שלמה אבינרי
 | |
| צילום מ-2014 | |
| לידה | 20 באוגוסט 1933 |
|---|---|
| פטירה | 1 בדצמבר 2023 (בגיל 90) |
| ענף מדעי | מדע המדינה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | יעקב טלמון |
| תלמידי דוקטורט | דוד אוחנה |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות |
שם בלידה: Jerzy Wiener מנכ"ל משרד החוץ בממשלת רבין הראשונה |
שלמה אבינרי (20 באוגוסט 1933[1] - 1 בדצמבר 2023; שם לידתו: Jerzy Wiener) היה חוקר בתחום מדעי המדינה והיסטוריון של הפילוסופיה הפוליטית, במיוחד של הסוציאליזם ושל הציונות, פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה לשנת 1996, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומנכ"ל משרד החוץ בממשלת רבין הראשונה.
ביוגרפיה
שלמה אבינרי נולד בשם ייז'י וינר בביילסקו שבפולין, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1939. הוא למד באוניברסיטה העברית ובבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון. בשנת 1960 קיבל תואר שני במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית[2] ובשנת 1964 קיבל תואר דוקטור[3]. באותה שנה הצטרף לסגל האוניברסיטה. בשנים 1962 עד 1965 היה בין מקימי קבוצת "מן היסוד" האופוזיציונית בתוך מפא"י ומן הפעילים הבולטים בה. הוא פרסם מאמרים בביטאונה שנקרא גם הוא "מן היסוד". אבינרי הועלה לדרגת פרופסור חבר בשנת 1971 [4] ומונה לפרופסור מן המניין ב-1974. כיהן כראש המחלקה למדע המדינה וכדיקן הפקולטה למדעי החברה[5], כמו כן שימש ראש המרכז ללימודי אירופה, באוניברסיטה העברית בירושלים. אבינרי לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת קליפורניה, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית בקנברה, בית הספר קרדוזו למשפטים של ישיבה יוניברסיטי בניו יורק ואחרות. בראשית המאה ה-21, משמש פרופסור אורח קבוע בתוכנית ללימודי לאומיות באוניברסיטה המרכז-אירופית בבודפשט. הוא חבר האקדמיה האירופית לאמנויות ומדעים.
בשנים 1976 עד 1977 שימש מנכ"ל משרד החוץ, בממשלת רבין הראשונה. לאחר התפרקות ברית המועצות, סייע בתהליכי דמוקרטיזציה במדינות מזרח אירופיות ובמדינות חבר המדינות, והיה חבר במשלחות בינלאומיות לפיקוח על הבחירות החופשיות הראשונות שנערכו לאחר התפרקות הקומוניזם בהונגריה, בצ'כוסלובקיה, ברומניה, בליטא, בקרואטיה, בסרביה, בקוסובו, בגאורגיה ובמדינות נוספות. כמו כן שימש עמית-מחקר במכון וילסון שבוושינגטון, במכון ברוקינגס שבוושינגטון וב"קרן קרנגי לשלום בינלאומי" שבוושינגטון, וכן במכון הבינלאומי לכלכלה וליחסים בינלאומיים במוסקבה.
אבינרי נחשב למומחה לכתביהם של מרקס והגל ולהיסטוריה ציונית. חבר במערכת הבינלאומית של ההוצאה הביקורתית השלמה של כתבי מרקס ואנגלס, היוצאת לאור מטעם המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית באמסטרדם. הוא עסק רבות בהגותם של הרצל ושל משה הס. התעמת עם פרשנותו של קרל פופר, שראה בהגל את מבשרה של המדינה הטוטליטרית של המאה ה-20.
כאשר מונה אבינרי למנכ"ל משרד החוץ על ידי ממשלת רבין ב-1975 בהמלצתו של שר החוץ יגאל אלון, גרר המינוי התנגדות חריפה מצד הליכוד, שהיה אז באופוזיציה, וזאת בגלל מאמרים שפרסם אבינרי בישראל ומחוצה לה בזכות משא ומתן עם אש"ף אם יכיר במדינת ישראל; אחד מחברי הכנסת של הליכוד גם כינה אותו בשם לורד האו-האו, על שם המדינאי הבריטי ששידר ברדיו ברלין בזמן מלחמת העולם השנייה והוצא להורג אחר כך בעוון בגידה. בזמן שירותו במשרד החוץ ביטא אבינרי את הקו הרשמי שדגל אז באופציה הירדנית, וגם השתתף בכמה פגישות חשאיות עם המלך חוסיין. באותה תקופה גם התקיימו המגעים הראשונים, בתוניס ובמקומות אחרים, בין אש"ף ובין פעילי שלום ישראלים. מהלכים אלה נגדעו עם ניצחון הליכוד בבחירות 1977, שבעקבותיהם גם התפטר אבינרי ממשרד החוץ וחזר לאוניברסיטה. מהלכים אלה חודשו בזמן ממשלת רבין השנייה והביאו בסופו של דבר להסכמי אוסלו. אבינרי מפרסם מאמרים פובליציסטיים בענייני דיומא בעיתונים שונים בישראל ובעולם.
אבינרי הוא חתן פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה לשנת 1977 על ספרו "תורת המדינה של הגל", וחתן פרס שלמה בובליק לשנת 2009.[6] באותה שנה הוענק לו עיטור מפקד מסדר כוכב הסולידריות האיטלקי מטעם נשיא איטליה[7]. ב-2010 הוכתר בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע על תרומתו למחקר ולחברה בישראל, ובשנת 2011 הוענק לו תואר עמית-כבוד מטעם המרכז הבינתחומי הרצליה. ב-2013 זכה אבינרי בפרס א.מ.ת.
