שיכול עיצורים
בפונולוגיה, שׂיכּוּל עיצורים הוא תופעה לשונית שבה שני עיצורים סמוכים מתחלפים במקומותיהם. שיכול עיצורים הוא מקרה פרטי של תופעה פונולוגית רחבה יותר המכונה מטאתזיס (Metathesis), חילוף של שני הגאים סמוכים זה בזה.
עברית
בעברית חל שיכול עיצורים בעיקר בבניין התפעל, כאשר פ' הפועל (העיצור הראשון של השורש) היא אחד מן העיצורים השורקים - צ, ס, ש או ז. במקרה זה מתחלפת פ' הפועל עם העיצור הסמוך לפניו, כלומר עם העיצור ת של תחילית הבניין. לאחר שיכול העיצורים עשויה להתרחש הידמות קולית, כך שה-ת' הופכת ל-ד, או הידמות נחצית, כך שה-ת' הופכת ל-ט. למשל, בהצבת השורש שכ"ר בבניין התפעל בזמן עבר, צריכה לכאורה להתקבל הצורה: *הִתְשַׁכֵּר, אולם מתרחש שיכול עיצורים ונוצרת הצורה הִשְׁתַּכֵּר. במקום הצורה *הִתְזַמֵּן מתקבלת הצורה הִזְדַּמֵּן, שכן שיכול העיצורים במקרה זה מלווה בהידמות קולית. הצורה *הִתְצַעֵר הופכת ל-הִצְטַעֵר - שיכול העיצורים מלווה בהידמות נחצית.
שיכול עיצורים במערכת הפועל מוגבל רק לבניין הִתְפַּעֵל. כך למשל מהשורש ת-ס-ס בבניין קל (פָּעַל) נגזר הפועל לִתְסֹס ובבניין הִפְעִיל - הִתְסִיס. מצב פונולוגי כמעט זהה בבניין הִתְפַּעֵל דווקא גורם לשיכול עיצורים: *הִתְסַפֵּר >> הִסְתַּפֵּר.
במערכת השם חל לפעמים שיכול עיצורים גם בתנאים מורפולוגיים לא-קבועים, וגם כאשר חוצצת תנועה בין העיצורים. בעברית מקראית, למשל, חל לעיתים קרובות שיכול של עיצורים סונורנטיים:
דוגמאות
שִׂמְלָה-שַׂלְמָה. יש גם תיעוד לשיכול עיצורים כשרק אחד מהעיצורים הוא סונורנטי: בֶּהָלָה-בַּלָּהָה, ולפעמים אף בין שני עיצורים שאינם סונורנטיים, למשל: כֶּבֶשׂ-כֶּשֶׂב.
- נֶחְשָׁל - נֶחְלָשׁ [1]
- אַלְמֻגִּים – אַלְגֻּמִּים [2]
- אֲנָקָה – נְאָקָה
- בֶּהָלָה – בַּלָּהָה[3]
- זְוָעָה – זַעֲוָה (בכמה מקראות יש חילופי כתיב וקרי בין שתי המילים)
- מַזְלֵג – מַלְגֵּז (מעין קלשון בלשון חז"ל, ומכאן בימינו מַלְגֵּזָה)
- מַלְתָּעוֹת – מְתַלְּעוֹת
- נִגְזַר – נִגְרַז (סברא שזהו מקור שם הגַּרְזֶן)
- מִגְזָרוֹת - גרזנים [4]
- עַוְלָה – עַלְוָה [5]
- עָיֵף – יָעֵף
- רָעַף – עָרַף ("וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל" – משלי ג, כ; "אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" – דברים לג, כח; כיום מוכר יותר הִרְעִיף בבניין הפעיל המשמש במשמעות מושאלת).
- אָזוּר - אָרוּז (כיום מוכרת הצורה השניה יותר אף שבמקורות[6] היא יחידה בהופעתה ופרשנות זו אינה מוסמכת)
המשמעות
לחוקרי הלשון לא ברורה סיבת שיכול העיצורים. לפעמים נראה שהסיבה היא נוחות ההגיה, אך בין פרשני התורה מצאנו פעמים שפירשו את המשמעות. לדוגמא:
כשב
בפשט לשון התורה וההלכה הוא ממש אחד עם הכבש אך לשינוי הלשון יש משמעות ולדעת כמה פרשנים הכשב גדול ומפותח מהכבש [7] (כשב בא"ת ב"ש לבש 'לבשו כרים הצאן.)
קישורים חיצוניים
תשובת הרב בועז שלום באתר טעמו וראו.http://taamu.co.il/dwqa-question/%D7%9B%D7%A9%D7%91-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%94/
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שכול עצורים |
הערות שוליים