מועצת הרבנות הראשית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.

סמכויות

חוק הרבנות הראשית לישראל תש"מ-1980[1] מעניק את סמכויות הרבנות הראשית למועצת הרבנות הראשית ומונה בין תפקידיה:

  • מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים.
  • קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות.
  • נתינת תעודות כשרות למסעדות, בתי עסק ומוסדות ציבוריים.
  • מתן כשירות לרבנים לכהן כדיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין.
  • פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ.
  • וכן כל פעולה נוספת הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל כדין.[2]

חוק איסור הונאה בכשרות מעניק לרבנות בלעדיות במתן תעודות כשרות במגזר האזרחי (במערכת הביטחון נתונה סמכות זו לרב הראשי לצה"ל).

הרכב

ישיבת מועצת הרבנות הראשית בהיכל שלמה בשנת 1959. יושבים בראש הרבנים הראשיים רבי יצחק הלוי הרצוג ורבי יצחק נסים

במסגרת קביעת חוקת הקהילות של הוועד הלאומי נקבע שבמועצת הרבנות הראשית יהיו, נוסף לרבנים הראשיים, שישה חברים, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים.[3] תחילה נקבעה גם חברותם של 3 יועצים חילונים לצד המועצה בסמכויות לא מוגדרות, אך תפקיד זה בוטל כעבור זמן מה.[4] בשנת 1963 הותקנו תקנות חדשות שהרחיבו את מספר החברים הכולל במועצת הרבנות הראשית ל-12.[5] בשנת 1980 נקבע בחוק שהמועצה מורכבת מ-15 חברים: שני הרבנים הראשיים, אחד מהרבנים הראשיים של כל אחת מארבע הערים הגדולות (ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע), ברוטציה, כך שיהיו מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים ועשרה רבנים נבחרים (חצי אשכנזים, חצי ספרדים). מקום מושבה של הרבנות הראשית על פי החוק נקבע להיות בירושלים. הרב הצבאי הראשי חבר במועצה כמשקיף, אך אין לו זכות הצבעה (החל מ־2011 הוא בעל זכות הצבעה אם מחזיק בכושר 'רב עיר'[6]).

אחד הרבנים הראשיים מכהן כראש המועצה (עמיתו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ולאחר חמש שנים השניים מתחלפים בתפקיד).

חברים

המועצה הראשונה שנבחרה בשנת תרפ"א כללה את הרבנים רבי צבי פסח פרנק, רבי בנימין אלקוצר, רבי בן ציון אברהם קואינקה, רבי אברהם פילוסוף, רבי יונה ראם, רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין.[7] בבחירות שנערכו בסוף שנת 1936 בהן נבחרו לרבנים ראשיים הרב הרצוג ורבי יעקב מאיר, נבחרו למועצה הרבנים האשכנזים: רבי צבי פסח פרנק, רבי יעקב קלמס ורבי אליהו מרדכי ולקובסקי, והספרדים: רבי אברהם פילוסוף, רבי יוסף מרדכי הלוי ורבי אברהם אביכזיר.[8] בשנת 1940, עם פטירתו של הרב אברהם פילוסוף נכנס למועצה רבי חזקיה שבתי.[9] הרב אביכזיר נפטר בתשרי תש"ה ובבחירות למועצת הרבנות בינואר 1945 נכנס למועצה רבי יעקב עדס במקומו כאשר שאר המועצה נשארה בהרכבה הקודם.[10] עם פטירת הרב יוסף מרדכי הלוי בט"ו אלול תש"ז, נבחר לממלא מקומו רבי עובדיה הדאיה, אך עקב בעיות הביטחון והמצור בירושלים נדחתה כניסתו לתפקיד בחודשים אחדים.[11] בשנת 1947 נקרא רבי משולם ראטה למלא את מקומו של הרב קלמס שיצא בשליחות לארצות הברית.[12]

בשנת תשט"ו (1955) נבחרו למועצה הרבנים רבי איסר יהודה אונטרמן, רבי עובדיה הדאיה, רבי ראובן כץ, הרב יעקב עדס, רבי צבי פסח פרנק ורבי יעקב משה טולידאנו.[13] כן נבחרו כ"סגנים" רבי שלום יצחק הלוי ורבי שאול ישראלי.[14] הרב הלוי והרב ישראלי הפכו לחברי המועצה בעקבות פטירתם של הרב טולידאנו והרב פרנק. באוגוסט 1960 פקעה כהונת המועצה והיא המשיכה להתקיים בפועל, אך ללא סמכויות חוקיות, בגלל דחיות חוזרות ונשנות בקיום בחירות למועצה ולתפקיד הרב הראשי.[15] בתשכ"ד התקיימו לבסוף בחירות למועצת הרבנות הראשית שהורחבה לעשרה חברים ונבחרו אליה: רבי יצחק אביחצירא, רבי שלמה יוסף זוין, הרב שלום יצחק הלוי, רבי חיים דוד הלוי, הרב שאול ישראלי, יהושע קניאל, רבי כתריאל פישל טכורש, רבי יהושע פיטוסי, רבי אליעזר גולדשמידט ורבי סלמן חוגי עבודי.[16]

בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים כיהנו במועצה הרבנים רבי שלמה יוסף זווין, רבי כתריאל פישל טכורש, רבי חיים דוד הלוי, רבי שאול ישראלי, רבי אליעזר גולדשמידט ורבי בצלאל ז'ולטי.

