שיקום אסירים בישראל
שיקום אסירים הוא אחת מארבע המטרות העיקריות של עונש מאסר אשר גוזר בית משפט על עבריין: הרחקה מהחברה, הרתעה, עונש ושיקום האסיר (אנ')[דרוש מקור]. בישראל, שני הגופים האחראים על שיקום אסירים הם שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר. שרות בתי הסוהר אחראי על שיקום האסיר בין כותלי הכלא ואילו מטרת הרשות לשיקום האסיר לשקם את האסיר לאחר השחרור והיא מפוקחת על ידי מנהל השיקום.
תוכניות שיקום שונות
רבים מהאסירים לא מסיימים 12 שנות לימוד ולא רכשו הרגלי עבודה נורמטיביים. לכן, עלולים לחזור למעגל הפשיעה לאחר השחרור. שירות בתי הסוהר מספק לאסיר הכשרה מקצועית בין כותלי בית הסוהר. מטרת התוכנית היא לאפשר מימוש עצמי ולסייע לאסיר לחזור ולתפקד באופן הטוב ביותר. נוסף על זאת, כחלק מהליך השיקום, עומדת האפשרות לעבוד מחוץ לכותלי בית הסוהר בזמן המאסר, כאשר האסיר יוצא לעבוד וחוזר לכלא בסיום יום העבודה.
שיקום אסירים משוחררים בקיבוצים היא תוכנית אשר הוקמה על מנת לסייע במניעת חזרה לעבריינות בקרב המשוחררים. בקיבוצים, האסירים המשוחררים רוכשים כישורים חברתיים, כישורי עבודה ומרכיבים של תפיסת עולם נורמטיבית בעלת ערכים מוסריים. שיקום האסירים המשוחררים בקיבוץ תורם לניתוק מהחברה העבריינית אליה השתייכו וקושרת אותם לחברה שומרת חוק. מהאסיר המשוחרר נחסך תיוג שלילי בזכות כך שהקיבוץ אינו לוקח בחשבון את עברו של המשוחרר ובכך תורם להעלאת דימויו העצמי.
תוכנית ייחודית לשיקום עבריינים בארץ היא שיקום אסירים בישיבות. בתוכנית זו, האסירים המשוחררים מבודדים מהחברה העבריינית ונחשפים לפיקוח חברתי הדוק ולהקניית תפיסת חיים שונה. הישיבה מתמקדת בלימודים וכוללת פעילות חינוכית, הכשרה לחיים נורמטיביים ופעילויות דתיות וטקסיות. דגש חשוב בישיבות הוא האפשרות לפתיחת דף חדש המתאפשרת על ידי הנכונות לסלוח לעבריין שמביע חרטה על המעשה שעשה.[1]
שיקום אסירים צעירים
אסירים קטינים (עד גיל 18) מוגדרים כאוכלוסייה בסיכון הגבוה ביותר. אוכלוסייה זו מתאפיינת לרוב בהתנהגות אלימה ולקויה חברתית ודימוי עצמי נמוך הנובע מטיפול לקוי, חוסר בתשומת לב וחינוך והשכלה ברמה נמוכה.
בשנת 1999 הוחלט להקים תוכנית לטיפול באסירים צעירים, תוכנית שוש"ן - שיקום ושילוב של נוער המשלבת נוער באופן נורמטיבי ותקין בחברה. במסגרת התוכנית נבחנים צרכיו המיוחדים של בן הנוער ומותאמת לו תוכנית אישית בשיתופו ובשיתוף גורמי טיפול שונים עוד בעת שהות בן הנוער במאסר. התוכנית מתבססת על עקרון "אהבה קשוחה", מצד אחד הקשבה, שוויון, חום ואהבה ומצד שני סמכות ועמידה ביעדי התוכנית באופן קפדני.
שיקום אסירים המכורים לסמים ואסירים אלימים
כלא "חרמון" הוא בית סוהר הפועל בשיטת "קהילה טיפולית". בשיטה זו, האסירים לוקחים אחריות על ניהול חייהם. מטרת כלא טיפולי זה היא גמילה. הטיפול מתבסס על תפיסה כוללנית המשלבת תחומי טיפול רפואי, נפשי, חברתי ומשפחתי. הנושאים הטיפוליים כוללים תיעול כעסים, תקשורת בין-אישית, כישורי חיים, ביטוי רגשות, מניעת שימוש חוזר בסמים ואלכוהול והכנה לקראת השחרור.
