שלמה ברנשטיין
ערך זה עוסק בצייר. אם התכוונתם לאדריכל, ראו שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. שלמה ברנשטיין (11 בפברואר 1886 – מרץ 1968, ט"ז באדר תשכ"ח) היה צייר ישראלי.
נולד בעיירה אוּזְדָה (ברוסית: Узда) שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית (ברוסיה הלבנה; כיום במחוז מינסק בבלארוס), בן לרב וראש ישיבה. למן ילדותו נמשך לציור, וסבל בשל כך, שכן נטייה זו לא נתקבלה באהדה בסביבתו. למד בישיבת מיר, ורק עם הגיעו לגיל 18 הסכים אביו שילמד ציור. אז נסע ברנשטיין ללמוד בבית ספר לאמנות בווילנה במשך חמש שנים, ולאחר מכן למד כארבע שנים בבית הספר הגבוה לאמנות באודסה (באותו זמן למד שם גם הצייר איסאק ברודסקי). בין מוריו שם היו קִירְיָאק קוֹסְטַאנְדִי (Костанди; מחברי תנועת הנודדים).
לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע ללמוד באקול נסיונל סופרייר דה בוזאר בפריז, שם הצייר האקדמי לאון בונא (Bonnat), שלימד במוסד, סייע לו לקבל מלגה מהברון רוטשילד. ברנשטיין למד אצל ז'יל לפבר (Lefebvre), וכן באקדמיה ז'וליאן (Académie Julian), שבה זכה בכמה פרסים.
ב–1914 עלה לארץ ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב–1914 גלה לאלכסנדריה, שם התפרנס ממתן שיעורים וציור דיוקנאות.
ב–1919 שב לארץ, והציג בגימנסיה "הרצליה" תערוכת יחיד גדולה[1] של עבודותיו משנות מגוריו במצרים. משובו ועד 1920 היה מורה ב"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", ונמנה עם מייסדי אגודת אמנים עברית. בהמשך לימד גם בבית המדרש למורים "המזרחי".
ב-1924 השתתף ב"תערוכת מגדל דוד". ב–1928 הציג תערוכה בסלון ד'וטאן (Salon d'Automne), ובשנים 1929, 1930 ו–1931 הציג תערוכה בסלון של אגודת האמנים הצרפתים (Société des Artistes Français).
נפטר בשנת 1968, בן 82, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.[2]
לקריאה נוספת
- ’שלמה ברנשטיין’, בתוך: 100 אמנים בישראל שהלכו לעולמם בשנים תרס"ח-תש"ל: מבוא - האמנים בחייהם וביצירתם, סוף-דבר / מאת גבריאל טלפיר, תל אביב: גזית, תשל"א, עמ' 27.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גדעון עפרת, ביקורי אמנות: פרקים על אמנים ישראלים, ירושלים: הספרייה הציונית - ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, תשס"ה–2005, עמ' 94.
- ^ מודעת אבל, מעריב, 17 במרץ 1968.
