יש בורא עולם (שיחהתרומות)כתב:
הרב vמאירי רציתי להפנות את תשומת ליבך לתפארת ישראל בהקדמתו למסכת נגעים שכתב שם: "כל דיני מצורע ונגעים וטהרתן נוהג בין בארץ או בחו"ל בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית (תוספתא דנגעים פ"ח ורמב"ם פי"א מטומאת צרעת). ומימי תמהתי למה אין נוהגין כן בזמן הזה?
וזכרתי ימים מקדם שבילדותי הצעתי תמיהתי זו לפני הגאון הגדול מ"ה עקיבא (איגר) זצוק"ל, והשיבני שגם הוא תמה על דבר זה ושאין לו תירוץ המתקבל על הדעת.
והשתא דקשישנא לדרדקי נ"ל דאף דאין לתרץ משום דלטהרתו צריך העברת תער על כל בשרו, ומדאין אנו מקיאין ביחוסי כהונה (כר' מגן אברהם סי' ר"א סק"ד) לפיכך לא נרצה לסמוך על חזקת כהונה של זה לעבור על כמה לאוין בהעברת תער בזקנו ופאת ראשו שאפשר הוא שלא במקום מצוה ואין ספק מוציא מידי ודאי (כנדה ט"ו ב'). אבל אין זה תירוץ מספיק, דתינח נגעי אדם, אבל נגעי בתים בא"י ונגעי בגדים בכ"מ מאי איכא למימר.
אולם נ"ל דבבתים ובגדים איכא אפוקי ממונא מחזקת מריה, לנתוץ הבית ולשרוף הבגד, לא אלימא חזקת כהונה נגד חזקת ממון. עכ"ל (ויעו"ש עוד).
ועיין רדב"ז (בפ"ז מהלכות תרומות ה"ט) שכתב על דברי הרמב"ם שם "והוא שיטמא אותו כהן מיוחס" וז"ל, ומזה הטעם אין טומאת נגעים נוהגת בזמן הזה שהרי טהרת המצורע נוהגת בארץ ובח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית אלא ודאי מה שלא נהגו בה מפני שאין עתה בינינו כהן מיוחס, עכ"ל. וברדב"ז לא הזכיר ענין הקפת הראש והזקן, וגם לא חילק בין נגעי אדם לנגעי בתים ובגדים, ונראה מדבריו שמעיקר דין ראיית הנגעים הוא שיהיה הכהן המטמא כהן מיוחס. וכן הביא בספר מנחת חינוך מצוה קס"ט בשם ספר תולדות אדם.
ובמדרש לקח טוב (פר' שמות ופר' תזריע) כתב דטעם שאין רואין נגעים בימינו, כיון שאין בקי.
ובגמ' ברכות דף ה' ע"ב ותוס' שם (ד"ה הא לן) דבזמן ר' יוחנן היו נגעים ואף שהיה לאחר החורבן".
אז לאחר כתיבת הערך לך מחיל אל חיל ותתייחס גם לנושא הזה, (מן הסתם מדובר עליו בעוד מקורות)