הרשות לשיקום האסיר מטפלת בשיקום אסירים נפגעי סמים אשר לאחר שחרורם עוברים להוסטלים. בהוסטלים עובדים מכורים לשעבר כמדריכים אשר מהווים גשר בין אנשי המקצוע לבין המשוחררים, ומשמשים עבורם כמודל לחיקוי ולהזדהות. אחד מכל עשרה הוסטלים מיועד לאמהות משוחררות ולילדיהן.
שיקום וטיפול בגבר אלים מתבסס על תאוריה והתנסות קלינית אשר מתייחסת לצורך בשינוי דפוסי ההתנהגות, דפוסי חשיבה ושינוי רגשי, כדי להעניק למטופל יכולת שליטה על עצמו ועל חייו. הטיפול מזהה בעיות רגשיות וקוגניטיביות, מרחיב את הרגישות לסביבה, מפתח כישורי שליטה רחבים וטובים יותר ועוד. הטיפול בשירות בית הכלא כולל קבוצות טיפוליות שתכניהם מתמקדים בשיפור התקשורת הבין אישית, ניהול שליטה בכעסים, הבנת הגורמים לאלימות ועוד. מסגרת הטיפול נמשכת בין 12- 15 מפגשים שבועיים. מחלקות לטיפול בגברים מכים: בית התקווה - פועלת משנת 2000, מיועדת ל-40 מטופלים. זוהי מחלקה טיפולית המתקיימת כקהילה טיפולית, המודל המתקיים שם הוא התנהגותי קוגניטיבי. הטיפול נמשך לטווח ארוך עד כשנה; מחלקת "קשת" (אלימות במשפחה) – פועלת משנת 2010, מיועדת ל-54 אסירים.
שיקום אסירים עבריינים בעניינים שבצניעות
במשך שנים רבות ההתייחסות לעבריינים אלו בעולם ובארץ הייתה כאל פוגעים בחברה, שיש להרחיקם מהקהילה ולהענישם. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי באופן הטיפול והשיקום בעבריינים מסוג זה, לאור ההבנה שענישה לבדה אינה מביאה לירידה בשיעור הרצידיביזם (חזרה לפשיעה). הרצף הטיפולי מגדיל את סיכויי האסירים לשיקום, ושימור השיקום לאורך זמן מאפשר התמודדות יעילה יותר עם השילוב מחדש בקהילה. לשם כך הרשות לשיקום האסיר מפעילה פרויקטים טיפוליים בתחומים שונים הכוללים טיפול פרטני או קבוצתי, בהתאם לצורכי האסיר המשוחרר. מטרת הקבוצה הטיפולית לעבריינים אלו בקהילה היא להגן על הציבור מפני עבריינות זו על ידי מניעת עבריינות חוזרת וקרבנות נוספים.
התוכנית הטיפולית מבוססת על 3 עקרונות בסיסיים:
- התנהגות זו היא התנהגות נלמדת ולכן ניתנת לשינוי.
- דפוס התנהגות זה הוא הרגל מודע של חיפוש שחרור ממתח רגשי. ההתנהגות העבריין כלפי אדם אחר מהווה רק שחרור רגעי במקרה הטוב. התנהגות זו, בדרך כלל, מהווה מכשלה עצמית מאחר שהיא מגבירה את עוינות האדם לעצמו ולאחרים.
- התנהגות זו התמכרות, אולם, בשונה מהתנהגויות התמכרויות אחרות, הנזק הוא בעיקר לאחר.
שיקום אסירות
הרשות לשיקום האסיר הקימה מסגרת טיפול ושיקום לאסירות משוחררות, שהוגדרה כתחום נפרד בעבורו הוקם מערך עצמאי ונפרד. צוות המטפלות המועסקות עובר הכשרה ייחודית לטיפול בנשים אשר חוו טראומות קשות כמו תקיפה. יועצת השיקום בבית הכלא מבצעת סדנאות הכנה לקראת השחרור מהכלא ולאחר השחרור מתבצע מעקב אחר האסירות המשוחררות ברחבי הארץ.
