שיחה:השבעת שדים ומלאכים
מקורותינו
השבעת מלאכים
במדרש (איכה רבתי ב' ה') כתוב שלפני חורבן בית ראשון היה ירמיהו מזהירם שיחזרו בתשובה, והם היו אומרים לו שאין להם ממה לפחד כי יעשו חומת אש ומים וברזל, "אמר להו הקב"ה בדידי אתון משתמשין? עמד הקב"ה ושינה את שמותם של מלאכים, דעל מיא עבד על נורא ודעל נורא עבד על פרזלא. והיו מזכירין שמותם למטה ולא היו עונין להם". וכעי"ז בספר חסידים (תתשנ"ו), ועיין תנחומא (יתרו ז'). ומשמע שצריך גם להזכיר את השם הנכון וגם שיבקש את הדבר עליו ממונה מלאך זה. ובסימן תתש"ן כתב בספ"ח שהמלאכים מסתירים שמותיהן כדי שלא יוכלו להשביען, (כגון אצל יעקב יהושע ומנוח). - ראה בראשית ל"ב כ"ט, וברש"י שם כתב מב"ר ע"ח ד' למה זה תשאל לשמי, אין לנו שם קבוע וכו', וכ"כ בשופטים י"ג י"ח מספרי נשא מ"ב "והוא פלאי, מכוסה, תמיד הוא משתנה ואין ידוע למה משתנה". ובאור החיים בראשית ל"ב ל' שהמלאך לא רצה לגלות ליעקב שמא ישביעו, (ובחי' החתם סופר פירש שהמלאך ענה לו ששמו הוא 'לשמי' וכן אצל מנוח שמו היה 'פלאי').
השבעת שדים
בסנהדרין סז: מעשה שדים אסור, וברא"ש שם סי' ח שאלת שדים מותר, כגון לשאול אותם מי גנב, בלי מעשה, ועם מעשה מסתפק אולי שרי. (ואיתא בספר 'אמת ואמונה' בשם כת"י תימני, שהשאלה היא ע"י שכותב על מנעל ימני שלו "אדם מתרה ספואי וגיקוני הודיעוני מי גנב הגניבה מן פלוני בן פלונית" וישים הנעל תחת ראשו ויישן עליו ויבא הגנב ויודה לו בחלום. ע"כ. והפי' שהשד יודיע לו ע"י המראה הזה בחלום.). ובב"י יו"ד קעט כתב שגם מתשובת ר"י משמע שפסק כהרא"ש דשרי שאלת שדים כגון לגלות מי הגנב, הובאה תשובתו בהגהו"מ (בתשובות השייכות לספר נזיקין סי' כ"ב) וגם בתשב"ץ (קטן, סי' תק"פ), ולשון התשב"ץ, "מעשה באחד שנגנב ממונו ונדב ק' דינר לאחיו שיעשה בהשבעת שדים שידע מי גנבו, וכן עשה, ולא רצה בעל הממון לפרוע, וחייבו רבינו יצחק לשלם וכו'", משום שבדבר זה רגילים לתת יותר מכדי טרחו. ואם היה איסור בדבר ר"י היה מזכיר זאת. וכן כתב הרמב"ן (בתשו' המיוחסות סי' רפ"ג) במסקנתו דמעשה שדים שרי, וכפשטות הגמ' במעילה (יז:) גיטין (סח.) ועירובין (מג.). וברבינו ירוחם (י"ז ה' קנט::) כתב בשם ה"ר אליעזר שוודאי שמותר להשביע שדים, כי מה לי השבעת מלאכים או השבעת שדים, ולא מקרי מעשה כשפים אלא כשלוקח דבר ועל ידו עושה מעשה, או על ידי לחש בלא השבעה, אבל להשביע מותר לכתח' וכמ"ש בגמ' (גיטין סח.) באשמדאי שאמרו לו 'שְמָא דמָרך עלך' (שם זה היה ע"י שלשלת