שחיתות באיראן
השחיתות באיראן נפוצה, במיוחד בממשלה.[1][2][3][4][5] על פי דו"ח משנת 2024, איראן מדורגת קרוב לתחתית מדד תפיסת השחיתות של ארגון השקיפות הבינלאומי. בעוד המנהיג העליון עלי חמינאי טוען כי השחיתות במדינה היא "מזדמנת ולא מערכתית", משקיפים עצמאיים רואים בדרך כלל בשחיתות באיראן כלי לאסטרטגיה לאומית ומאפיין מרכזי של הסדר הפוליטי.[6]
השחיתות באיראן
ארגון השקיפות הבינלאומי מגדיר שחיתות כ"ניצול לרעה של כוח שהופקד לטובת רווח אישי". מדד תפיסת השחיתות שלו מעריך את השחיתות הנתפסת במגזר הציבורי ב-180 מדינות על סמך "שילוב של לפחות 3 מקורות נתונים שנלקחו מ-13 סקרי שחיתות והערכות שונות... שנאספו על ידי מגוון מוסדות מכובדים, כולל הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי".[7] המדד לשנת 2024 נתן לאיראן ציון 23 בסולם שבין 0 ("מושחת מאוד") ל-100 ("נקי מאוד"), כאשר הממוצע העולמי היה 43. המדינה הכי פחות מושחתת (דנמרק) קיבלה ציון 90, והמדינה המושחתת ביותר (דרום סודן) קיבלה ציון 8.[8] מבחינה אזורית, הציון הממוצע בקרב מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה היה 39. הציון הטוב ביותר באזור היה 68 (איחוד האמירויות הערביות) והציון הגרוע ביותר היה 12 (סוריה).[9]
בעיות נלוות
נכון לשנת 2019, שחיתות ונפוטיזם, יחד עם ניהול כושל והיעדר רפורמות מבניות, מסומנים כגורמים למצב הכלכלי של המדינה, המתאפיין ב-50% עד 70% מהעובדים המצויים "בסכנת נפילה לעוני", בהיעדר יצירת מקומות עבודה, דיור גרוע,[10] אינפלציה, קיפאון בהכנסה ושיעורי עוני בלתי מתקבלים על הדעת.[11] אחת ממטרות המהפכה האיראנית הייתה מניעת מעמדות חברתיים באיראן. עם זאת, המחלקה לסטטיסטיקה של איראן מדווחת כי 10 מיליון איראנים חיים מתחת לקו העוני המוחלט במצב של עוני קיצוני (אנ') ו-30 מיליון חיים מתחת לקו העוני היחסי.[12]
ב-2016 קישר הנשיא דאז חסן רוחאני בין תחלואים חברתיים, כולל עוני וריבוי חסרי בית, לשחיתות.[13] מחקר על אי-שוויון בהכנסות מצא רמות גבוהות באופן מייאש (מקדם ג'יני של מעל 0.40) ב-2002, יותר מ-20 שנה לאחר המהפכה, כמו בתקופת השאה ב-1972, "מה שמצביע על היעדר צמיחה כלכלית כוללת".[10] שחיתות או חשיפת שחיתות הובילו לתסיסה ולמהומות, שביתות והפגנות נגד הממשלה - ככל הנראה בגלל ירידה בצמיחה הכלכלית שהשחיתות מביאה איתה.[14]
מאפיינים