לאסירות משוחררות מוצע הוסטל למגורים וטיפול נפשי על בסיס יום יומי תוך רכישת הרגלי חיים ועבודה. בהוסטלים ישנה יחידה נפרדת לאימהות אשר בה, בנוסף לתוכנית הטיפול של האם, ישנו תהליך של שיקום משותף ויצירת קשר עם הילד בעזרת אנשי מקצוע.
בתחום התעסוקתי מסייע לנשים ה"מרכז יום לשיקום תעסוקתי". מרכז זה משמש כתחנת מעבר בין החיים בכלא לבין חיים נורמטיביים בקהילה. במרכז הנשים מקבלות ייעוץ מקצועי וכלים לרכישת הרגלי עבודה, השלמת השכלה וכן טיפול נפשי אשר מכוון אותן כיצד להשתלב בעולם התעסוקה.
"פרויקט השכלה גבוהה לאסירות משוחררות" הוא תוכנית, במסגרתה לומדות האסירות המשוחררות במכינה קדם אקדמאית באוניברסיטת חיפה. בוגרות הפרויקט משתלבות במסגרות שונות אשר חלקן אקדמאיות וחלקן לימודים גבוהים מסוגים אחרים.
התוכנית הטיפולית האלטרנטיבית מאפשרת לנשים לקבל טיפול נפשי אישי וקבוצתי. הדבר מאפשר רכישת כישורים התורמים לקיום חיים נורמטיביים. הטיפול האלטרנטיבי לנשים כולל מגוון תחומים כמו תזונה ובריאות נפשית ורפואית וחינוך. הידע הנרכש מסייע לנשים לזהות ולבטא את הרצונות שלהן. בנוסף, בטיפול האלטרנטיבי מושם דגש על חינוך להורות המתמקד בעידוד קשר בריא ונורמלי בין הילדים לאימהות ובכך תורם העלאת תחושת המסוגלות של האמהות, העלאת ההערכה העצמית והעצמתם.
לקריאה נוספת
- אורי תימור, "שיקום עבריינות בישיבות ובקיבוצים - הבניית תפיסת עולם בלתי עבריינית והקניית דפוסי התנהגות נורמטיבית", מגמות מד (3) 507-530, 2006.
קישורים חיצוניים
- אתר הרשות לשיקום האסיר
- מאיר חובב, חיים מהל, טיפול שירותי הרווחה בישראל בנפגעי סמים: רקע והתפתחות, באתר הרשות למלחמה בסמים, 2006
- שלי מזרחי ואורי טל, תוכניות לשיקום אסירים – רקע וסקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 במרץ 2010
- גלעד נתן, שיקום תעסוקתי לאסירים ולאסירים משוחררים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 8 ביולי 2010
- עידו דוידסקו, דרור ולק, סקירת ספרות: תעסוקת אסירים ככלי שיקומי, באתר שירות בתי הסוהר, מאי 2011
- "תוכנית שוש"ן - שיקום ושילוב נוער אחד עשר שנות פעילות- סיכום בתוך: הרשות לשיקום האסיר", אתר הרשות לשיקום האסיר
- עומרי אפרים, "נשארנו כלואים גם אחרי שיצאנו מבית סוהר". הכשל בשיקום האסירים המשוחררים בישראל, באתר ynet, 23 באפריל 2016
- טלי חרותי-סובר, ז'נאן בסול, "מניעת חזרה של אסיר לפשע חוסכת למדינה 3.1 מיליון שקל", באתר TheMarker, 31 במאי 2016
- טלי חרותי-סובר, המדינה יכולה לחסוך 250 מיליון שקל בעזרת תוכנית תעסוקה נכונה לאסירים, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2016
- עדו אבגר, שיקום אסירים קטינים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 25 בדצמבר 2016
יהושע (ג'וש) בריינר, חזרת אסירים לפשיעה קטנה בחצי במסלול השיקום התורני, באתר הארץ, 29 במרץ 2018- יעל בלקין, כלב עזוב רועד או הומלס נרקומן בצומת - במי תבואו לטפל?, באתר TheMarker, 21 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ אריה בנדר, שפוטים לדת, מעריב, 20 בספטמבר 1989
