אבקת רוכל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול היצירה היהודית" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!
תחרות 2.jpg
אבקת רוכל
אבקת רוכל.png
המהדורה הראשונה של הספר
מידע כללי
מאת רבי יוסף קארו
הוצאה
תאריך הוצאה ה'תקנ"א
קישורים חיצוניים
היברובוקס אבקת רוכל
הספר אבקת רוכל מהדורת לייפציג ה'תרי"ט

אבקת רוכל הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי יוסף קארו, בנושאים הלכתיים שונים. הספר חובר בצפת, ונערך על ידי בנו של רבי יוסף, יהודה. הספר יצא לאור לראשונה בסלוניקי בשנת ה'תקנ"א, כמאתיים שנה לאחר פטירת המחבר.

תוכן הספר

הספר מכיל 217 שאלות הלכתיות, שנכתבו לאישים רבים, במגוון הנושאים. בספר נכללו גם תשובותיהם של גדולי ישראל אחרים, שנכתבו בהקשר לתשובתו של רבי יוסף קארו[1]. אחת מהתשובות בספר מיועדת עבור האריז"ל[2].

ישנם המשערים שהספר "קופת רוכלים" המוזכר בספר מגיד מישרים[3] כספרו של רבי יוסף קארו הוא הספר "אבקת רוכל"[4].

בשונה מספרו הבית יוסף, בו הוא כותב בקצרה את הדינים[5], בספר זה מאריך רבי יוסף קארו בתשובותיו. כך לדוגמא, מספר הלכות שנכתבו בבית יוסף בקצרה, נכתבו באריכות ובהרחבה בספר אבקת רוכל[6]. עם זאת גם בספר זה השתדל רבי יוסף קארו יחסית לכתוב את תשובתיו בקצרה[7]. באחד מתשובתיו הוא מציין, שהסיבה שבגללה הוא מקצר בתשובותיו, היא בשל קוצר הזמן[8].

רבי יוסף קארו היה נמנע בדרך כלל לענות תשובות בהלכה, ורק כאשר שני הצדדים ביקשו ממנו הוא נענה לכך[9]. בתשובותיו לא נמנע רבי יוסף מלפסוק גם כאשר דעתו הייתה מנוגדת לרוב הפוסקים[10], אך עם זאת התנה את פסיקתו לפעמים בהסכמתו של הרב המקומי[11]. באחת מתשובותיו מציין רבי יוסף, שבקהילה מסוימת שלא נהגו בה כפי פסיקתו, נענשה אותה קהילה משמים, ורבים מאותה קהילה חלו ומתו[12].

בספר מצויים מספר תשובות בענייני ארץ ישראל ומצוות התלויות בארץ[13], בחלקם מופיע מחלוקתו עם המבי"ט בעניין יבול נכרי בשנת השמיטה, אם חלה עליהם קדושת שביעית או שקניינו של הנכרי מועיל להפקיע מהפירות קדושת שביעית. מחלוקת זו משליכה גם על השאלה אם יש להפריש תרומות ומעשרות מיבול נכרי בשביעית (כאשר גמר המלאכה נעשה בידי יהודי): לדעת המבי"ט - חלים על הפירות קדושת שביעית, וממילא אין לעשר את הפירות; ורבי יוסף סבר "כמנהג ירושלים מימי קדם" שלא לנהוג בפירות קדושת שביעית, ולעשרם כרגיל. חכמי צפת הכריעו בחייו כדעת רבי יוסף קארו, ובשנת השמיטה שלאחר מכן הוכרז נידוי, על כל מי שלא עישר[14]. יש הטוענים שלאחר פטירתו גברה יד המבי"ט וביטלו את פסקו של רבי יוסף[15].

רבי יוסף קארו בתשובתיו הרבה להגן על כבודם של חכמי צפת[16], ואף דרש לפטור את התלמידי חכמים בעיר מהמס[17]. אך עם זאת הוא לא היסס לצאת נגדם, כאשר היה צורך בכך[18].

באחת בתשובותיו פוסק רבי יוסף קארו, בנוגע לעיר מסוימת, שעל האשכנזים לנהוג באותה העיר כמנהג הספרדים בנוגע לדיני טריפות, משום שרוב הקהילה בעת ייסוד הישוב היהודי בעיר הורכבה מספרדים[19].

חלק נרחב מהספר, עוסק במחלוקתיו עם המבי"ט[20]. בנו יהודה בהקדמתו ל"שו"ת הבית יוסף" ציין שאחת הסיבות שגרמו לו להדפיס את תשובות אביו בספר, היא משום ששמע שבנו של המבי"ט רבי יוסף מטארני מתכוון להדפיס בספרו את תשובות אביו הנוגדות את פסיקתו של רבי יוסף קארו[21].

