שלמה זלמן אריאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמה זלמן אריאל (ליבוביץ) (189519 באוגוסט[1] 1970) היה מחנך וסופר ישראלי, מחבר ספרי אגדות וסיפורים ועורך אנציקלופדיות.

ביוגרפיה

אריאל נולד בשנת 1895 בשם שלמה זלמן ליבוביץ בעיירה זלובין שברוסיה הלבנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, לסטרנה ולרב נתן שניאור. למד בחדר ובישיבת "תומכי תמימים" של חסידות חב"ד. הוסמך לרבנות, ובמקביל רכש בכוחות עצמו השכלה כללית. כמו כן למד מזרחנות באוניברסיטת מוסקבה. בעיר קובל שבמזרח פולין (כיום בשטח אוקראינה), הורה עברית, תנ"ך וטבע בבית הספר העברי "הרצליה" ושימש מנהל בית הספר בין השנים 19241925. בין השנים 1921 עד 1926, לסירוגין, לימד גם בגימנסיה העברית "תרבות" את מקצועות היהדות לפי שיטות ההוראה המודרניות. הנחיל בקרב תלמידיו אהבה לשפה העברית ולציונות. ב-1926 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. שם היה מורה בבית הספר ע"ש ח"נ ביאליק, ואחר כך מנהל, עד פרישתו לגמלאות בשנת 1962. היה מפעילי הסתדרות המורים ויו"ר ועד סניף המורים בתל אביב.[2]

היה נשוי להניה (1899–1972), ולהם שתי בנות: חנה ואורה. בתו אורה נישאה לעיתונאי, הסופר והביוגרף שבתי טבת (בתם, נכדתו של אריאל, היא הסופרת, העיתונאית והפזמונאית יעל טבת קלגסבלד).
אחותו בלה נישאה למחנך יצחק אלטרמן, בנם הוא המשורר נתן אלתרמן.

אריאל נפטר ב-1970. נקבר בחלקת הסופרים בבית העלמין קריית שאול.[3]

יצירתו

בארבעים שנות יצירתו פרסם אריאל מאות חוברות, קבצים וספרי אגדות וסיפורים, רובם מתורגמים ומעובדים, שעליהם חתם בשמות עט שונים (ז. בהרב, ז. אריאל).

"נודע במאות המעשיות המעובדות שלו". את מעשייתו הראשונה, "לא לחינם נבח הכלב", פרסם ב"קופת הספר".[4]

ערך את האנציקלופדיות "דעת", אנציקלופדיה מאיר נתיב ואנציקלופדיה מעין. חיבר עם אחרים את ספר הלימוד לבתי הספר היסודיים "מקראות ישראל". היה שותף בעדכון פירוש מקרא מפורש. כמו כן כתב פירוש קצר לתנ"ך, שנדפס בתנ"ך לחיילי צה"ל; פירוש זה נדפס במשך שנים רבות על ידי הרבנות הצבאית (יצא לאור לראשונה בשנת 1965), עד שהוחלף בתנ"ך חדש לחיילים עם פירוש דומה על ידי אברהם אהוביה. הפירוש הוא פשטני ביותר, וברובו עוסק בביאורי מילים בלבד.

ספריו

לקריאה נוספת

  • ורד טוהר, "שלמה זלמן אריאל: הערות ראשונות לפועלו של סופר, עורך, מעבד ומתרגם לילדים", ספרות ילדים ונוער 137 (2014), עמ' 32 – 62.
  • ורד טוהר, "מי המציא את הסיפור 'פרח לב הזהב'? היסטוריית ההתקבלות של סיפור ילדים עברי", ספרות ילדים ונוער 140 (2016), עמ' 44 – 55.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ מרכז הסתדרות המורים בישראל, ז. אריאל ליבוביץ, דבר, מודעת אבל, 20 באוגוסט 1970.
  3. ^ שלמה זלמן אריאל באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  4. ^ אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, עמ' 375.