שגרירות ישראל ביאנגון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ישראל ביאנגון
מידע כללי
כתובת No.15, Khabaung St
עיר יאנגון
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ישראל–מיאנמר
שגריר דב שגב-שטיינברג
שטח האמנה מיאנמרמיאנמר מיאנמר
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים (1957-1962)
לאוסלאוס לאוס (1956-1964)
קמבודיהקמבודיה קמבודיה (1959-1966)
ציילוןציילון ציילון (1957-?)
המלדיבייםהמלדיביים המלדיביים (?)
מדינה מיוצגת ישראלישראל ישראל
https://embassies.gov.il/yangon

שגרירות ישראל ביאנגון היא הנציגות הדיפלומטית של ישראל למיאנמר. השגרירות, שהוקמה ב-1954, היא השגרירות הישראלית הראשונה בדרום מזרח אסיה[1].

היסטוריה

בנובמבר 1953 נפתחה צירות ישראל בבורמה בראשותו של דוד הכהן, שהיה לשגריר ישראל הראשון במדינה וכיהן בתפקיד עד 1955.

בנובמבר 1956 ניסו מפגינים מוסלמים פקיסטנים לפרוץ לשגרירות, כמחאה על תמיכת ישראל בהודו במלחמת הודו-פקיסטן השנייה, אך נעצרו על ידי המשטרה המקומית[2].

בדצמבר 1957 הועלה דרג הנציגות מצירות לשגרירות[3].

בעקבות היות השגרירות משגרירויותיה הראשונות של ישראל בדרום מזרח אסיה, השגרירות הואמנה למספר מדינות בדרום מזרח אסיה לפרקי זמן שונים: הפיליפינים (1957-1962), לאוס (1956-1964), קמבודיה (1959-1966)[4][5], ציילון (1957-?), והמלדיביים.

למרות העברת בירת מיאנמר מיאנגון לנייפידאו ב-2005, לא עברו מרבית הנציגויות הדיפלומטיות במיאנמר אליה, והשגרירות עדיין שוכנת ביאנגון.

שגרירים

שם תקופת כהונה הערות
דוד הכהן 1953 - 1955 ציר
יעקב שמעוני 1955 - 1957[6] ציר
דניאל קורט לוין 1957 - 1960 השגריר הראשון. הואמן גם לפיליפינים, לאוס, קמבודיה והמלדיביים כציר.
אלישיב בן חורין 1960 - 1963[7]
משולם ורון 1964 - 1968[8]
צבי ברוש 1968 - 1970[9]
אריה אילן 1970 - 1973
דוד מרמור 1973 - 1977[10]
שמואל אונת 1977 - 1979
קלמן ענר 1979 - 1983[11]
אורי נוי 1990 - 1993
מרדכי קרני 1993 - 1996
גד נתן 1996 - 2000
ברוך רם 2000 - 2001
יעקב אברהם 2002 - 2004
רות שץ 2004 - 2008
ירון מאיר 2008 - 2012
חגי משה בהר 2012 - 2014
דניאל זוהר-זונשיין 2014 - 2018
רונן גיל-אור 2018 - 2021
דב שגב-שטיינברג 20222 - מכהן

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0