שיחה:צום (אגדה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עולם הפשט

יש להוסיף בעולם הפשט עוד מקומות רבים במקרא המקשרים צום עם הכנעה בפני ה' כמו לדוגמה


ישעיה פרק נח ה'

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ (קומה כפופה) וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לה'

מצודות דוד על ישעיה פרק נח פסוק ה

הכזה - וכי בזה הענין ראוי להיות צום שאבחר בו וחוזר ומפרש שהוא יום שהאדם מענה נפשו בתענית. הלכוף - האם מה שהאדם כופף ראשו למטה בהכנעה כצמח הגומא ויציע תחתיו שק ואפר וכי לזה תקרא לה' צום מקובל ויום רצון


שמואל ב פרק יב טז

וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צוֹם וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצה

רלב"ג על שמואל ב פרק כא פסוק כא

ולזה תמצא שאע"פ שייעד הש"י לדוד על יד נביאו כי מות ימות הילד ההוא הנה לא נמנע דוד מלהתפלל עליו ומלצום צום והיה שוכב ארצה לרוב ההכנע לפני השם ית אולי יחננו ה' ויחי --טוב עין (שיחה) 19:10, 21 ביולי 2016 (UTC)

חוק בלא טעם

מחקתי את כל הפסקה הזו:
חוק בלא טעם
לעומת כל זאת, האלשיך [1] נקט כי צום יום הכיפורים הרי הוא חוק בלא טעם, ודייק את דבריו מלשון הפסוק: "והייתה לכם לחוקת עולם: בחדש השביעי, בעשור לחודש, תענו את נפשותיכם" ... "ועיניתם את נפשותיכם חוקת עולם".כמוהו ביאר גם באור החיים[2], שמצד העולם הזה הוא חוק, ואינו לשם הכפרה, וטעמו האמִתי הוא סוד כמוס. עכ"ל

מחקתי אותה מפני שהיא לא מדויקת כלל. האלשיך שם לומד במפורש שבאופן עקרוני התענית היא לשם הכפרה, אלא שהוא מוסיף ודורש בדרך של תוכה מוסרית (כדרכו) שהלוואי שהיו ישראל צדיקים ולא יצטרכו להתענות לכפרת העוונות אלא רק לשם חוק בלא טעם. וכן האור החיים לא אומר אלא שגם שעה שבני ישראל לא חוטאים היה מקום לחשוב שאין מצווה להתענות, לכן בא הפסוק 'חוק עולם' לרבות שאפילו מצוות התענית לא בטלה לעולם ותמיד יש מצווה להתענות. ומוסיף וזאת למה? מפני שיש בה סוד כמוס מסוד עולם הבא. (אולי כוונתו לרמוז לסוד ספירת הבינה אימא עילאה שנקראת גם עולם עולם הבא, וכמו שהבאת בעולם הסוד שתענית יום הכיפורים מכווונת כנגדה, או שכוונתו עולם הבא שאין בו אכילה ושתייה כדמות המלאכים, וכמו שהבאת בעולם הדרש)--טוב עין (שיחה) 21:34, 21 ביולי 2016 (UTC)

הערך בתבנית שונה

ערך זה הופיע בעבר בשם שונה (משהו כמו: צום יום הכיפורים באגדה) שבדף השיחה שלו הוא היה בתבנית שונה. כמו כן הערך היה רשום על שם יוצרו הראשוני. כאשר משנים את שם הערך, יש לבצע העברה ולא להעתיק לדף חדש ולמחוק את הישן. לפעמים טוב שיש את הערך בצורתו המקורית והישנה. מוסיף והולך (שיחה)

הערות שוליים

  1. ^ ויקרא טז, כט.
  2. ^ ויקרא טז, ל.