שמואל בן-שבת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמואל בן-שבת
Samuel ben-shbbat.jpg

שמואל בן-שבת (3 באוקטובר 1888, י' בחשוון תרמ"ט - 25 ביולי 1957, כ"ו בתמוז תשי"ז) היה מחנך, עיתונאי, משורר, פעיל ציוני ובלשן תושב חיפה. היה פעיל בתנועת המזרחי וכיהן כחבר מטעמה באספת הנבחרים והועד הלאומי.

קורות חיים

שמואל בן-שבת נולד בסאפי, מרוקו. אביו ר' אברהם בן-שבת היה פייטן, סוחר, מתורגמן וראש קהילת יהודי סאפי. בילדותו למד שמואל בתלמוד תורה בשם "אור התורה" בסאפי. בשנת 1892 עלה לארץ ישראל ממרוקו ביחד עם הוריו והמשפחה התיישבה בחיפה, שם למד שמונה שנים בבית הספר של כל ישראל חברים (כי"ח) ולאחר מכן השתלם בהוראה בקולג' הצרפתי בביירות.

לאחר לימודיו עבד בהוראה והיה איש חינוך ידוע בחיפה והסביבה. תחילה עבד כמורה בבית הספר של כי"ח בחיפה. בשנים 10–1909 שימש כמנהל בית ספר בכפר תבור, ואחר כך עבד כמורה בבית הספר של חברת עזרה בחיפה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה להיות מנהל בית הספר "נצח ישראל" בחיפה. היה ממיסדי בית הספר לבנות תנועת המזרחי בחיפה ושימש כמנהלו מעת שהוקם. במקביל בשנת 1934 ייסד את התלמוד תורה "יסוד הדת" לילדים ספרדים.

במקביל לעבודתו בחינוך, היה סופר קבוע של עיתון החרות הירושלמי (להבדיל מחירות של האצ"ל), בעריכת אברהם אלמליח וחיים בן-עטר וכתב רבות על נושאים תרבותיים ופוליטיים. מאמריו עסקו בעיקר בסיקור היחס לציונות בעיתונות הערבית. ברבים מאמריו קרא ליישוב היהודי לייסד עיתון בערבית שיוכל לתת מענה לתעמולה אנטי-ציונית, וקרא ליהודים נוספים לנהוג כמוהו ולשלוח תגובות לעיתונים הערביים על מאמרים אנטי-ציוניים. הוא הפסיק לעבוד עבור "החרות" לאחר שקיבל משרת הוראה בטכניון בתקופת מלחמת השפות.

כפעיל פוליטי, היה פעיל מרכזי בתנועת המזרחי וממייסדי סניף תנועת המזרחי בחיפה. משנת 1918 שימש כחבר "ועד הקהילה העברית" של חיפה מטעם התנועה ומשנת 1920 ועד 1944 היה ציר אספת הנבחרים וחבר הועד הלאומי של היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא השתתף כציר בקונגרס הציוני העשרים בציריך. שימש כנציג הספרדים בוועד הפועל בחיפה. בנוסף הוא לקח על עצמו מספר תפקידים כפעיל ציבורי, כגון יו"ר סניף איגוד הסופרים הדתיים בחיפה, חבר בוועדת החינוך של עיריית חיפה, יו"ר ועדת התרבות של מועצת הספרדים בחיפה וחבר המועצה של המכון הארץ-ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה.

בן-שבת עסק בעריכת מחקרים בלשניים והיסטוריים. הוא נהג לפרסם מאמרים רבים בענייני לשון בעיתונים לשוננו, הד החנוך, הארץ, הד המזרח, החרות, מזרח ומערב, התור, ההד, "אלמוקתף" (מוסף ערבי מדעי בקאהיר). בנוסף הוא פרסם מאמרים שעסקו בפולקלור ערבי ושל יהדות ספרד, וכן מאמרים העוסקים בענייני השעה ובשאלות ציבוריות כלכליות ומדיניות בעיתונים "הארץ", החרות, דאר היום, "התור" ובעתונים ערביים שבסוריה ובמצרים. עניין רב היה לו בתחום השפה העברית וצורותיה הקדומות, ביאורים של המקרא וכדומה. כמו כן הוא עסק בבלשנות שמית ובהשוואה לשונית בין השפות עברית וערבית. הוא נהג לשאת הרצאות על הלשון העברית ושורשיה וכן על נושאים נוספים ב"אהל שם", באגודה להשתלמות במדע ומעל במות פומביות נוספות בחיפה.

בן-שבת כתב חיבורים על העיר חיפה ותולדותיה, כולל מחקר על תולדות העיר שאותו הוא פרסם בהמשכים בעיתונות. הוא כתב שירה וספרות ילדים.

חלק מכתביו חוברו בקובץ בשם "משאת חינוך" שפורסם בשנת 1955.

שמואל בן-שבת היה נשוי לפרחיה, בתו של ר' משה כלפון ונכדתו של הרב אברהם רפאל כלפון. לבני הזוג היו שתי בנות ובן, אברהם, שנפל במלחמת העצמאות בהגנה על קיבוץ בית קשת. הבנות אסתר ליאור ורנה איל מתגוררות בחיפה.

על שמו קרוי רחוב בעיר חיפה.

ארכיון

ארכיונו נמצא בארכיון גנזים- אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

ממאמריו ושיריו

לקריאה נוספת

  • שמואל בן-שבת, משאת חינוך, חבר המורים של בית הספר לבנות נצח ישראל, 1955.
  • שמואל בן-שבת, סבו פניכם: מבחר מאמרים וכתבים בלשון עברית, בחינוך, בפולקלור ועל ראשיתה של העיר חיפה, יזמה וליקטה: רנה איל (בן-שבת), הוצאת "דבי אופקים", 2014.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0