שיחה:אלחנן ניר

הרב?

מה אתם אומרים? האם התואר ר"מ בישיבה פה מספיק לזכותו בתואר הרב בשם הערך, בעוד מאידך שאר התיאורים שלו כעיתונאי מרצה ועוד ממש לא הולמים את התואר הזה? דוד (שיחה) 11:21, 8 בפברואר 2018 (IST)

תחושת בטן שלא אבל הדבר דורש ברור ואולי החלטה של ועדת הרבנים. עידו (שיחה) 11:30, 8 בפברואר 2018 (IST)

בנוסף, לא מכיר את ישיבת שיח יצחק אבל בדף הבית שם מופיע כרגע בגדול המשפט:

”המגילה מהלכת על גבולות העולם המקראי ושואלת: עד כמה ניתן להרחיק בלי לאבד את המשמעות?”, אשר גורם לי לנוע בחוסר נוחות בכסא. מרגיש לי טיפה'לה כפרני. עידו (שיחה) 11:35, 8 בפברואר 2018 (IST)

אינני מכיר את האישיות המדוברת, אבל מהכתוב בערך משמע שגם עיסוקו בעיתונות הוא בתחומים תורניים יותר, אם כי לא בדיוק בדרך המקובלת אצלנו. לדעתי מגיע לו "הרב" (במידה ויוחלט שלא, צריך להסיר את זה גם מהפתיח).

עידו, על איזו מגילה מדובר שם? איש גלילי • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 12:15, 8 בפברואר 2018 (IST)

מדובר על מגילת אסתר! עידו (שיחה) 12:21, 8 בפברואר 2018 (IST)

אז כמו ששיערתי, מעניין אותי לראות את כל הציטוט שם, אבל בהשקפה ראשונה הוא מן הסתם מתכוון לבטא את הריחוק הגדול מהקב"ה הנראה במגילה, ועד כמה אפשר היה להיות רחוקים בעומק טומאת גלות בבל, ובכל זאת לא לאבד את המשמעות. אבל כמו שאמרתי, כדאי קודם לראות את כל הנושא (כדאי לקרוא גם את מבואו הנפלא של הרב עמוס חכם לפירושו על מגילת אסתר). איש גלילי • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 12:27, 8 בפברואר 2018 (IST)

יש שם מאמר שלם להלן קטע הסיום שלו:

”נראה שהתהום האמיתית של פורים נמצאת במקום אחר, ממנו לא עמדו ליהודים רווח והצלה; שכן בתת מודע של פורים שלנו מונחת השואה. האם אפשר עדיין להקשיב לסיפור על מי שרצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ולצהול על כך שהגזירה לבסוף התבטלה? אם נרצה בכך ואם לא, סיפור המגילה נוכח עבורנו גם ללא הסוף הטוב, ולפיכך הדרשה של המהר"ל שהוזכרה לעיל מקבלת ממשות נוקבת: ראינו את הסוף של עם ישראל, וכבר לא פשוט לחבר מחדש את מעגל השנה הנצחי ולהגיע מפורים שוב לפסח, או מיום השואה ליום העצמאות. השאלה שפורים מפנה כלפינו היא האם נהיה מסוגלים לחגוג את הסיפור כפי שפגשנו בו בימינו, ממקום אחר. ואם כן, אולי יתברר שבאמת אין מקום לציין את השואה ביום מיוחד: שכן חג הפורים, בו אנו נאחזים בלא-כלום ורוקדים מול הסתר הפנים, הוא יום השואה האמיתי.”.

בכל מקרה אלחנן ניר, הגם שלא מלאו לו 40, מוצג כמי שכבר מלמד קבלה ברבים ולא זו בלבד אלא שהוא יודע לחבר בין חסידות, מזרח ומערב, קבלה ופסיכולוגיה... אני חושב שהשאלה העולה מהערך הזה רחבה יותר מאשר נושא הערך. האם ננמיך את התואר רב כדי לא להעליב ציבורים מסוימים או שמא ניתן במקרים כאלו תואר כבוד אחר. עידו (שיחה) 12:39, 8 בפברואר 2018 (IST)

קטע המאמר שציטטת נראה לי סביר, לא הייתי משייך אותו לאבק כפירה, ולהיפך יש כאן משמעות חזקה של השמחה גם בהסתר הפנים הגדול ביותר, לנוכח הידיעה כי הקב"ה מציץ עלינו מן החרכים.