עלי פתחאללה-נג'אד מתאר את הפגיעה בתפקוד הכלכלי ובצדק כ"כלכלה פוליטית המעדיפה את נאמני המשטר... 'מקורבים' (חודי) או אלה שיש להם גישה למשאבי המדינה ופריבילגיות - נהנים גם הם מגישה מועדפת למשרות".[10]
לדברי איראן אינטרנשיונל, מסע ההפרטה שהחל בסביבות 2007 לא הוביל לניהול יעיל של חברות פרטיות מתחרות, אלא "חברות ממשלתיות למחצה הנשלטות על ידי אנשים רבי עוצמה שמרוויחים מפעילויות כמו חסימת תחרות, שימוש בכספי ציבור, מידע פנים כדי להפיק תועלת מתנודות במחירי המט"ח והזהב כאשר הממשלה מתערבת בשוק, ועקיפת סנקציות כדי למכור סחורות שמוטלות עליהן סנקציות במחירים גבוהים".[15]
ב-2016 הבטיח הנשיא דאז מחמוד אחמדינז'אד להילחם ב"מאפיה הכלכלית" בכל דרגי הממשל.[16] הוא גם הציע שהמחוקקים ישקלו הצעת חוק, שעל בסיסה ניתן יהיה לחקור את הונם ורכושם של כל הפקידים שהחזיקו בתפקידים ממשלתיים בכירים מאז 1979.[17] מתוך 700 מיליארד דולר שהרוויחה המדינה בתקופת נשיאותו של אחמדינז'אד ממכירת נפט, לא ניתן היה לאתר 150 מיליארד דולר.[18] ב-3 בפברואר 2013 השמיע אחמדינז'אד בפרלמנט האיראני קלטת וידאו שקשרה את ראשי שתי רשויות השלטון, המחוקקת והשופטת, לפרשת שחיתות פיננסית מתועדת הקשורה לאחים לאריג'אני.[19]
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הצהיר כי למרות ש"ישנם מקרי שחיתות; היא אינה שיטתית" באיראן.[20] מצד שני, תחקיר מיוחד של רויטרס מצא כי חמינאי שולט באימפריה פיננסית ענקית שנבנתה על תפיסות רכוש באמצעות יישום צו האימאם ח'ומייני בשווי 95 מיליארד דולר.[21] הוא גם אמר ב-2023 כי רשלנות ושחיתות הן "מדבקות" ומובילות לחוסר יציבות ברשות השופטת.[22]
סיבות
כמה הסברים שהוצעו לשחיתות באיראן כוללים:[20]
- היעדר חופש מידע הפוגע ביכולתה של תקשורת עצמאית לחשוף שחיתות.
- היעדר כוח בקרב החברה האזרחית וארגונים לא ממשלתיים הפעילים בדיווח ובניסיון להילחם בשחיתות.
- היעדר שקיפות בחברות בבעלות המדינה ובבעלות ממשלתית למחצה.
- מה שמכונה עקיפת סנקציות, שמעורבת בה קבוצה קטנה המקורבת לממשלה.
ניתוח אקדמי
פרזנגאן וזמאני מצאו כי עלייה במחירי הנפט מובילה לעלייה מובהקת סטטיסטית ברמות השחיתות. המנגנון שבאמצעותו עליית מחירי הנפט מתורגם לשחיתות מתפקד בשלושה תחומים:
- אינפלציה: פריחת הנפט תורמת לשיעורי אינפלציה גבוהים יותר, מה שעלול ליצור הזדמנויות לפרקטיקות מושחתות, כגון מניפולציה במחירים ושוחד.
- הוצאות צבאיות: עלייה בהכנסות מנפט מובילה לעיתים קרובות להוצאות צבאיות גבוהות יותר, מגזר הקשור בדרך כלל עם פחות שקיפות ורגישות גדולה יותר לשחיתות.
