חלם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלם
Chełm
Górka katedralna.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)לובלין (פרובינציה)  לובלין
ראש העיר אגאטה פיש (Agata Fisz)
תאריך ייסוד המאה ה-10
שטח 35.28 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 67,989 (2006)
 ‑ במטרופולין 80,743 (2006)
 ‑ צפיפות 1999,8 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 51°09′N 23°29′E / 51.150°N 23.483°E / 51.150; 23.483
אזור זמן UTC +1
www.chelm.pl

חלםפולנית: Chełm, להאזנה (מידעעזרה); באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm) היא עיר במזרח פולין. נמצאת במחוז לובלין, ממזרח לעיר לובלין וכ-20 ק"מ מגבול אוקראינה. אוכלוסיית חלם נאמדה בכ-72,595 נפש בשנת 2005.

יהודים ישבו בעיר מאות בשנים והייתה בה קהילה יהודית גדולה, עיר מלאה חכמים וסופרים. אגדות חכמי חלם, כך מסתבר, נהגו על ידי משכילי חלם שעינם צרה במבצרה של היהדות הנאמנה בעיר ומטרתן הייתה להפוך את הנאמנים לדבר ה’ שגדשו את העיר ללעג ולקלס. בהשפעת הספרות המשכילית התפרסמה חלם כבירת הטיפשות והאבסורדיות, והמונח חכמי חלם הפך שם נרדף לטפשות.

היסטוריה

חלם קיימת כעיירה מאז המאה ה-10. בשנת 981 היא הייתה לחלק מקייב-רוס, ובין שנת 1018 ל-1031 היא הייתה לחלק מפולין. ב-1233 העיירה קיבלה זכויות של עיר, והייתה לבירת האליץ'-ווהלינה. ב-1235 קבע הרוזן דנילו רומנוביץ' את חלם כמקום משכנו והקים בה מצודה. ב-1261 הטטרים שצרו על העיר הצליחו לכבוש אותה. ב-1366 המלך קזימיר הגדול סיפח את העיר והמחוז לפולין, והפך את חלם למקום מושבו של הבישוף המחוזי.

לאחר מלחמת העולם השנייה עבר הגבול בין פולין לברית המועצות בסמוך לחלם, קילומטרים אחדים ממזרח לעיר. כיום זהו גבול פולין-אוקראינה, עובדה המעלה את חשיבותה הכלכלית של חלם כעיר סחר בקצה המזרחי של האיחוד האירופי. מעבר הגבול פולין-אוקראינה בסמוך לחלם הוא מהעמוסים ביבשת אירופה למעבר סחורות בין האיחוד האירופי לבין הגוש הסובייטי לשעבר, ופרנסי חלם צופים שעובדה זו תיתן דחיפה לפיתוח העיר.

יהודי חלם

יהודים החלו להגיע לעיר למן המאה ה-15. מיקומה של חלם על אם הדרך בין לובלין לקובל, ובהגדרה רחבה יותר בין ורשה לקייב, תרמו להתפתחותה כעיר סחר חשובה ויהודים עשו בה חיל בעסקיהם. לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית של חלם כ-15,000 איש - כמחצית האוכלוסייה של העיר.

במחצית המאה ה-16 נוסדה בחלם ישיבה שבין הרבנים הגדולים שכיהנו בה היו רבי שמעון אוירבך ורבי זלמן סלומוני. רבה של העיר, רבי יהודה אהרן, היה אביו של רבי אליהו בעל שם, מגדולי המקובלים באירופה דאז אשר הקים שושלת רבנים מפוארת. רבי אהרן נודע כרב גדול וכפוסק מפורסם ורבים שיחרו לפתחו.

בשנת שי”א עמד מספר היהודים המתגוררים בעיר על 371 יהודים. בנוסף, ידוע כי בשנת ש”ע לערך כיהן המהרש”א כרב העיר. בשנת ש”צ לערך התחולל בחלם טבח מזוויע. בטבח נרצחו 400 יהודים ולזכרם נתקנה תפילת “קל מלא רחמים”. בשנת תקכ”ו כבר התגוררו בחלם כאלף וחמש מאות יהודים ואז החלה תנועת החסידות ההולכת ומתפשטת לנטוע את שורשיה גם בעיר.

