שלמה ווארזאגער
שלמה וואָרזאָגער (ווארזוגער)[1] (10 במאי 1917 - 14 בדצמבר 2000) היה סופר ומשורר יידי.
תולדות חייו
נולד בחלם שבפולין. למד בילדותו ב'חדר' ובישיבה, ואחר כך גם בגימנסיה ריאלית ביידיש. בעת מלחמת העולם השנייה שהה בברית המועצות, שאליה נמלט עם פרוץ הקרבות בין הרוסים לגרמנים.
בשנת 1946, עם תום המלחמה, שב ווארזאגער לפולין, ומשם המשיך למחנות העקורים במינכן, בדרכו לארץ ישראל.
יצירתו
שירו הראשון, "חיפוש" – כלומר: חיפוש של המשטרה אחר פליט – נדפס ב-1933 בוורשה, בעיתון 'פרייע יוגנד' (יידיש: "הנוער החופשי").
שיריו וסיפוריו של ווארזאגער נדפסו בכל רחבי העולם: במינכן ובוורשה, בבואנוס איירס ובמונטוידאו, בפריז ובתל אביב. ווארזאגער היה בין המשתתפים הפעילים בכתב העת היידישאי "די גאלדענע קייט" (יידיש: "שלשלת הזהב"), שיצא לאור שנים ארוכות בישראל.
מיצירתו הענפה של ווארזאגער תורגמו לעברית שלושה ספרים.
נפטר ב-14 בדצמבר 2000.[2]
ספריו
ספריו שלא תורגמו לעברית
- זיין: לידער, מינכן: נייוועלט, 1948.
- ברויט (רומאן), תל אביב: י"ל פרץ ביבליאטעק, 1960.
- זאמד, [תל אביב]: פארלאג י"ל פרץ, 1963.
- א גט: נאוועלע און צווי דערציילונגען, [תל אביב]: ה. לייוויק פארלאג, תשכ"ו-1966 – תשמ"ה-1985.
- ליבשאפט: ראמאן, ה. לייוויק פארלאג, תשכ"ו-1966 – תשמ"ה-1985.
- יארן, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ג.
- דא גייט אויף די זון, [תל אביב]: פארלאג י"ל פרץ, 1975.
- הי: נאוועלן, תל אביב: פארלאג י. ל. פרץ, תשמ"ב-1982.
- אזוי צו זאגן: עסייען, תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, תשמ"ה-1985.
- יאמערגעזאנג: פאעמע, תל אביב: ישראל בוך, תשמ"ז 1987.
- יוני 1941: נאוועלע, תל אביב: ישראל-בוך, תשמ"ח 1988.
- דורות: ראמאן, תל אביב: ישראל-בוך, תשנ"ב-1992.
- מיט זיך און מיט אנדערע: דערציילונגען, תל אביב: ה. לייוויק פארלאג, 1997.
ספריו בעברית
- הלינה (מיידיש: יהודה גור-אריה), תל אביב: ספריית פועלים, 1996.
- גורלות, תל אביב: המנורה, תשכ"ז-1967.
- 9 סיפורים (מיידיש: משה יונגמן; מבוא: דב סדן), תל אביב: מ. ניומן, 1979.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פירוש השם ביידיש: "דובר אמת".
- ^ שלמה ווארזאגער באתר GRAVEZ
