שירות הקשר
שירות הקשר הייתה יחידה מחתרתית של ארגון ההגנה בתקופת המנדט הבריטי, שנתנה שרותי קשר ליחידות הלוחמות וליישובים העבריים. לקראת סיום מלחמת העצמאות, הפך השרות לחיל הקשר של צה"ל.
בראשית שנות השלושים, לאחר שהוקמו פלוגות קשר בחיפה, תל אביב וירושלים, הפעילה "ההגנה" רשת קשר ארצית המבוסס על אותות ראייה. למרות הקשיים הרבים בהפעלת קשר האותות, היא הוכיחה עצמה בעת המרד הערבי הגדול (1936-1939), כאשר המפקדה הארצית של ההגנה קיבלה דיווחים בזמן אמת מהיישובים השונים.
בשנת 1937 הוקם "שירות הקשר הכללי". ההגנה רכשה מכשירי קשר נייחים, הקימה תחנות אלחוט ויצרה רשת קשר רדיו שהגיעה לכל יישוב בארץ.
להגנה היו שלוש רשתות רדיו עצמאיות ומבחינה מקצועית האחריות והפיקוד על האלחוטנים היו של שירות הקשר. האלחוטנים ותחנות קשר הרדיו נועדו לתפקד כצינור התקשורת בין הפיקודים המקומיים של הארגון. על בסיס העבודה היום יומית המשותפת, התפתחו בכל פיקוד מקומי קשרי חברות בין האלחוטן לבין המפקד. מצב בו הנאמנות של האלחוטן נתונה ראשית למפקד המקומי ולאזור בו הוא פועל נתפס כבעיה קריטית לשירות הקשר הארצי, והוחלט לנסח כללים ברורים שיגדירו את אופי מערכת היחסים שבין כלל האלחוטנים לבין מקבלי ההחלטות בפיקודים באזורים השונים.
תחת שירות הקשר הפעילה "ההגנה" קשר אלחוטי עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ באמצעות יחידת "הגדעונים", שהייתה אמונה על קיום קשר הרדיו בין הארץ לחו"ל, באמצעות אוניות או מתחנות ביבשה.
עם פרוץ מלחמת השחרור היה לשירות הקשר 150 תחנות אלחוטיות, אך לא היה ציוד נייד. הכוחות הלוחמים נאלצו תחילה להשתמש ברצים שקישרו בין העמדות השונות. במבצע רכש מזורז בארצות הברית נקנו בינואר 1948 מכשירי קשר ניידים (מ.ק.), עודפי מלחמת העולם השנייה שהיו כבדים ומסורבלים ועם בעיות קליטה ושידור. האלחוטנים הוכשרו בעיקר על ידי לוחמי היישוב יוצאי הצבא הבריטי. למרות המגבלות, עמד השירות במתן קשר לכוחות הלוחמים ותוך כדי הלחימה אורגנו יחידות קשר גדודיות וחטיבתיות. לאספקת הקשר נעשה גם שימוש במשוריינים. כמו כן פותחו נהלים שונים, כמו נוהל הדיבור בקשר, שמשמשים עד היום את צה"ל. באוקטובר 1948 הפך השירות לחיל הקשר של צה"ל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שירות הקשר באתר ההגנה
- דניאל רוזן, שירות הקשר בהגנה : מקשר מחתרתי לחיל קשר מודרני, אתר צה"ל.
- דניאל רוזן, "כְּסוּמָא בַּאֲרֻבָּה: הצופן בשירות הקשר של 'ההגנה'", בתוך: ניר מן (עורך), עלי זית וחרב: מפנה האימפריות, כרך י"ט, בן-שמן: מודן, משרד הביטחון והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, 2019, עמ' 125–152.
