שלומציון (מפלגה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלומציון
Shlomtzion Party Logo.svg
מנהיגים אריאל שרון
אפיון מפלגת ימין
כנסות תשיעית
אותיות כנ
שיא כוחה 2 מנדטים (הכנסת התשיעית)
נוצרה מתוך הליכוד
התמזגה לתוך הליכוד

מפלגת שלומציון הוקמה על ידי אריאל שרון שפרש מהליכוד בשנת 1976[1], לקראת הבחירות לכנסת התשיעית.

הכנות לבחירות

פעילים מרכזיים במפלגה, חוץ משרון, כללו את פרופ' עזרה זהר[2], אורי בר-און, פרופ' ארנון דר מהטכניון, סמנכ"ל משרד החקלאות אברהם בן מאיר ופרופ' שמואל קניאל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתחילת מרץ דובר על הצטרפות קבוצת טבנקין של הקיבוץ המאוחד למפלגה[3].

שלומציון עשתה מאמצים רבים לרוץ יחד עם תנועות אחרות. שרון פנה תחילה למערך[דרוש מקור] ולאחר מכן למפלגת שינוי במטרת שותפות, אך נדחה[4]. בהמשך קיים שיחה עם זבולון המר בניסיון להעביר את צעירי המפד"ל למפלגתו[5] ושיחות עם מפלגת ליברלים עצמאיים על ריצה משותפת שלא הבשילו[6]. השיחות עם ד"ש חודשו[7], אולם לאחר שבוע טען שרון שאין בד"ש כל שינוי ועל כן הוא רץ לבדו[8]. בתחילת אפריל התקיימו שיחות גישוש עם הליכוד על ריצה משותפת[9][10]. הצדדים היו קרובים להשיג הסכם[11], אולם ברגע האחרון המשא ומתן כשל[12] והמפלגות הסתפקו בחתימה על הסכם עודפים[13].

בכנס של המפלגה מאמצע ינואר 1977 טען שרון שלמפלגה נרשמו 15,000 איש[14]. באפריל 1977 קיימה המפלגה ועידה במעלה אדומים בה נבחרו 35 מועמדים לרשימה לכנסת[15].

לדעת מספר מומחים, הרעיון מאחורי המפלגה היה הימור של שרון, שהתבסס על סקרי דעת הקהל, כי יצחק רבין יזכה בבחירות ולא מנחם בגין. במקרה כזה, כך טוענים הפרשנים, תכנן שרון להתאחד עם המערך ולהפוך שר. ריצה במפלגת העבודה הייתה נראית לא ריאלית בעקבות עודף באנשי צבא בכירים במפלגה.

בין האנשים שאליהם פנה אריאל שרון לתמוך במפלגה היו גם יוסי שריד ועמוס קינן. המפלגה נטלה את כינויה משלומציון, בתו הקטנה של הסופר עמוס קינן, כיום עורכת ועיתונאית.

פתק ההצבעה של המפלגה היה "כנ", ובאופן מפתיע גרסה של אותיות אלה ("כן") שימשה את מפלגת קדימה, מפלגה נוספת שהקים שרון, בבחירות.

בבחירות ולאחריהן

בתעמולת הבחירות קראה שלומציון לציבור להצביע עבורה כדי ששרון יהיה שר הביטחון[16]. המפלגה זכתה בשני מנדטים והתמזגה עם הליכוד מיד לאחר הבחירות. שרון מונה לשר החקלאות.

יצחק יצחקי, מספר 2 ברשימה, היה איש חינוך לא מוכר מטבריה. ב־1980, החליט יצחקי לפרוש (ב-14 באוקטובר) ולהקים מפלגה עצמאית בשם ישראל אחת.

חברי כנסת מטעם המפלגה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אריה כנרתי, שרון: אקים אלטרנטיבה לשלטון, דבר, 17 בנובמבר 1976
  2. ^ פרופ' זוהר: ניצול הרפואה למטרות פוליטיות, דבר, 20 במרץ 1977
  3. ^ שרון חוזר; בשלומציון מקווים לסיום תקופת הרפיון, דבר, 3 במרץ 1977
  4. ^ שינוי ושלומציון לא ילכו ברשימה אחת, דבר, 4 בינואר 1977
  5. ^ שרון דן עם המר בהצטרפות צעירי המפד"ל, דבר, 6 בינואר 1977
  6. ^ א. כינרתי, שלומציון הכריעה נגד המיזוג עם הל"ע, דבר, 25 בינואר 1977
    מודעה קטנה בלוח הכפול, דבר, 25 בינואר 1977
  7. ^ שלומציון חידשה המגעים עם ד"ש, דבר, 2 בפברואר 1977
  8. ^ שרון באשדוד: תמיד הייתי לוחם בודד, דבר, 10 בפברואר 1977
  9. ^ א. כנרתי, פגישת גישוש בין שרון לראשי הליכוד, דבר, 7 באפריל 1977
  10. ^ בגין יהיה הבורר בחילוקי הדעות, דבר, 11 באפריל 1977
  11. ^ צפוי הסכם לצירוף שרון, דבר, 12 באפריל 1977
  12. ^ שלומציון תרוץ לבחירות בנפרד, דבר, 13 באפריל 1977
  13. ^ הודעה בדבר התקשרויות, דבר, 9 במאי 1977
  14. ^ שרון: מחדל בטחוני ומשפטי, דבר, 18 בינואר 1977
  15. ^ שרון נבחר במחיאות כפיים וללא מתנגדים ליו"ר שלומציון, דבר, 5 באפריל 1977
  16. ^ אריק שרון חייב להיות שר הבטחון, דבר, 8 במאי 1977