בבחירות בשנת תשל"ג (1973) נבחרה קבוצה של רבנים ציונים דתיים שכללה את הרבנים רבי שלמה יוסף זווין, רבי כתריאל פישל טכורש, רבי מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, רבי אליהו כץ, רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא, יוסף קפאח, בנימין אביעד רבה של מועצה אזורית שפיר, רבי חיים דוד הלוי, רבי רפאל כדיר צבאן רבה של נתיבות, ורבי יוסף שרביט ותמכה ברב שלמה גורן.[17]

בשנת 1980 נבחרו למועצה הרבנים: הרב יוסף שרביט, הרב מרדכי אליהו, הרב משה מלכה, הרב יוסף קפאח, הרב רפאל כדיר צבאן, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, הרב יוסף גליקסברג, הרב שאול ישראלי, הרב שמחה הכהן קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.[18]

בשנת תשמ"ג נכללו במועצת הרבנות, חמשת הרבנים האשכנזיים: הרב ישראל מאיר לאו, הרב שמחה הכהן קוק, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, הרב יוסף גליקסברג והרב שאול ישראלי, חמשת הרבנים הספרדיים: הרב משה מלכה, הרב יוסף קפאח, הרב רפאל כדיר צבאן, הרב יוסף שרביט והרב דוד שלוש, רבני שלוש הערים הגדולות: הרב יצחק קוליץ, הרב חיים דוד הלוי והרב שאר ישוב הכהן, והרב הראשי לצה"ל, הרב גד נבון.[19]

בבחירות בדצמבר 2002 נבחרו הרבנים הספרדים הרב יצחק חיים פרץ, הרב שמואל אליהו, הרב עזריה בסיס, שלמה בן שמעון והרב רצון ערוסי והרבנים האשכנזיים הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב יונה מצגר, הרב שמחה הכהן קוק, הרב יצחק רלב"ג והרב יוסף גליקסברג.[20]

בבחירות ב-2008 נבחרו הרבנים הספרדים רבי שמעון אליטוב, רבי אברהם יוסף, רבי רצון ערוסי, רבי שמואל אליהו, יצחק פרץ. הרבנים האשכנזיים שנבחרו הם, רבי יעקב אלעזר כהנא שפירא, הרב יצחק דוד גרוסמן, רבי יוסף גליקסברג, רבי יעקב רוז'ה רבי יצחק רלב"ג.[21] נוכחות בישיבות המועצה אינה חובה ואף נרשם עבור אחד מהחברים אפס אחוזי נוכחות.[22]

בו' בחשוון תשע"ד 10.10.13 התקיימו בחירות, וחבריה נבחרו שוב לכהונה נוספת.

בכ"ה באלול תשע"ח 2018 התקיימו בחירות, וחבריה נבחרו שוב לכהונה נוספת, למעט שניים: יצחק לוי נבחר במקום הרב אברהם יוסף שפרש, ורבי אליעזר שמחה וייס שנבחר במקום הרב יוסף גליקסברג.

בט' אדר ה'תשפ"ג מונה הרב יוסף יצחק שלוש לכהן כחבר המועצה לאחר פטירת הרב שמעון אליטוב.

חברי המועצה היום ותפקידם

הרבנים הראשיים:

מכהנים במועצה מתוקף תפקידם כרבני הערים הגדולות:

הרבנים הראשיים של תל אביב-יפו וחיפה נפטרו או פרשו וטרם מונו רבנים תחתיהם.

הרב הראשי לצה"ל:

עשרת הרבנים הנבחרים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק הרבנות הראשית לישראל תש"ם, אתר הכנסת
  2. ^ (ורהפטיג, 1990; פרידמן, 1972)
  3. ^ מוסדות הרבנות בחוקת הקהלות, דבר, 19 ביולי 1927
  4. ^ קצת היסטוריה, אתר הרבנות הראשית
  5. ^ אליעזר דון יחיא, הדת בישראל: מעמד, ארגונים, שירותים, 1975, עמוד 23
  6. ^ סעיף 4 (א) (4) לחוק הרבנות הראשית תש"מ-1980.
  7. ^ רבי יעקב אבן חן, רב ומנהיג, ספריית אלינר, 1998, עמוד 435
  8. ^ נבחרו הרבנים יעקב מאיר והרצוג, דבר, 2 בדצמבר 1936
  9. ^ מינויו של הרב חזקיה שבתאי, דבר, 21 באוגוסט 1940
  10. ^ נבחרה מועצת הרבנות הראשית, דבר, 31 בינואר 1945
  11. ^ חיים, אברהם. ייחוד והשתלבות: הנהגת הספרדים בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, תרע"ח-תש"ח (1917–1948). ירושלים, תש"ס. עמ' 125-126.
  12. ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר היברובוקס
  13. ^ הרב הרצוג והרב נסים נבחרו לרבנים ראשיים, דבר, 22 בפברואר 1955
  14. ^ אור המזרח, ניסן תשט"ו, עמוד 59
  15. ^ מזמרת הארץ, דעות תשכ"ד, עמודים 5-6
  16. ^ נבחרו הרבנים הראשיים לישראל, קול סיני, ניסן תשכ"ד, עמוד 3
  17. ^ שלמה צזנה, שר התורה, סיפורו של הרב עובדיה יוסף
  18. ^ יוסף צוריאל, אנחנו כולנו אחריך אמר הרב גורן לשר אבו חצירה, מעריב, 5 בספטמבר 1980
  19. ^ חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, ברקאי, קובץ א', קיץ תשמ"ג, עמוד 247, באתר היברובוקס
  20. ^ ילקוט הפרסומים, 7 בינואר 2003, עמוד 1062
  21. ^ שלמה פיוטרקובסקינבחרו חברי מועצת הרבנות הראשית, באתר ערוץ 7, 23 בספטמבר 2008.
  22. ^ מי נכח בישיבות מועצת הרבנות הראשית, באתר בחדרי חרדים, 2.10.13
  23. ^ במעמד הרבנים הראשיים: הרב יוסף יצחק שלוש הצהיר אמונים בפני נשיא המדינה • צפו
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0