שכר טרחה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שכר טרחה הוא תשלום שמקבל בעל מקצוע חופשי תמורת שירותו, מלקוח שקיבל ממנו שירות זה.
שימוש בביטוי
במיוחד נפוץ מונח זה ביחס לתשלום שמקבל עורך דין מלקוחותיו (ראו שכר טרחת עורך דין).
שכר הטרחה נקבע בהסכם שבין נותן השירות ללקוחו, בדרכים אחדות:
- בסכום קבוע מראש. דרך זו נקבעת למשימה שגרתית, שניתן להעריך מראש את משך הזמן שיושקע בה, למשל עריכת צוואה.
- לפי שעות העבודה שמשקיע נותן השירות במתן השירות. דרך זו נקבעת למשימה שמשך הזמן שיושקע בה אינו ידוע.
- באחוז מסוים מגובה העסקה, מההכנסה שתצמח ללקוח או מעלות המיזם. דרך זו נפוצה למשל בעריכת חוזה לרכישת נכס, בטיפול בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובתשלום עבור שירותי אדריכלות.
- ריטיינר: תשלום חודשי קבוע לנותן השירות.
במקרים אחדים נקבעו בחוק כללים לקביעת גובה שכר הטרחה. דוגמאות:
- בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) נקבעו כללים לקביעת שכר הטרחה של מי שמונה לכונס נכסים או מפרק.[1]
- בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבעו כללים לגובה שכר טרחת עורך דין בגין טיפול בפיצוי לנפגע תאונת דרכים.
- בתיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים נקבעו שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה לפי חוק זה.[2] עתירה לבג"ץ שביקשה לפסול תיקון זה נדחתה (ראו בג"ץ חוק נכי רדיפות נאצים (הגבלת שכר טרחה)).
- נקבעו הגבלות על גובה שכר הטרחה שרשאי לגבות מי שמסייע (חברות למיצוי זכויות, עורכי דין, יועצי מס או רואי חשבון) בהגשת תביעה לגמלה או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.[3]
ראו גם
 |
ראו גם – עמלה |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שכר טרחה |
הערות שוליים
