שטח פנים סגולי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שטח פנים סגולי הוא שטח פנים ליחידת מסה, או ליחידת נפח, של חומר. המונח משמש בעיקר לתיאור אבקות וחומרים ספוגיים. שטח הפנים הסגולי של חומר קובע עד כמה החומר חשוף לסביבתו, ולכן קובע עד כמה החומר יגיב עם גזים או נוזלים עימם הוא בא במגע. לדוגמה, חומר עם שטח פנים סגולי גבוה יספח אליו בקלות מים או חמצן. חומר שבבסיסו הוא דליק, יהיה דליק בהרבה עם שטח פנים גבוה.

עבור חומר עם חלקיקים בצורה כלשהי קבועה, שטח הפנים הסגולי גדל ביחס הופכי לגודל החלקיקים. לדוגמה אם החומר מורכב מחלקיקים כדוריים זהים, הקטנת הרדיוס פי שניים תגדיל את שטח הפנים הסגולי פי שניים.

שיטות מדידה

קיימות מספר שיטות מדידה לשטח פנים סגולי, אולם לא קיימת שיטה ישירה המתאימה לכל חומר.

ספיחת חנקן

אחת השיטות הנפוצות מסתמכת על ספיחת גז חנקן, תוך שימוש בחומר שהינו נקי מחנקן והנחה של כמות החנקן ליחידת שטח הנספחת לחומר.

ראו גם