שוכר כחיל הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מארי שׁוּכְּר כֻּחַיל הראשון היה משיח שקר יהודי-תימני, שפעל בשנים ה'תרי"ט-ה'תרכ"ג, (1860-1863).

ביוגרפיה

שוכר כחיל, בשמו העברי יהודה בן שלום, נולד בעיירה בית רדם שבקרבת צנעא, היגר לצנעא ובה נישא לזהרה בת סעיד יוסף אלקנדיל. לאחר נישואיו התפרנס בדוחק מתיקוני סנדלרות ודליים,[1] ובזמנו הפנוי למד קבלה. בשנת 1859, תקופה שבה הייתה הציפייה למשיח בשיאה בעקבות תהפוכות פוליטיות, שנים אחדות לאחר הופעת טוענים משיחיים בקרב המוסלמים בתימן,[2] הציג את עצמו לראשונה כעושה דברו של אליהו הנביא ושליחו של המשיח. הוא גרש את אשתו והחל לנהל אורח-חיים סגפני של מטיף ודרשן נודד, ובדרשותיו אמר למאזיניו כי "באתי להזהיר אותכם ולהזכיר לכם את התשובה ופדיון הנפש". דווח כי הוא הכריז על שליחותו באחת השבתות של חודש מאי, 1861.[3]

כחיל היה בן המעמד הנמוך, אינדיבידואליסט, סגפן ואדוק. הוא לבש בלויי סחבות, והתגורר בגפו על "הר אל-טיאל" הסמוך לכפר בני גובר. הוא החליף את גירסתו הקודמת לפיה הוא שליחו של המשיח, והחל לטעון כי הוא המשיח בעצמו. הוא רשם על ידיו סיסמאות משיחיות ופסוקים מהתנ"ך ושכתב אותם על ידי הוספת שמו הפרטי. לדוגמה, לפסוק "כה אמר אלוקים למשיחו לכרש" (ספר ישעיהו, פרק מ"ה, א') שיכל אותיות "...למשיחו לשכר". אחת הסיבות להצלחתו, על פי הרב עמרם קרח, היא שלא ביקש תרומות אישיות ולא הטיף לצדקה, ובכך הוכיח, כביכול, את צדיקותו[1].

השפעתו הייתה רבה, עד כי הנוסע והחוקר יעקב ספיר, ששמע עדויות עליו ועל פועלו, דיווח בעיתונות הירושלמית ובספרו "אבן ספיר" שרוב יהדות תימן של אותו זמן האמינה לטענות המשיחיות של שוכר כחיל. ספיר אף כתב איגרת ליהודי תימן בה הזהירם מפני משיח השקר.

נפילתו

שוכר כחיל נרצח בסוף שנת תרכ"ג (1863) בידי ערבים מקומיים - ככל הנראה בהוראת האימאם של צנעא שראה בפעילותו איום. בכל זאת, רבים ממאמיניו לא קיבלו את מותו, וציפו לשובו בכל רגע, ביניהם היו גם אחותו ובנו, שאף לא התאבלו על מותו.

שנים אחדות לאחר מותו של שוכר כחיל הופיע בתנעם שוכר כחיל השני, שהיה משיח שקר נוסף. שוכר כחיל השני טען שהוא שוכר כחיל הראשון שקם לתחייה, וסחף אחריו תנועה משיחית במשך מספר שנים.

לקריאה נוספת

  • אברהם יערי, "שכר כחיל", שני משיחי שקר בתימן, בתוך שבות תימן, תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 124–148.
  • מסעות חבשוש: חזיון תימן-רויא אלימן: תרגום עברי ומקור ערבי. חיים בן יחיא חבשוש. ההדיר, תרגם והקדים מבוא, שלמה דב גויטיין. ירושלים, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג 1983.

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עמרם בן יחיא קרח, סערת תימן, ירושלים 1954, עמ' ל"ו-ל"ז (מובא באתר HebrewBooks)
  2. ^ בת ציון עראקי קלורמן, משיחיות יהודית ומשיחיות ערבית בתימן במאה הי"ט - השפעה בין-תרבותית, "פעמים" 25, תשמ"ו, עמ' 40–64, מובא באתר יד יצחק בן צבי
  3. ^ בת ציון עראקי קלורמן בספרה: The Jews Of Yemen In The Nineteenth Century: A Portrait Of A Messianic Community, E. J. Brill: Leiden,1993.