שחקוק עליה שם שמים, אך כנראה דדמיא להשבעה בשם שמים). ועוד כתב רי"ו, שלכן גם כתוב (סנהדרין צא.) שאברהם אבינו מסר שמות טומאה לבני הפילגשים, כי ע"י הַשְׁבָּעָה שרי בכל עניין, (עיין גם במהרש"א סנהדרין שם, ושזה דווקא אם נאמר שב"נ נצטוו על הכישוף), ואפי' שזה שם טומאה. ומסיים הרי"ו שנראה עיקר לדינא שהשבעת שדים שרי, אך נכון להחמיר כיון שזה איסור תורה. וכן כתב בהגה"מ (ע"ז פי"א אות י') שהשבעת שדים שרי, אמנם מוסיף שמפני הסכנה ה"ז אסור[3]. וכן כתב הלבוש (קע"ט סעיף ט"ז), וכתב שזה שונה מכוכבים וגורלות שאסור לשאול בהם משום תמים תהיה, כי שם הוא רוצה עי"ז ליזהר להבא, ולכן אומרים לו שילך בתמימות וחסד יסובבנו, אך פה הוא רוצה לגלות במקרה שהיה כבר מיהו הגנב, ולכן מותר. ומסיים שזהו לפי הדין, אולם ראינו שרוב הנטפלים להם אינם יוצאים בשלום מתחת ידם, ולכן שומר נפשו ירחק מהם ותמים תהיה עם ה' אלוקיך גם בזה. ועיין מהרש"א גיטין סח. שכותב בסתמא שאסור להשתמש בשדים וז"ל: "שידה ושידתין למאי איבעיא ליה כו'. דאמרינן פרק חלק דאסור להשתמש בשדים, ומשני משום בנין בהמ"ק התירו לשלמה", ואולי כוונתו לגמ' בדף קא. לדעת ר' יוסי שאסור לשאול שדים אף בחול מפני הסכנה. וכתב הב"י בשם רי"ו בשם הרמ"ה, שדווקא על ידי השבעה מותר, אך על ידי הקטרה זוהי ע"ז ממש כי זוהי עבודתם, ואסור מדינא. וכ"כ גם הלבוש. (וכ"כ הב"ח לגבי חובר חבר, שאם מחבר שדים ע"י הקטרה, ה"ז בסקילה ולא כמחבר בעלי חיים שהוא בלאו ומלקות ובלי סקילה).
[3] ולשונו "פרק ד' מיתות מוכיח שהשבעת שדים אין זה מעשה כישוף מעשה שדים אמנם אסור מפני הסכנה כדאיתא בפרק חלק בספרים ישנים". ולשונו משמע שה'פסיק' שייך אחרי תיבת 'כישוף' ולא אחרי תיבת 'שדים', כי לכאו' כוונתו להוכיח מהגמ' כמ"ש הרא"ש. וצ"ב למה כתב שמעשה שדים זה סכנה ומשמע שדווקא מעשה שדים ולא השבעת שדים, הלא בגמ' מיירי רבי יוסי גבי שאלת שדים וכמ"ש 'אין שואלין בדבר שדים בשבת'. וברש"י (סנהדרין קא.) ראיתי שכתב "שכן עושין כשאובדין שום דבר שואלין במעשה שדים והם מגידים להם", ואולי זה נקרא מעשה ולא השבעה, ואם כן לא קשה קושיית הסמ"ג והבאר שבע על פסק הרא"ש שמותר להשביע שדים. אך ודאי שאין זה נכון, כי אם כך מה הרא"ש הוכיח משם שהשבעת שדים שרי ואח"כ הסתפק אם גם מעשה שדים שרי, אלא ודאי שיש סכנה לר"י אף בהשבעה ללא מעשה. ועל כן צ"ל שלשון רש"י וכן לשון ההגהו"מ שכתבו מעשה שדים, זה לאוו"ד פה. וצ"ע. מישהו (שיחה) 23:57, 6 ביולי 2023 (IDT)