דרור פיילר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. דרור אלימלך פֵיילר (נולד ב-31 באוגוסט 1951) הוא פעיל שמאל רדיקלי, מוזיקאי ואמן; ישראלי לשעבר, המתגורר בסטוקהולם שבשוודיה מאז 1973. פיילר התפרסם בתקשורת הודות לביטויים קשים נגד מדינת ישראל. הוא הגדיר את חמאס "תנועת שחרור לאומית" לגיטימית ויזם מאמץ אירופאי להעמדת קצינים ישראלים לדין בינלאומי.
ביוגרפיה
פיילר נולד בתל אביב. ב-1967 עברו הוריו של פיילר לקיבוץ יד חנה. אמו פנינה, חברת הקיבוץ עד היום, היא אחות, ופעילת "רופאים למען זכויות אדם" המתנדבת בכפרים פלסטיניים ביהודה ושומרון.[1] ב-2010 הייתה גיבורת סרטם הדוקומנטרי של דני דותן ודליה מבורך "פנינה פיילר אחות קומוניסטית". אביו אליעזר, שנפטר ב-1992, היה מזכירו של שמואל מיקוניס. ב-1986 נפגש האב בבוקרשט עם קבוצת פלסטינים נציגי אש"ף, כשהדבר היה אסור על פי החוק הישראלי, ונשפט על כך.[2]
ב-1973 עבר דרור פיילר להתגורר בשוודיה. לצורך קבלת אזרחות שוודית, הוא ויתר על אזרחותו הישראלית.[3] הוא למד פרשנות למוזיקה מודרנית בשנים 1975–1977, מוזיקולוגיה באוניברסיטת סטוקהולם בשנים 1977-1978, והלחנה, באקדמיה למוזיקה של סטוקהולם, מ-1978 עד 1983.
פעילות בנושא הסכסוך ישראלי-פלסטיני
בזמן האינתיפדה הראשונה, חיבר פיילר את "המאבק", הכולל קטעים מההמנון הפלסטיני.[2]
"שלגיה ושגעון האמת"
בינואר 2004 התפרסם פיילר מחוץ למעגל המוזיקה כשהציג, יחד עם רעייתו, גונילה חלד-פיילר, את היצירה "שלגיה ושיגעון האמת" (Snow White and The Madness of Truth, בשוודית Snövit och sanningens vansinne) במוזיאון ההיסטורי הלאומי שבסטוקהולם. המיצב הכיל בריכה ארוכה של מים צבועים בצבע אדום כדם; במים צפה סירה קטנה, אשר עליה כתוב "Snövit" ("שלגיה"), ובתוך הסירה נמצא דיוקן של הנאדי ג'רדאת, מחבלת מתאבדת שרצחה 21 ישראלים בפיגוע במסעדת מקסים. המיצב לווה בקנטטה של יוהאן סבסטיאן באך "Mein Herze schwimmt im Blut" ("לבי שוחה בדם").
היצירה התפרסמה לאחר שצבי מזאל, שגריר ישראל בשוודיה, שהוזמן לפתיחה, ניתק את תאורת המיצב והפיל את אחד הפנסים לתוך הבריכה. עקב כך נגרם קצר חשמלי, וצבי מזאל התבקש לעזוב את המקום. מאוחר יותר הוא הוזמן לבירור במשרד החוץ השוודי.[4] מזאל טען שהיצירה מאדירה את דמותה של הרוצחת. לדברי האמנים, המיצב נעשה על מנת להפנות את תשומת לב האנשים לכך ש"אנשים חלשים מסוגלים לעשות דברים נוראיים".[5]
המשט לעזה
פיילר השתתף במשט לעזה מטורקיה שאורגן על ידי ה-IHH ב-2010, ובמהלך העימות עם לוחמי שייטת 13 נפצע באורח קל בפניו.[6][7] ביוני 2011 נטל חלק מרכזי בארגון המשט לעזה (2011) ושימש כדוברו. ב-19 ביולי 2011 הפליג על סיפון הספינה היחידה שיצאה בסופו של דבר למשט מיוון לרצועת עזה ונעצרה על ידי חיל הים של צה"ל.[8]
בעקבות השתתפותו במשט הוציא משרד הפנים לפיילר צו הרחקה מישראל למשך 10 שנים, שאושר על ידי שר הפנים גדעון סער. בנובמבר 2013 עתר פיילר נגד החלטה זו בנימוק שהוא מעוניין לשהות עם אמו החולה.[9] בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה.[10]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- שירות גלובס, "ישראל נרקומנית למלחמה, ומטרתי לגמול אתכם. גם אתם משתמשים באזרחים כמגן אנושי - איפה ממוקם בסיס הקריה? בת"א. מנהרות? גם בגטו ורשה חפרו", באתר גלובס, 19 באוגוסט 2014
הערות שוליים
- ^ רענן בן צור, 60 שנה למות סטלין: בקיבוץ מתכחשים לרודן, באתר ynet, 5 במרץ 2013
- ^ 2.0 2.1 יוסי מלמן, דיוקנו של אמן כקומוניסט צעיר, באתר הארץ, 22 בינואר 2004
- ^ אביאל מגנזי, ישראלי מהמשט לעזה שהורחק מהארץ רוצה לחזור לשהות עם אמו: "זו לא מדינה יהודית", באתר ynet, 3 בנובמבר 2013
- ^ דיאנה בחור-ניר, שבדיה: השגריר חיבל במיצג המחבלת, וזומן לבירור, באתר ynet, 17 בינואר 2004
- ^ "Sharon backs envoy's art attack", דיווח באתר CNN.com, 19 בינואר 2004
- ^ UD : Två svenskar saknas fortfarande
- ^ אביאל מגנזי, הישראלי לשעבר מהמשט: חמומי מוח גם בבית"ר, באתר ynet, 26 בדצמבר 2010
- ^ איציק וולף ועופר וולפסון, חיל הים השתלט על היאכטה הצרפתית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 ביולי 2011
- ^ אביאל מגנזי, ישראלי מהמשט לעזה שהורחק מהארץ רוצה לחזור לשהות עם אמו: "זו לא מדינה יהודית", באתר ynet, 3 בנובמבר 2013
- ^
עמירה הס, מדוע פנינה פיילר, בת 93, מנועה מלראות את בנה?, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2016
