שיכון ו'

שיכון ו'

מידע
עיר	בני ברק
תאריך ייסוד	שנות ה-40 של המאה ה-20
מייסדים	הפועל המזרחי, עולי רומניה
שכונות נוספות בבני ברק

שיכון ו' היא שכונה בצידה הדרומי של העיר בני ברק, השכונה גובלת עם העיר רמת גן, ומצידה המזרחי עם שכונת נוה אחיעזר. השכונה הוקמה בין השנים תש"ד-תשי"ד (1943-1953)

בינוי השכונה ומרקם התושבים

השכונה הוקמה כאמור בין השנים תש"ד-תשי"ד (1943-1953), ובמשך השנים חלה התקדמות משמעותית בבינוי ובהרחבת השכונה. בין היתר בשנת תשמ"ט פתחה עיריית בני ברק במבצע נרחב של פעילויות פיתוח ושיקום תשתיות נרחב, כאשר מטרת המבצע הייתה שיפור חזות פני השכונה והגברת הבטיחות. בשנת תשנ"ה החל שלב ב' של פרויקט הרחבת יחידות דיור שיזם משרד השיכון בשיתוף עם העירייה, במסגרת התוכנית שקדו הגורמים הרלוונטיים, למציאת פתרונות לסיוע כספי נרחב לבעלי דירות קטנות וקשיים נוספים בשכונה כדי שיוכלו להרחיב את דירותיהם.

בתחילת שנות ההתיישבות בשכונה התגוררו בו הרבה עולים חדשים מרומניה שבהמשך זוהו והפכו לחלק מתנועת המזרחי, בשל כך מונה לכהן כרב השכונה רבי יעקב צבי שמוקלר שהיה אף הוא מעולי רומניה וכן שימש שם ברבנות, בהמשך התבסס וועד הקהילה בעיקר מאנשי תנועת הפועל המזרחי, ששלטו וניהלו את ענייני השכונה ובית הכנסת המרכזי, אך ברבות הימים התחילו פני השכונה להשתנות אט אט, זאת לאור ריבוי דיירים חדשים מכלל העדות והחוגים שבאו להשתכן בשכונה, כאשר בתוך כך התגבשו להם קהילות של ספרדים ותימנים לצד קהילות אשכנזים של ליטאים וחסידים. בד בבד עם התקדמות תהליך התחרדות השכונה (כמו גם שכונות הסביבה) העתיקו אנשי תנועת המזרחי ודור המייסדים את מקום מגורם למקומות אחרים, כהיום שורר בין כלל תושבי השכונה מרקם חיים משותף לכלל העדות והחוגים.

רבני השכונה

• הרב יעקב צבי שמוקלר - הרב יעקב צבי שמוקלר שימש כמו"צ של העיר בוטשאן ברומניה, לאחר עלייתו מרומניה לישראל עבר להתגורר בשכונה, שם כאמור מונה לכהן כרב השכונה מטעם וועד הקהילה שהייתה מורכבת בעיקרה מיהודים עולי רומניה שאף הכירוהו עוד מתקופת היותו ברומניה, לאחר פטירתו נקבר הרב שמוקלר בבית החיים שומרי שבת סמוך ונראה לאוהל אדמו"רי בית ויזניץ.
• הרב מנחם מנדל חכם - תחת הנהגתו של הרב שמוקלר, שימש במקביל תקופה קצרה גם רבי מנחם מנדל חכם כמו"צ בשכונה, לצד זאת מסר הרב חכם שיעורים קבועים לתושבי השכונה עולי רומניה שאף הוא נמנה ביניהם. הרב חכם שימש בתפקידו זה עד שנת תשכ"ז, אז נקרא לכהן כרב שכונה בגבעת שמואל. בשנת תשמ"ב התמנה לכהן כרבה של אור עקיבא, תפקיד אותו נשא עד ליום פטירתו בחודש חשון תשס"ז. ונקבר בבית העלמין באור עקיבא.
• הרב יואל טוביאס - הרב יואל טוביאס נולד אף הוא ברומניה בשנת ת"ש ועלה לארץ בשנת תשכ"ד, בשנת תשכ"ט עבר להתגורר בשיכון ו', תקופה קצרה לאחר בואו להתגורר בשכונה מונה על ידי הרב שמוקלר לכהן כמו"צ השכונה, זאת לאור זקנותו וגילו המופלג של הרב שמוקלר, שביקש כוח עזר וסיוע בענייני הנהגת השכונה והקהילה, בשנת תשל"ב החליט הרב שמוקלר כי הוא פורש מתפקיד הרבנות וכי כוחותיו בל עימו עוד לעמוד על המשמר כבימי קדם, וכצעד מובן מאליו מונה אז הרב טוביאס באופן רשמי על ידי וועד הקהילה לכהן כרב השכונה.
• הרב שלמה מחפוד - לימים מונה גם הרב שלמה מחפוד לשמש כרבה הספרדי של השכונה וכן של השכונה הסמוכה נוה אחיעזר, זאת לאור ריבוי יהודי עדות המזרח [ספרדים ותימנים] שבאו להתגורר בשכונה במשך הזמן. הרב מחפוד נולד בתימן ועלה לארץ בשנת תש"י, לאחר מכן למד בישיבת קול תורה אצל רבי שלמה זלמן אוירבך ובישיבת פוניבז'. הרב מחפוד נודע כמומחה גדול בענייני ניקור וכשרות, בהמשך הקים את מערכת הכשרות 'יורה דעה'.