בסימן קל"ו בספר נכתב:"כאן הניח הרב זלה"ה נייר חלק והיה לו לכתוב יותר בתשובה, אלא שנתבקש בישיבה של מעלה וה' יכפר בעדו אמן".

הוצאה לאור

חלקים מהספר נערכו וסודרו על ידי בנו של רבי יוסף קארו, יהודה, שקרא להם בשם "שו"ת בית יוסף", והוציאם כספר בשנת ה'שנ"ח. בהקדמה לספר מתאר יהודה את עבודתו על עריכת הספר, ומציין שכתיבת הספר נעשתה על פי הוראת אביו בצוואתו לקבץ את תשובותיו בהלכה ולהוציאם כספר[22]. הספר "שו"ת בית יוסף" יצא במהדורה נוספת בשנת ה'ת"צ במנטובה, ובשנת ה'תקע"א בזאלקווא על ידי הנדיב נפתלי הירץ גרושמן. בתקופה מאוחרת יותר יצא מהדורת נוספת עם מבוא מקיף על ידי בצלאל לנדוי.

הספר יצא לאור לראשונה בשלימותו בשם "אבקת רוכל", בסלוניקי בשנת ה'תקנ"א כמאתיים שנה אחרי פטירת המחבר, על ידי חיים משה ארריט, וזכה להסכמותיהם של רבי חיים מודעי ורבי יצחק מאייו. מהדורת נוספת יצאה בלייפציג בשנת ה'תרי"ט על ידי ירוחם פישל הלוי. בשנת ה'תש"כ יצא הספר במהדורה מורחבת עם מבוא מקיף מאת בצלאל לנדוי. בשנת ה'תשע"ז יצא במהדורה מורחבת נוספת על ידי מכון "זכרון אהרן".

קישורים חיצוניים

מהדורות הספר

הערות שוליים

  1. ^ בצלאל לנדוי, ‏הקדמה לספר אבקת רוכל, בתוך "אבקת רוכל", עמ' 19, מהדורת "זכרון אהרן", באתר אוצר החכמה.
  2. ^ אבקת רוכל, סימן קל"ו.
  3. ^ על פרשת כי תצא.
  4. ^ בצלאל לנדוי, ‏מבוא לספר אבקת רוכל, בתוך "אבקת רוכל", עמ' 4, מהדורת "זכרון אהרן", באתר אוצר החכמה.
  5. ^ "יצאתי ממחצתי להאריך, ואף על פי שאין דרכי בכך, הוכרחתי" - בית יוסף, חושן משפט, סימן פ"ט.
  6. ^ לדוגמא בית יוסף, יורה דעה, סימן ר"א, ואבקת רוכל, סימן נ', ראה יונתן בייער, ‏מבוא לספר אבקת רוכל, בתוך "אבקת רוכל", עמ' 6, מהדורת "זכרון אהרן", באתר אוצר החכמה.
  7. ^ בצלאל לנדוי, ‏הקדמה לספר אבקת רוכל, בתוך "אבקת רוכל", עמ' 16, מהדורת "זכרון אהרן", באתר אוצר החכמה.
  8. ^ אבקת רוכל, סימן י"ד.
  9. ^ אבקת רוכל, סימן פ"א.
  10. ^ אבקת רוכל, סימן כ"ח.
  11. ^ אבקת רוכל, סימן ס"ו.
  12. ^ אבקת רוכל, סימן רי"ג.
  13. ^ אבקת רוכל, סימן כ"ו, ל"א, פ"ג.
  14. ^ אבקת רוכל, סימן כ"ב - כ"ה.
  15. ^ כך מסר רבי אלעזר אזכרי, ה"חרדים". בצלאל לנדוי, ‏מבוא לספר אבקת רוכל, בתוך "אבקת רוכל", עמ' 13, מהדורת "זכרון אהרן", באתר אוצר החכמה.
  16. ^ אבקת רוכל, סימן י"ז.
  17. ^ אבקת רוכל, סימן י"ח.
  18. ^ אבקת רוכל, סימן ר"ו.
  19. ^ אבקת רוכל, סימן רי"ב.
  20. ^ בצלאל לנדוי, ‏הקדמה לספר אבקת רוכל, בתוך "אבקת רוכל", עמ' 15, מהדורת "זכרון אהרן", באתר אוצר החכמה.
  21. ^ שו"ת בית יוסף, אבן העזר, תשובה ג'.
  22. ^ בצלאל לנדוי, ‏הקדמת בן המחבר, בתוך "שו"ת בית יוסף", עמ' 16, באתר אוצר החכמה.