אחד מראשוני האדמו”רים שכיהנו בעיר היה רבי נתן נטע ב”ר אברהם ברוידא מחלם אשר משפחתו יוחסה לר’ שאול וואהל מלך פולין ולמשפחת איינטיגן, מצאצאי מהר”ם מפדובה. רבי נתן נטע נחשב לתלמידו המובהק של רבי אלימלך מליזנסק ואף ינק את תורתו ואת תעצומותיו הרוחניות מהחוזה מלובלין ומרבי ברוך ממז’יבוז. לאחר שרבי אלימלך מליזנסק הסתלק לבית עולמו, החל רבי נתן נטע מסתופף בצלו של רבי מרדכי מנשכיז והמשיך לנסוע ולשהות בצל קורתו גם לאחר שהפך בעצמו לאדמו”ר.

בתקופה זו התגורר בחלם המגיד מטורציסקה ובשנת תרכ”א כבר נמנו בעיר 2616 יהודים, אשר היוו למעלה משבעים אחוזים מכלל האוכלוסייה. בין שנת תרע”א לשנת תרע”ט כיהן הרב יוסף כגן כרב העיר.

בעיר שוקקת החיים היו מבחר ישיבות, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, ארגוני צדקה, בתי דפוס, ארגון הכנסת כלה, מקוואות, בתי אבות, בית קברות ועוד. במקביל, נגע ההשכלה לא פסח על חלם וגם בה ניכרו עקבותיה בדמות גימנסיה עברית, גימנסיה יהודית בשפה הפולנית ומפלגות ציוניות שהותירו את רישומן על בני הנוער בעיר[1]

יהודי חלם התפרנסו ממלאכה וממסחר, בעיקר ממסחר בבעלי חיים ומייצור וממסחר של עורות. בחלם פעלו שלושה בנקים יהודיים, בתי דפוס של יהודים, חברות צדקה וסעד מסורתיות, וכן סניף של טא"ז - ארגון הבריאות היהודי. מוסדות החינוך היהודי היו חדרים מסורתיים שבהם למדו ילדים עברית ופולנית, בית ספר עממי יהודי ביידיש, בית ספר עברי של רשת "תרבות", כמה ישיבות, בית ספר דתי לבנות, גימנסיה עברית (נסגרה ב-1935) וגימנסיה יהודית בפולנית. בחלם פעלו מפלגות ציוניות שונות, אגודת ישראל (ראו ב"קישורים רלוונטיים") והבונד, והיו מיהודי העיר גם חברים במפלגה הקומוניסטית הפולנית. היו בעיר ספרייה ומועדון ספורט יהודיים, ויצאו בה לאור שלושה עיתונים ביידיש. בין האישים הבולטים בעיר יש למנות את הרב שלמה מחלם, והרב יוסף קזיס מייסד חסידות חלם.

במלחמת העולם השנייה

במהלך השואה רצחו הנאצים ובעלי בריתם את רובם ככולם של היהודים בחלם. במלחמת העולם השנייה כבשה גרמניה הנאצית את חלם בתחילת ספטמבר 1939, נסוגה ממנה ב-25 בספטמבר 1939 מפני הכוחות הסובייטים, אך שבה אליה ב-9 באוקטובר 1939 על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. עם נסיגת הסובייטים לפולין המזרחית, נלוו אליהם מאות מיהודי חלם. ב-1 בדצמבר 1939 הורה המפקד הגרמני הנאצי של חלם, פישר, לראש הקהילה היהודית א' בידרמן לרכז 2,000 גברים יהודים בני 16–60 בכיכר השוק. כמה יהודים נרצחו במקום, והאחרים הובלו להרוביישוב (Hrubieszów). כ-1,000 נרצחו בדרך. האחרים אולצו לחצות בשחייה את נהר בוג (Bug) ורובם טבעו. רק כ-150 הצליחו לשוב לחלם. בדצמבר 1939 נתמנה בחלם יודנראט של 10 חברים, ובראשו עמד י' פרנקל. בסוף אוקטובר 1940 הוקם גטו בחלם, והעברת היהודים אליו נמשכה עד סוף מרס 1941 תוך שהגרמנים מחרימים רכוש ומטילים תשלומי כופר גבוהים. בסוף 1941 נסגר הגטו, ועל שעריו שמרו שוטרים גרמנים ופולנים. בגטו הוקם "שירות סדר", מעין משטרה יהודית, שכללה 150 איש, והתנהלה על ידי יהודי בשם פנחס, שכונה "פנחסל'ה דער יידישער קומיסאר" (המפקח היהודי), אשר סייע לגרמנים בביצוע אקציות.