לדעתי, אין סיבה ליצור תואר כבוד חדש (ומכאן להתחיל מסע חדש של ספיקות, איפה עובר הגבול בין "הרב" ובין התואר החדש), כל מי שמכהן במשרה רבנית זכאי לתואר הרב, והבוחר יבחר. איש גלילי • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 12:45, 8 בפברואר 2018 (IST)

מסע הספיקות איפה עובר הגבול בלתי נמנע. הרי חייב להיות גבול. אני מכיר אנשים שמכהנים בתואר רב (רפורמי) מנהיגי קהילות ואינם יודעים לקרוא קריאת שמע. עידו (שיחה) 13:21, 8 בפברואר 2018 (IST)

אז בוא נשאיר את הגבול באורתודוקסיה, ולפחות רבנים ששייכים לגזרת מרכז הרב אין סיבה להוציאם מן הכלל, אלא אם כן מישהו חושב לנעול את האתר הזה לחרדים/קנאים בלבד. איש גלילי • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 14:35, 8 בפברואר 2018 (IST)

לגבי רבנים רפורמיים אכן כבר נקבע לכנותם "הרב" במרכאות. אומר מעט • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 14:40, 8 בפברואר 2018 (IST)

בכל מקרה גם הנידון דידן אינו מרכז הרבניק. למד שם, נכון אבל כיום עוסק בהוראת קבלה ממוזרחת ומוערבת עם קורטוב נ נח. זה לא אורתודוכסי גם אם הגבול עובר באורתודוכסי. לדעתי אם כאן נכנס "הרב" אז הגבול פרוץ וכאינו קיים. דוגמת הרפורמי הייתה מקרה קצה להמחשה, ודאי לא המקום בו צריך לעבור הגבול. אני מזדהה עם הרצון להיות נחמדים ולא מרחיקים אבל קשה לי עם ביזוי המושג רב. עידו (שיחה) 23:53, 8 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שהדיון מתמקד בכיוון הלא נכון. אם נעסוק בלשוט את האישיות לא נגמור את זה לעולם - ובדיוק מזה רצינו להימנע. הכלל שנקבע הוא לא להיכנס לגוף האיש, אלא להגדרתו הציבורית ומשרתו. כל הספק בנידון דידן הוא מחפש שהאישיות עושה רושם מאוד מפופק חשבתי לעצמי שמא התואר "ר"מ בשיח יצחק" הינו תואר ריק מתוכן שלא יכול להצדיק שם לערך. אני חושב שזה כל הנושא. שכן אם זו אכן ישיבה, אם כן למלמד בה יש תפקיד רבני, ומשכך אנו נאלץ לכנותו כך בין אם נאהב ובין אם לא. אבל אם יתברר, ואני נותן לזה הרב סיכוי, שמדוב בישיבה לליבון סוגיות בשידוכי פנויים פנויות בעידן המילניום, בפורמט פתוח לרווקים רווקות שביננו, שיעורים משולבים עם הדרכה מעשית בשיתוף פרפסורה וסיורדים מודרכים באונבירסטיאות... או לחילופין ישבה חלקאית ציונית לשילוב קיום המצוות התלויות בארץ מתוך ראיה פסיכולוגית חדשנית במשנתו של הרב נריה, בראשות אגרונומים ופסיכולוגים בכירים... או... וכו' כיד הדימיון הטובה עליכם - אם כן נצטרך לשים פה גבול. שכן לא יתכן שאדם שאולי הוא אישטוב אבל עוסק בכל דבר אך לא ברבנות יזכה לערך רק משום שהוא מכהן רשמית במוסד שמכונה משום מה על ידי אי-מי ישיבה. דוד (שיחה) 00:00, 9 בפברואר 2018 (IST)

מסכים עם דוד. אני מציע שנרכז רשימה של מוסדות, כולל מוסדות כמו מרכז הרב , שר"מ בהם אוטומטית ראוי לתואר רב. ואז מחוץ לרשימת המוסדות האוטומטית חובת ההוכחה על העורך להסביר זכאות. עידו (שיחה) 08:16, 9 בפברואר 2018 (IST)

אני לא חושב שזה מעשי. יש אינספור מוסדות כאלו. וגם מהיכי תיתי לבדוק כל אחת לפני שעלה חשד מסויים. אין מנוס לא כל דבר אפשר להגדיר בקוים ברורים - ברגע שעולה מקרה שיש חשד שהוא קו גבול אין ברירה מלבדוק טוב ולהעלות לדיון. דוד (שיחה) 08:38, 9 בפברואר 2018 (IST)

לא משןכנע שזה רעיון מוצלח, אין כמו לאות הדיונים שיחזרו על עצמם כדי לרפות ידיהם של עורכים... עידו (שיחה) 11:12, 9 בפברואר 2018 (IST)

מה לעשות שלא לכל דבר יש "נוסחא" מדוייקת. אדרבה אם יש לך תציע, הצבעתי על הבעיה המהותית שבהצעתך האחרונה. דוד (שיחה) 11:19, 9 בפברואר 2018 (IST)

כן מעשי, לצערינו יש בהחלט ספור מוסדות כאלו. לא כל כך מסובך לייצב רשימה כזו במהלך הזמן. שוב זה רק כלל אצבע כדי לחסוך זמן ועורכים. עידו (שיחה) 11:26, 9 בפברואר 2018 (IST)