שלמה קטן (חזן)
| לידה |
1814 שוראני |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1889 (בגיל 75 בערך) כ"ה בכסלו ה'תר"נ פריז |
| תקופת פעילות | 1840–1904 (כ־64 שנים) |
| זרם | חזנות מזרח-אירופית |
| סוג קול | טנור |
שלמה זלמן קֶטֶן (נקרא גם: סאלאמאן קעטטען, בגרמנית: Salomon Ketten; 1814 שוראני – 18 בדצמבר 1889 פריז) היה חזן יהודי יליד ממלכת הונגריה, שפעל באמצע המאה ה־19 במספר קהילות באירופה, ונודע בעיקר כחזן הראשי של בית הכנסת דה נצרת בפריז.
קורות חייו
קטן נולד בשנת 1814 בעיירה שוראני (סֶרֶד) שעל נהר ואאג (כיום בסלובקיה, אז בתחומי ממלכת הונגריה). אביו, משה קטן, שנודע גם בשם "משה קתן" או "משה באס", היה אחד מבסיסטי החזנות המפורסמים בהונגריה, שהיגר לסרד מעיר הולדתו קטן שבגרמניה. האב נודע בביצועיו בסגנון הגרמני ובשירת קולות הבס לפי מנהגי התקופה.
האב העניק לבנו השכלה רחבה יחסית לזמנו – בלימודי עברית, גרמנית ובנגינה בכינור. בצעירותו שימש שלמה קטן כמשורר (עוזר חזן) אצל החזן דוד ברודי בבודפשט, שם למד את אמנות השירה והמשיך להתפתח גם כנגן כינור.
לאחר מכן פעל כחזן עצמאי, אסף סביבו קבוצת משוררים, הדריך אותם במשך שבועות אחדים ויצא עימם למסעות הופעות ברחבי הונגריה. באחד ממסעותיו הופיע בעיר גרוסוורדיין (כיום באוראדיה, רומניה), זכה לשבחים רבים והוזמן לשמש כחזן הקהילה המקומית. לאחר שלוש שנות כהונה עבר לעיר באיה, שם שימש כחזן נוסף.
בשנת 1848, עם פרוץ המהפכה ההונגרית (1848), עזב את הונגריה. הוא הרכיב רביעיית זמר, קיבל דרכון מסע מהמפקד הלאומי לאיוש קושוט, ויצא למסע מחוץ למדינה. בחג השבועות התפלל כחזן בעיר פרסבורג, ושירתו את הפיוט "קרוץ מחומר" ריגשה את הציבור עד דמעות. רבי אברהם שמואל בנימין סופר "הכתב סופר", בנו של החתם סופר, שהיה אז רב העיר, העניק לו את התואר "מורנו" והעביר לו תעודה רשמית לאחר החג.
באוגוסט 1850 הגיע לעיר פוזנן, שם הייתה פנויה משרת החזן בקהילת ה"אחים" (Brüdergemeinde). לאחר שהתקבל בהתלהבות, נתמנה לחזן הקבוע של הקהילה ושירת בה כחמש שנים לשביעות רצונם של בני הקהילה. בשנת 1855 הוזמן לשמש כחזן הראשי של בית הכנסת דה נצרת בפריז – מן המרכזיים שבבתי הכנסת בצרפת.
סגנונו ויצירתו
קטן ניחן בקול בריטון רחב ובהיר, שנאמר עליו כי טווחו הגיע לכשתי אוקטבות וחצי. הוא הצטיין בטכניקת קול מעולה, קולורטורה מושלמת וטריל נקי, ונחשב לאחד החזנים הבולטים של דורו. הוא גם חיבר יצירות חזנות נעימות ופיוטיות, אך לא פרסם מיצירותיו בחייו.
אופיו תואר כאצילי וישר, ואישיותו כ"מושלם בכל המעלות". הוא היה נערץ הן כאמן והן כאדם.
פטירתו
שלמה קטן נפטר בפריז ב־18 בדצמבר 1889, בגיל 75. זכרו נותר מבורך בקרב קהילתו ובקרב חובבי החזנות במערב אירופה.
מורשתו
בין תלמידיו הידועים נמנה החזן והמלחין אדולף שונפלד (Adolf Schönfeld), שלמד אצלו בגרוסוורדיין בראשית דרכו. עדויות שונות מזכירות את קטן כאחד ממניחי היסודות לזרם החזנות האמנותית באירופה של אמצע המאה ה־19, ששילבה לראשונה טכניקות קונצרטיות עם נוסח התפילה המסורתי.
לקריאה נוספת
- אהרן פרידמן, Lebensbilder berühmter Kantoren, עמ' 68, באתר גוגל ספרים (בגרמנית) (כתבה עיקרית על חייו וסגנונו)
- אליהו זאלודקאווסקי, סקירה על קטן – "קולטור-טרעגער פון דער אידישער ליטורגיע" (1930) (ביידיש)
שלמה קטן (חזן)42245757Q136746231