רבי שלמה עטיה
תבנית אישיות רבנית ריקה רבי שלמה בן שם טוב עטיה (עתיה) (נפטר בשנת 1560, ה'ש"ך) היה חכם, פרשן ומקובל שפעל במאה ה-16.
תולדותיו
עתיה נולד בסלוניקי, יון, והיה תלמידם של רבי לוי בן חביב (הרלב"ח) ורבי יוסף פאסי.[1] בהמשך עלה לארץ ישראל ונפטר בה בשנת ה'ש"ך (1560).
רבי שלמה עטיה נחשב לאחד הפרשנים הראשונים שהוציאו לאור ספר תהלים עם פירוש מקיף. פירושו משלב בין ביאור פשוט של המילים לבין עומק קבלי, ומעיד על בקיאותו הרחבה הן בפשט והן בסוד.[2] הקדמתו לספר מהווה עדות חשובה על חיי הקהילה היהודית במקומות בהם שהה, ועל הקשרים בין חכמי התקופה, בייחוד מספר על חכמי טורקיה, סלוניקי ואיטליה בדור שלאחר גירוש ספרד, אותם פגש במסעותיו.[3]
חיבוריו
רבי שלמה עטיה חיבר פירוש על ספר תהלים, אשר נדפס לראשונה בוונציה בז' באדר ב' בשנת ש"ט (1549).[4] הפירוש כולל ביאור המילים, קישור העניינים וביאורים על דרך הקבלה. כאמור, הקדמת הספר מהווה מקור היסטורי חשוב.
פירושו על ספר תהלים נחשב לנדיר ויקר ערך, ומוערך בקרב אספנים וחוקרים. הספר מהווה עדות למפעלו התורני של רבי שלמה עטיה ולתרומתו לפרשנות המקרא ולחכמת הקבלה.
בשנת 1599 עבר הספר צנזורה בידי לואיג'י דה בולוניה (Luigi da Bologna), שהיה מצנזר ספרים עבריים שפעל בערים שונות באיטליה, במסגרת הצנזורה, הוא חתם פעמיים על הספר בעמוד השער הפנימי.[5]
משפחתו
אחיו הוא רבי שמואל עטיה.[6], חיבר ספר מפתחות על ספר משנה תורה,[7] הוא נמנה ברשימתו של אחיו רבי שלמה בהקדמתו לתהלים יחד עם הרבנים שעלו משאלוניקי לירושלים.
יש שכתבו כי בנו הוא רבי שם טוב,[8] שנזכר בספרות השו"ת בשנים שאחריו,[9][10], כגון בספר אבקת רוכל, שם נזכרה משמו תשובה בעניין פירות נכרי בשמיטה, שעליה חתום "נאם הצעיר שם טוב עטייא". הגהות רבות על בשו"ת מהר"י בן לב, חתום עליהם 'ש"ט" שמו של רבי שם טוב עטיה נמנה בין אלה שמייחסים לו ההערות אלה.[11] כן חתם ראשון על פסק ההלכה בעניין יבמה: ”ולראיה חתמנו שמותינו פה שלהי מנחם השס"ח שם טוב עטייא, משה ן' מכיר שמואל די אוזידא יום טוב צהלון, יעקב ששון נ"ע, יוסף ן' טבול חייא רופא, גדליא הלוי, אברהם שלום, סולימאן ן' אוחנה, מסעוד אזולי, יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה, טוביה הלוי, אברהם די בוטון שלמה הכהן, יצחק די בוטון, יהודה ברזילי, דוד די קאשטריש יוסף בכר' עזרא קאלדירון נ"ע, יעקב פאלקון”.
הרב שם טוב עטיה נזכר גם בשו"ת הרשד"ם, ונראה מדבריו ששהה בסלוניקי ובאדריאנופול,[12] וכנראה עלה עם אביו רבי שלמה ונשתקע בצפת.
בצפת היה בן החותמים על שטר התקשרות עם האר"י יחד עם תלמידיו של האר"י.
כן הובאו דבריו בעניין יין נסך בראש ספר מאמר יין המשומר.[13]
ראו גם
רבי משה באסולה
קישורים חיצוניים
- עטיה, שלמה בן שם טוב, תהלים עם פירוש שלמה עתיה, ויניציאה שט, באתר היברובוקס
- עטיה, שלמה בן שם טוב, תהלים ע"פ רבי שלמה עתיה ז"ל, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ גליס, יעקב, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ - ישראל - ג, ישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ ראו באתר בידספיריט.
- ↑ ראו למשל בספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספונות - יב, יב, באתר אוצר החכמה וכאן ספורנו, עובדיה בן יעקב, חומש ספורנו המבואר - א (בראשית), א (בראשית), באתר אוצר החכמה, ועוד רבים.
- ↑ קטלוג מכירה פומבית, יודאיקה ירושלים - חנוכה תשס"ד, חנוכה תשס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), בניהו, מאיר בן יצחק נסים, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ ראו באריכות על הצנזורה בספר זה בכרמלי, משה - ליף, חיים, ספר זכרון לשמואל בלקין, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ ראו באתר הספרייה הלואמית
- ↑ עטיה, שמואל, מפתחות להרמב"ם, קושטנדינה רעה, באתר היברובוקס.
- ↑ שנקרא בשם אביו שגם הוא היה שם טוב
- ↑ דוד תמר, "עוללות צפת" בפרויקט בן-יהודה.
- ↑ ראו קובץ, בית אהרן וישראל - ז (שנה ב א), ז (שנה ב א), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) ועוד.
- ↑ ראו למשל באתר מכירות פומביות קדם.
- ↑ בחלק אבן העזר סימן רכז כתב: "כבר כתבתי פעם אחרת ושלחתי ביד הח' השלם כמהר”ר שם טוב עטיאש נר"ו" ובסימן רלה כתב "ראיתי תשובות מהחכמים השלמים חכמי אנדרינופלה יע”א וכל' מסכימים להתיר והביאו ראיות, בפרט החכם השלם כמהר“ר שם טוב עטיאה".
- ↑ בסיומה כתב: "יום ה' י"ג תשרי שנת הנש"א שופט צדק באנדרינופלה הצעיר שם טוב עטיאה" שפירא, נתן בן ראובן דוד, מאמר יין המשומר, באתר היברובוקס.
שלמה עטיה41160744Q133229066