שלמה בוזגלו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמה בוזגלו (1941-1885) היה מחנך ואיש ציבור ומראשי התאחדות הספרדים בארץ ישראל.

קורות חיים

שלמה בוזגלו נולד בחיפה. התחנך בבית ספר כל ישראל חברים ולאחר מכן יצא ללימודים גבוהים בצרפת ולמד בבית המדרש למורים של חברת כי"ח.[1] בסיום לימודיו היה מורה בבתי הספר של הרשת בדמשק, חלב וחיפה.[2]

היה פעיל ציבור אל מול השלטונות הע'ותמאניים ונהג להיפגש עם מושלי חיפה ועכו ועם משרדי ההנהגה בביירות על מנת להקל את הגזרות השונות שהוטלו על תושבי הארץ.[3] בתקופה מאוחרת יותר, השפעתו בקרב השלטונות איפשרה רכישת הקרקעות עליהן הוקמה מרחביה.[2] ב-1912 נכח בוזגלו בהפגנה שהתקיימה בחיפה נגד כיבוש כרתים ובמהלכה נישאו נאומים כנגד ארץ ישראל, נגדם התקומם. הוא עמד בפני מאסר אך ניצל הודות למעמדו כנתין בריטי.[4]

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בין היתר בשל נתינותו הבריטית,[2] עבר למצרים. הוא היה מנהל בית הספר העברי בקהיר. שם השתתף בהקמת תנועת מכבי המקומית ופעל למען חינוך לציונות ולהכרה לאומית עברית.[1] מאמציו בקרב נציגי הממשל הצרפתי הביאו להכרה בשפה העברית כשפה רשמית עבור בחינות הבגרות הממשלתיות.[2]

במצרים עבר לעסוק במסחר והיה פקיד בחברת רסל. עם מות אביו, חזר לארץ להסדיר את עסקי המשפחה. בוזגלו עבד כמורה לצרפתית וערבית בגימנסיה הרצליה ובטכניון[2] ולאחר מכן היה פקיד ראשי בבית המסחר של שמואל יוסף פבזנר, פקיד בבנק עותומן וסגן מנהל סניף בנק הולנד בחיפה.[5] בנוסף היה סגן נשיא לשכת המסחר בחיפה.

עם שובו לארץ החל לעסוק בארגון העדה הספרדית והיה ממקימי ומזכיר ועד העדה של היהודים הספרדים בחיפה.[6] מטעם מפלגת הסתדרות הספרדים נבחר לאספת הנבחרים הראשונה והיה ממלא מקום בוועד הלאומי.[3] ב-1923 היה ממייסדי ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים.[1] כן היה מראשוני העוסקים בהכנת חוקה ל"כנסת ישראל".[6]

בוזגלו עמד בראש לשכת הבונים החופשיים "אליהו הנביא" בחיפה. זמן קצר לאחר שנשא נאום באספת חברים, נפטר משבץ.[7]

מאמריו פורסמו בעיתונים שונים בעברית, בערבית, בצרפתית ובאיטלקית.[3]

היה נשוי לוירג'יניה לבית נהון, מנהלת בית הספר כי"ח לבנות בחיפה ולהם ארבעה ילדים.[1]

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0