ספריו תורגמו ללשונות רבות, בהן: אנגלית, צרפתית, גרמנית, יפנית, רוסית, ספרדית, איטלקית, צ'כית, פולנית, סינית ופורטוגזית.
היה נושא לשיר הסאטירי "אבינרי סכינאי" (על מנגינת השיר "Mack the Knife" מאת קורט וייל) במסגרת מערכוני תוכנית הסאטירה הטלוויזיונית "ניקוי ראש" בשנות השבעים.
היה נשוי לעו"ד דבורה לבית נדלר עד למותה ב-2022 ואב למעין אבינרי-רבהון. חתנו הוא הדמוגרף פרופסור עוזי רבהון.[דרוש מקור]
שלמה אבינרי נפטר ב-1 בדצמבר 2023.[8]
מספריו
ספריו
- משנתו החברתית והמדינית של קרל מרקס, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1966.
- רשות הרבים - שיחות על מחשבה מדינית, מרחביה: הוצאת הקיבוץ הארצי, 1966.
- פרקי חברה ומדינה - עיונים במשנתם של מורוס, רוסו, הגל ומרקס, מרחביה: הוצאת הקיבוץ הארצי, 1969.
- תורת המדינה של הגל, תל אביב: הוצאת ספריית פועלים, 1973.
- עם ועולם - שאלות חברה ומדיניות בישראל, הוצאת כתר, 1977.
- הרעיון הציוני לגווניו - פרקים בתולדות המחשבה הלאומית היהודית, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1980.
- משה הס בין סוציאליזם לציונות, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1986.
- ארלוזורוב, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות עידנים, 1991.
- הרצל, ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2007.
- קרל מרקס - פילוסופיה ומהפכה, תרגמה איה ברויר, ספרית אפקים, עם עובד, 2022.
תרגומיו
- קרל מרקס, כתבי שחרות, הוצאת ספרית פועלים, 1965.
- הרברט מרקוזה, קץ האוטופיה, הוצאת עם עובד, 1975.
ספרים שערך
- הקובץ דוד בן-גוריון: דמותו של מנהיג תנועת פועלים, עם עובד, 1988.
- הקובץ מלחמה ושלום, מרכז זלמן שזר, 2010.
- מהדורה אנגלית של ספרו של משה הס "ההיסטוריה הקדושה של האנושות" (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2008).
- בין הספרים שערך באנגלית
- Karl Marx on Colonialism and Modernization, 1968.
- Communitaranism and Individualism - with Avner de-Shalit, 1991.
- Europe's Century of Discontent - with Zeev Sternhell, 2003.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- כרטיס אישי וקורות חיים, באתר האקדמיה הישראלית למדעים
- שלמה אבינרי, באתר הוצאת עם עובד
- יוסי שריד, לא חוזה או הוזה, דווקא איש מעשה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2007
- הספרים של שלמה אבינרי, באתר "סימניה"
שלמה אבינרי, דף שער בספרייה הלאומית- מידע על שלמה אבינרי בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרי שלמה אבינרי, באתר "הארץ"
יעל ויילר ישראל, מרקס, ציונות ופוליטיקה: שיחה עם שלמה אבינרי, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2015
ממאמריו:
- דרכו של הרצל לגיבוש תודעה לאומית יהודית, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- צמיחתה של הציונות, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- בין שתי תנועות לאומיות (3), באתר הארץ, 15 באוקטובר 2015
- מה רצה רבין, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2015
- משברי הדמוקרטיה, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2016
- המעבר להוראה באנגלית - מדרון חלקלק, הרצאה באקדמיה ללשון, 7 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ דוד אוחנה, שעתה היפה של החברה האזרחית: במלאת 90 שנה לשלמה אבינרי, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2023
- ^ הוענקו תוארים אקדמאים על-ידי אוניברסיטת ירושלים, תואר מוסמך במדעי הרוח, חרות, 3 ביולי 1960
- ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 באוגוסט 1971
- ^ פרופ' ש. אבינרי דיקן הפקולטה למדעי החברה, דבר, 19 ביוני 1974
- ^ פרס שלמה בובליק לשנת תשס"ט יוענק לפרופ' שלמה אבינרי, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, 3 ביוני 2009
- ^ הנשיא האיטלקי העניק את עיטור-ההזדהות האיטלקי לרקטור האוניברסיטה פרופ' שרה סטרומזה ולפרופ' שלמה אבינרי, באתר האוניברסיטה העברית, 7 ביולי 2009
- ^ ברוך דיין האמת: הפרופ' שלמה אבינרי הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 1 בדצמבר 2023
| מנכ"לי משרד החוץ | ||
|---|---|---|
|
.jpg)
- ישראלים ילידי פולין
- אנשי העלייה החמישית
- מדענים ישראלים
- היסטוריונים ישראלים
- חוקרי הציונות
- חוקרי הסוציאליזם
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מדע המדינה
- זוכי פרס ישראל למדע המדינה
- פובליציסטים ישראלים
- מנכ"לי משרד החוץ
- זוכי פרס נפתלי
- זוכי פרס בובליק
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- חוקרי מדע המדינה ישראלים
- זוכי פרס א.מ.ת.
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע
- מקבלי מסדר כוכב הסולידריות האיטלקי
- בוגרי בית הספר לכלכלה של לונדון
- ישראלים שנולדו ב-1933
- ישראלים שנפטרו ב-2023