בית המדרש המרכזי

בית המדרש המרכזי ממוקם ברח' רימון 1 בשכונה, והוקם בסביבות שנת תש"י על ידי תושבי השכונה. רב ביהמ"ד המרכזי הוא רב השכונה הרב טוביאס, ביהמ"ד המרכזי משמש גם כשטיבלאך לתושבי האזור כולו, בית המדרש פעיל במיוחד ומתקיימים בו מניני תפילה ברוב שעות היום.

בתי כנסת ומוסדות תורה וחינוך בשכונה

בלב השכונה ברח' רימון ישנו שטח שכל כולה בתי כנסיות של כלל העדות והחוגים השונים המרכיבים את תושבי השכונה. כמו כן ישנם עוד הרבה בתי כנסת ברחבי השכונה; בין היתר:

• ביהמ"ד 'משה אמת', רח' הרב אריה רבינוביץ'.
• ביהמ"ד 'ע"ש הרשב"י - של עולי לוב', רח' ביריה.
• ביהמ"ד של 'עדת התימנים' רח' ביריה.
• ביהמ"ד 'שלום ורעות' בנשיאות רבי שלמה מחפוד רח' קהילות יעקב.
• ביהמ"ד 'ק"ק חניכי הישיבות 'בית שלמה', ע"ש ר' שלמה אלחרר, רח' רימון.
• ביהמ"ד חניכי הישיבות 'שיח תפילה' רח' רימון.
• ביהמ"ד 'חמדת שמעון' - רח' קהילות יעקב במקלט השכונתי.
• ביהמ"ד 'מאור החיים' - ע"ש האור החיים, רח' רב האי גאון.
• ביהמ"ד 'מגן דוד' (דנינו), ע"ש דוד דנינו חבר הכנסת מטעם המפד"ל ופעיל מרכזי בתנועת הפועל המזרחי. הרב שלמה משה עמאר שימש כרב בית הכנסת במשך כ-30 שנה, רח' רב האי גאון.
• ביהמ"ד 'אשי ישראל' - רח' יצחק ניסים.
• ביהמ"ד 'אור יוחנן' דחסידי טולנה, רח' רימון.
• ביהמ"ד 'אחוזת מרדכי', רח' טכורש.
• בית הכנסת 'עציון' - צעירי הפועל המזרחי, רח' רימון.

כמו כן פועלים בשכונה מספר מוסדות ובתי חינוך, בהם

• בית הספר לבנות בית יעקב כהנמן ברח' קהילות יעקב 65.
• הבניין החדש של ישיבת בית מדרש עליון.
• בנין הישיבה 'משכן שמעון' ברח' קהילות יעקב 61.
• מוסד על"ה [ע'זר ל'ילד ה'מיוחד].

כמו כן ישנם כמה כוללי אברכים הפרושים בבתי הכנסת השונים ברחבי השכונה.

רחובות השכונה

• הרב אריה רבינוביץ'. ע"ש רב העיר הראשון של בני ברק.
• רימון. רחוב רימון הוא הרחוב המרכזי של השכונה, וקרוי ע"ש המשורר יוסף צבי רימון.
• רב האי גאון. ע"ש רב האי גאון.
• ביריה. ע"ש ספינת המעפילים ביריה, שהגיעה לחופי ארץ ישראל ביוני 1946.
• רב עמרם גאון. ע"ש רב עמרם גאון.
• טכורש. ע"ש הרב כתריאל פישל טכורש שהיה חבר מועצת הרבנות הראשית וראש חבר הרבנים של תנועת הפועל המזרחי, על שמו נקרא גם רחוב בשכונת בית הכרם בירושלים.

כמו כן חלק מהרחובות אמרי חיים (שהיה נקרא בעבר 'הכרמל') וכן חלק מרח' קהילות יעקב, עוברים גם הם בתוך השכונה.

מבנים קהילתיים ונקודות מרכזיות בשכונה

ברח' קהילות יעקב 72 ממוקם מסוף האוטובוסים העירוני של חברת דן.

בשנת תש"ן הוקם ברח' רב עמרם גאון תחנת בריאות לבריאות המשפחה (טיפת חלב) (לאם ולילד).

ברח' ביריה 8 ממוקם המוקד הקהילתי של עיריית בני ברק לתושבי השכונה.

ברח' רב עמרם גאון 2 ממוקם בית אבות מרכז סיעוד ותיקים.

בפאתי השכונה בסוף רחוב רימון סמוך לבית הקברות זכרון מאיר ממוקם 'גינת רימון' המשמש את תושבי השכונה והסביבה, בשנת 2018 במסגרת תוכנית שיפוץ ושדרוג גנים עירוניים של עיריית בני ברק, חודשה הגינה בסכום של כמיליון ש"ח.