Aufheben
בגרמנית, לפועל Aufheben ולשם העצם Aufhebung שלוש משמעויות שונות ואף סותרות: שלילה, שימור והעלאה. כבכל שפה, גם בגרמנית משמעותה של המילה, מתוך שלוש משמעויות אלה, נקבעת לפי ההקשר, אך הפילוסוף הגרמני הגל השתמש במילה להבעת השילוב של שלוש המשמעויות, את האונטולוגיה הדיאלקטית של תהליכי התפתחות, בהתאם לשיטתו הפילוסופית, או כפי שהוא כינה זאת - "לוגיקה". בהערה המשתרעת על עמוד וחצי בספרו "מדע הלוגיקה", הוא מציג את המשמעות שהוא מייחס למילה. אמנם בהקשר לוגי פורמלי הרגיל, דבר לא יכול להיות דבר והיפוכו, בגלל חוק הסתירה. אבל בלוגיקה של הגל, ניתן להסביר תהליכי התפתחות כמכילים סתירות בהן דבר מכיל גם את שלילתו. ניתן להבין זאת באמצעות אנלוגיה בה הגל משתמש במבוא לתולדות-הפילוסופיה (הגל): ההוויה של ילד היא Aufheben של הווית התינוק, היא שלילה שלו, אך בה בעת היא משמרת את הפוטנציאל של אותו תינוק ומייצרת העלאה למומנט הבא.
כל מאמץ אנושי, טען הגל, לא רק נבנה על בסיס מה שקדם לו, אלא גם מגיב לו ומבקר אותו. טעות נפוצה היא לחלק את הדיאלקטיקה של הגל לשלוש תנועות הקרויות "תזה", "אנטיתזה" ו"סינתזה" (לפי ההפשטה של היינריך מוריץ כליבאוס (אנ')). הגל עצמו לא השתמש בחלוקה זו בדרך כלל, אף כי היא פותחה מוקדם יותר על ידי פיכטה (שהשפיע על הגל רבות) בתארו את היחס השורר בין הפרט לבין העולם. אצל הגל לא מתקיים שילוש סכמטי מעין זה, אין אנטיתזה חיצונית לתזה שמייצרת סינתזה. לשם המחשה על בסיס האנלוגיה של התינוק והילד שהוצגה לעיל: הילד אינו אנטיתזה של התינוק, אלא הוא תולדה של התהליכים והכוחות שפעלו בתינוק. תינוק צורך חלב כדי לשמר את עצמו, אך באופן סטיכי, החלב מפתח את מערכת העיכול שלו למערכת שמסוגלת לצרוך מאכלים מורכבים יותר ומאפשר לו לגדול ולהפוך לילד. הפוטנציאל להיות ילד כבר היה קיים בו, הוא איננו טרנסצנדנטי לתינוק, אלא אימננטי.
המושג מופיע גם בכתביהם של מרקס (בהקשר של מטריאליזם היסטורי) ואצל פרויד (בהקשר של סובלימציה).
תרגום המושג
המילה הגרמנית Aufheben, על שלל משמעויותיה, קשה לתרגום. התרגום המקובל של המילה לאנגלית הוא sublation.
בתרגומי כתביו של הגל לעברית ניתנו שתי וריאציות:
- פרופ' ירמיהו יובל, בתרגומו ל"הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח", יצר את התחדיש "שימה לעל", שהוא משחק מילים המשלב שתיים מהמשמעויות המקוריות: העלאה וביטול (באמצעות הדמיון הצלילי לביטוי "שימה לאל").
- המתרגם גדי גולדברג, בתרגומו ל"קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט", בחר להשתמש במילה "סילוק", אף שמשמעותה הנפוצה בקרב דוברי עברית מקבילה רק לאחת של המקור הגרמני – ביטול. הוא נימק את בחירתו: "אני פותח אפוא את מילון אבן שושן בשורש סל"ק ומוצא: בניין פעל: עלה. בניין פיעל: הרים, הסיר, העביר. בניין הפעיל: החביא במקום סתר", כך שניתן למצוא בשורש זה את כל שלוש המשמעויות שבמקור הגרמני.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גדי גולדברג, לסלק או לשים לעל, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2011
- Kai Froeb, sublation, hegel.net
- sublation, in Glenn Alexander Magee, The Hegel Dictionary, Continuum, 2010, p. 238
- Borna Radnik, Hegel on the Double Movement of Aufhebung, Continental Thought & Theory
- Julie E. Maybee, Hegel’s Dialectics, Stanford Encyclopedia of Philosophy, June 3, 2016
הערות שוליים
- ^ גדי גולדברג, לסלק או לשים לעל, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2011
.jpg)
