שמואל קניאל
| לידה |
8 ביוני 1934 חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 12 בספטמבר 2017 (בגיל 83) |
שמואל קָניאֵל (8 ביוני 1934 - 12 בספטמבר 2017) היה פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע גם בהתנגדותו לצעדים כלכליים של ממשלת ישראל, שנגדם עתר לבג"ץ פעמים אחדות.
ביוגרפיה
מתמטיקאי
שמואל קניאל נולד בחיפה. בשנת 1962 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "Extensions of Normal Operators", שנעשתה בהנחיית שמואל אגמון. בשנת 1967 מונה שם למרצה בכיר, בשנת 1969 מונה לפרופסור חבר[1] ובשנת 1979 קודם לדרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1982 היה עמית במכון למחקר מתקדם בפרינסטון[2]. בשנת 2003 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.
תחומי המחקר שלו: משוואות דיפרנציאליות לא ליניאריות, דינמיקת נוזלים, מכניקה סטטיסטית, פתרונות נומריים של משוואות דיפרנציאליות.
פעילות ציבורית
בשנת 1973 נמנה עם קבוצת מדענים מהאוניברסיטה העברית שפנו לראש הממשלה גולדה מאיר והביעו התנגדות לחוק בדר-עופר, שעסק באופן חלוקת עודפי המנדטים בבחירות לכנסת[3]. לאחר שמאיר לא קיבלה את עמדתם, הגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק זה, העתירה נדחתה[4][5]. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית היה פעיל במפלגת שלומציון שבראשות אריאל שרון.
קניאל הגיש מספר עתירות לבג"ץ בנושאים שראה כבזבוז כספי הציבור, רובן ללא הצלחה. בשנת 1983 יצא נגד הסדר מניות הבנקים, בטענה שהמדינה הבטיחה למחזיקי המניות תמורה מופרזת. הוא עתר לבג"ץ נגד ההסדר, אך עתירתו נדחתה. בשנת 1987 תמך בסגירת פרויקט הלביא ולדבריו הצליח לשכנע את השר יוסקה שפירא להימנע בהצבעה בממשלה על סגירת הפרויקט, שעברה על חודו של קול. בשנות ה-90 עתר לבג"ץ נגד הנפקת איגרות חוב ייעודיות לקרנות הפנסיה, כדרך לפתרון משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות. עתירתו נדחתה[6].
לאחר המלצת ועדת רבינוביץ' בשנת 2002 להטיל מס רווחי הון בשיעור 15% על רווחים בשוק ההון, עתר לבג"ץ בתביעה לקבוע שיעור גבוה יותר[7]. עתירתו נדחתה, אך שיעור המס הועלה ל-20% ובהמשך הועלה ל-25%. בשנת 2012 עתר לבג"ץ נגד חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011, שנחקק בעקבות המלצותיה של ועדת ששינסקי, בטענה שהחוק קבע תמלוגים נמוכים מדי למדינה[8].
בשנת 2006 הגיש תובענה ייצוגית נגד שלושת הבנקים הגדולים בישראל, בטענה שגבו ריבית גבוהה מדי ממשקי הבית. בשנת 2014 הציעו הבנקים לשלם 17 מיליון ש"ח כפשרה, אך קניאל בחר להמשיך בתביעתו לפיצוי גבוה יותר. בשנת 2016 הסתיימה התובענה הייצוגית בפשרה לפיה ישלמו הבנקים פיצוי בסך כולל של 47 מיליון ש"ח, מתוכם 35 מיליון ש"ח שהופקדו על ידי הבנקים כשנתיים קודם לכן במסגרת הליך שניהל כנגדם הממונה על ההגבלים העסקיים[9]. לקניאל נפסק גמול בסך 1.05 מיליון ש"ח על הגשת התובענה הייצוגית.
חיים אישיים
קניאל התגורר בירושלים. היה נשוי לשושנה קרונגולד-קניאל, פסיכולוגית חינוכית במקצועה, ולאחר גירושיהם נישא לראובנה שלהבת. לשמואל שלושה בנים מנישואיו לשושנה קרונגולד-קניאל.
קישורים חיצוניים
- שמואל קניאל, באתר של האוניברסיטה העברית בירושלים
- משה גורלי, "פשוט מרגיזים אותי החבר'ה האלה", באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2014
מאמרי דעה שפרסם:
- דמוקרטיה וחוק העודפים, דבר, 20 במאי 1973
- הסדר מניות הבנקים - הבנקאים ניצלו את הפאניקה, מעריב, 23 בינואר 1987
- מדוע לא לחלק את מניות בנק לאומי לציבור, באתר TheMarker, 30 ביוני 2005
- פרנקל שאג "תפרסם", אך לא עשה דבר, באתר TheMarker, 28 ביולי 2005
הערות שוליים
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 17 בנובמבר 1969
- ^ דוח שנתי לשנת 82/83, המכון למחקר מתקדם, עמודים 41, 72, 77, 78
- ^ מדענים פונים לג. מאיר נגד "תיקון בדר-עופר, דבר, 28 במרץ 1973
- ^ בג"ץ 148/73 פרופ' שמואל קניאל נגד שר המשפטים ואחרים, ניתן ב-9 באפריל 1973
- ^ שמואל רחביה, בית־המשפט - מבצר לזכויות האזרח, דבר, 19 באפריל 1973
- ^ בג"ץ 3975/95 פרופ' שמואל קניאל ואחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-15 בנובמבר 1999
- ^ בג"ץ 9333/03 פרופ' שמואל קניאל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-16 במאי 2005
- ^ העתירה המלאה שהגיש פרופסור שמואל קניאל לתיקון הוראות חוק מיסוי רווחי נפט 2011, באתר "חדשות האנרגיה"
בג"ץ 3734/11 פרופ' שמואל קניאל נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-15 באוגוסט 2012 - ^ הבנקים ישלמו עוד 12 מיליון שקל כפיצוי ללקוחות בפרשת העמלות; כמה יגיע לחשבון שלנו? באתר דה מארקר.