- שחיקת המוסדות הדמוקרטיים: תלות ברנטות נפט עלולה להחליש מבנים דמוקרטיים על ידי הפחתת התלות של הממשלה במיסוי, ובכך להפחית את האחריות והשקיפות.[23]
במחקר נוסף של השניים הם בדקו את השפעת מדד השתקפות השחיתות על הסכסוך הפנימי באיראן באמצעות נתונים שנתיים מ-1962 עד 2019, ומוצאים תגובה חיובית ומשמעותית של המחאה לזעזוע חיובי במדד השתקפות השחיתות. הם מראים שצמיחה כלכלית והוצאות צבאיות הם הערוצים העיקריים שדרכם שחיתות גבוהה יותר עלולה להוביל למחאות פנימיות גבוהות יותר.[24]
פרזנגאן וחביבי (2024) בוחנים את השפעת הסנקציות הכלכליות הבינלאומיות, המוטלות על איראן בשל תוכנית הגרעין שלה, על התפתחות מעמד הביניים. הם חוקרים כיצד מעמד הביניים באיראן היה מתפתח ללא הסנקציות הללו לאחר 2012. הם מצאו כי גודלו השנתי של מעמד הביניים היה גדול בכ-11 נקודות אחוז בממוצע ללא הסנקציות.[25]
הערות שוליים
- ↑ Samii, Bill (2008-04-08). "Analysis: Corruption Becomes An Issue In Iran's Presidential Campaign". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). נבדק ב-2025-06-18.
- ↑ Iran Economy: Population, GDP, Inflation, Business, Trade, FDI, Corruption, www.heritage.org (באנגלית)
- ↑ Iran's Attorney General Announces: All Three Branches of Government Are Corrupt, www.payvand.com
- ↑ Corruption, cronyism and flawed supervision: banes of banking system, Mehr News Agency, 2016-10-26 (באנגלית)
- ↑ The Washington Times http://www.washingtontimes.com. "The seven-headed dragon of the mafia government in Iran". The Washington Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-06-18.
{{cite news}}: External link in|last= - ↑ Corruption in Iran: A strategic instrument for the Islamic Republic regime, Middle East Institute (באנגלית)
- ↑ The ABCs of the CPI: How the Corruption Perceptions Index is…, Transparency.org, 2025-02-11 (באנגלית)
- ↑ 2024 Corruption Perceptions Index - Explore Iran’s results, Transparency.org, 2025-02-11 (באנגלית)
- ↑ CPI 2024 for the Middle East & North Africa: Corruption linked to…, Transparency.org, 2025-02-11 (באנגלית)
- ^ 10.0 10.1 10.2 Four decades later, did the Iranian revolution fulfill its promises?, Brookings (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Pooya Stone, Regime Corruption at the Heart of Iran’s Economic Crises, Iran Focus, 2021-09-21 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Ten Million Iranians Under "Absolute Poverty Line", www.payvand.com
- ↑ Iran's President Rouhani links 'grave-sleeping' to corruption, www.payvand.com
- ↑ Namees, Corruption and internal conflict in Iran, Economic Research Forum (ERF), 2022-08-29 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Iran International Newsroom, Insider Explains Systematic Corruption In Iranian Government, www.iranintl.com, 2022-12-13 (באנגלית)
- ↑ News Analysis: Firing Tightens Iranian President's Economic Circle, www.payvand.com
- ↑ Iran may Probe into Officials' Assets, www.payvand.com
- ↑ World Affairs (2018-02-23), Abbas M. Milani: Why is Iran Protesting?, נבדק ב-2025-06-18
- ↑ Corruption in Iran: Clerics Plan to Hang Businessmen, www.informationclearinghouse.info
- ^ 20.0 20.1 The 13 crises facing Iran, Middle East Institute (באנגלית)
- ↑ Reuters Investigates - Assets of the Ayatollah, Reuters, 2013-11-11
- ↑ Iran's supreme leader lashes out at his own judiciary for corruption, WUSF, 2023-07-01 (באנגלית)
- ↑ Mohammad Reza Farzanegan, Reza Zamani, Oil rents shocks and corruption in Iran, Review of Development Economics 29, 2025, עמ' 887–916 doi: 10.1111/rode.13149
- ↑ Mohammad Reza Farzanegan, Reza and Zamani, The Effect of Corruption on Internal Conflict in Iran Using Newspaper Coverage, Defence and Peace Economics 35, 2024-01-02, עמ' 24–43 doi: 10.1080/10242694.2022.2108571
- ↑ Mohammad Reza Farzanegan, Nader Habibi, The Effect of International Sanctions on the Size of the Middle Class in Iran, 2024
שחיתות באיראן41259920Q5173074