבה (פעולת הנפש).
| סוג | מידות | משמעות |
|---|---|---|
| בסיסית | זהירות / תבונה | שיפוט ראוי של הסיבות לפעולה נאותה בתוך הקשר מסוים |
| בסיסית | צדק | שיפוט ראוי לגבי האינטרסים של אדם וזכויותיו |
| בסיסית | מתינות או איפוק | שליטה עצמית, צניעות, פרישות |
| בסיסית | אומץ לב או גבורה | יכולת להתמודד עם פחד וחוסר ודאות או איום, התמדה |
| תאולוגית | אמונה | אמונה באל |
| תאולוגית | תקווה | הציפייה לטוב |
| תאולוגית | אוהב צדקה | חסד, נתינה, אי-אנוכיות |
המידות הבסיסיות הוגדרו תחילה על ידי אפלטון ומאוחר יותר אומצו על ידי אבות הנצרות. מקור המונח קרדינלי מ"קרדינל" או חשמן נובע מלטינית cardo או ציר, בסיסי, עיקרי או ראשי והכוונה למידות עיקריות אשר הן יסודות של חיים מוסריים. המידות התאולוגיות מקורן באמונה האלוהית.
על רצפת הכנסייה שבהר האושר, מסביב למזבח, טבלאות פסיפס ובהן כתובות המידות הטובות בגרסה שעל-פי "דרשת ההר": תבונה, נדיבות (חסד), צדק, אומץ, אמונה, ענווה, תקווה.
שבע המידות השמימיות
ישנה מערכת נוספת של שבע מידות השקולה לשבעת החטאים הנקראת "שבע המידות השמימיות". מקורן בשיר אפי שנכתב על פרודנטיוס (אנ') בשנת 410 לספירה המתאר את הקרב של הטוב עם הרע. הפופולריות לה זכתה יצירה זו בימי הביניים עזרו להפיץ את רעיון הקדושה והטוהר ברחבי אירופה. אימוץ המידות נחשב להגנה מפני הפיתוי של שבעת החטאים כך שכנגד כל מעלה יש חטא השקול לה. לעיתים הן נקראות גם המעלות שמנגד שמתאימות לחטא קטלני.
| המידה | לטינית | פירוש | (ההיפוך) | (לטינית) | משמעות המידה |
|---|---|---|---|---|---|
| צניעות | Castitas | טהרה | תאוותנות | Luxuria | אומץ ונועזות. אימוץ המוסר בשלמותו והשגת טוהר, דרך המחשבה לחינוך לשיפור עצמי. |
| מתינות | Temperare | שליטה עצמית | גרגרנות | Gula | יציבות, שליטה עצמית, מידתיות, פרישות/התנזרות, איפוק. |
| נדבנות | Caritas | רצון טוב נדיבות | חמדנות | Avaritia | נדיבות. הרצון לתת, להשפיע ולשתף. אצילות המחשבה וההתנהגות. |
| שקדנות | Industria | התמדה, חריצות | עצלנות | Tristitia | אהבת עבודה. חריצות. |
| סבלנות | Patientia | שלווה | זעם | Ira | ארך אפים והתמדה דרך התמתנות. פתרון סכסוכים בשלווה, לעומת אלימות. היכולת לסלוח, להראות רחמים כלפי החוטאים. |
| נחמדות | Humanitas | שבע רצון | קנאות | Invidia | חמלה, חברותיות, ואמפתיה ללא רצון לפגוע. |
| ענווה | Humilitas | גבורה, צניעות | יהירות | Superbia | התנהגות צנועה, נתינת כבוד. |
המידה השמינית
קיימת גם גרסה למעלה שמינית של צדק לשבע מעלות השמימיות:
| מעלה | לטינית | פירוש | (ההיפוך) | (פירוש) | משמעות המעלה |
|---|---|---|---|---|---|
| צדק | Iustitia | יושר, הגינות | שחיתות | Venaliter | כנות, להיות הוגן או להגיד את האמת. לעשות את הדבר הנכון ולא את הדבר שלא בסדר. זהו האור של האמת. הון, אובייקטיביות. |
תאולוגיה
איפוק הוא אבן יסוד של שבע המידות הקדושות. שאר המידות הקדושות על ידי שאיפה לאי אנוכיות:
- עוז: מרדף אחר אומץ וידע
- נדיבות: רצון לתת
- ליברליות: שאיפה לכח רצון
- חריצות: שאיפה לאתיקה
- סבלנות: שאיפה לשלום
- טוב לב: אהבת צדקה
- ענוה: שאיפה לצניעות
ראו גם
לקריאה נוספת
- אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 354-355, מסת"ב 978-965-566-137-8
קישורים חיצוניים
- שבע המעלות (באנגלית)