ב-11 וב-12 במאי הובאו לגטו חלם כ-2,000 יהודים מסלובקיה. בחג השבועות, 21-23 במאי 1942 נעשתה האקציה הראשונה, אז גורשו כ-4,300 יהודים מגטו חלם, מקומיים ופליטים, למחנה ההשמדה סוביבור. ביוני 1942 נעשתה האקציה השנייה, אז גורשו עוד 600 יהודים מגטו חלם לסוביבור. יהודים רבים נורו ברחובות ובבתים. ב-5 באוקטובר 1942, נשלחו עוד כ-1,000 מיושבי הגטו לסוביבור. ב-27 וב-28 באוקטובר 1942 נעשתה עוד אקציה, ובה גורשו כ-3,300 יהודים מהגטו, מקומיים ופליטים, לוולודבה (Włodawa) ברגל. מרביתם נרצחו בדרך, והמעטים שהגיעו לוולודווה גורשו משם לסוביבור. האקציה הסופית בחלם התרחשה ב-6 וב-7 בנובמבר 1942. באקציה זו גורשו שאר יהודי חלם, כ-4,000 איש, לסוביבור. הגירוש עצמו התנהל אגב טבח בהמוני יהודים. לאחר הגירוש קיבלו המוני פולנים אישור לפרוץ לגטו על מנת לבזוז את בתיו, ויהודים רבים שנתגלו בבונקרים בתוך הגטו נרצחו באכזריות על ידיהם. בנוסף, 150 שוטרי "שירות הסדר" היהודי נרצחו בסמוך למטה הגסטאפו. מספר היהודים שנרצחו בשטח העיר עצמה מוערך בכ-3,000 נפשות. 50 פועלי כפייה יהודים ששרדו אחרי אקציה זו גורשו לסוביבור בינואר או בפברואר 1943. יהודים מחלם שירתו ביחידות פרטיזנים מחוגי השמאל הפולני שהתארגנו ביערות סביב חלם.

לאחר כיבוש חלם בידי הצבא האדום, התגייס הפרטיזן יוסף סרצ'וק להקים מחדש את "המועצה היהודית" של חלם. לאחר הקמת הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין, מונה סרצ'וק באופן פורמלי לראש הוועד היהודי בעיר. לקראת ראש השנה 1946 הקים סרצ'וק גם בית כנסת בעיר.

חיי קהילה יהודיים נמשכו בעיר עד 1950. מאותה שנה, בעיקר בשל האנטישמיות בפולין, היגרו רוב יהודי חלם לישראל, ארצות הברית ודרום אפריקה. כיום, לא ידוע על יהודים בחלם, אם כי חותמם ניכר עדיין בעיר, בדמות בתי כנסיות ומבני דת ששרדו, כמו גם מרפסות סוכה עם גגות נפתחים שייחודיים לבתים יהודיים.

גדולי העולם הטמונים בבית העלמין בחלם

כתובת בית הקברות

KOLEYOVA. chelm, פולין

אגדת חכמי חלם

קובץ:Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חכמי חלם

במקורה, חלם היא עיר מלאה חכמים וסופרים. אולם משכילי חלם עינם צרה היתה במבצרה של היהדות הנאמנה בעיר, והם הגו את אגדות חכמי חלם שמטרתן הייתה להפוך את הנאמנים לדבר ה’ שגדשו את העיר ללעג ולקלס. ואכן, בהשפעת הספרות המשכילית התפרסמה חלם כבירת הטיפשות והאבסורדיות, והמונח חכמי חלם הפך שם נרדף לטפשות, ואגדות חכמי חלם חדרו לז'רגון ההומור היהודי. הכינויים חכמי חלם או חלמאים הפכו למושגים המרמזים לבריות שמעשיהן טיפשיים ואבסורדיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יהושע שגיא, ולאדק זה רק שם זמני, כפי שסיפר ליפמן שניידר, ירושלים : הוצאת ל’ שניידר, [תשמ"ט-1989].
  • קלם: עץ כרות, מחברות: מרקוס-קרבלניק, אידה ; לויתן-קרבלניק, בת-שבע ; תל אביב 1993

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אתר יאיר טיולים-סיפורה של חלם
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

פרמטרים [ סיווג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית