שמחו נא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמחו נא

שִׂמְחוּ נָא שִׂמְחוּ נָא. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה:


יִשְׂמְחוּ אֲהוּבִים. יִשְׂמְחוּ בְּרוּכִים. יִשְׂמְחוּ גְּאוּלִים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה:

יִשְׂמְחוּ דְּגוּלִים. יִשְׂמְחוּ הֲדוּרִים. יִשְׂמְחוּ וָתִיקִים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה.

יִשְׂמְחוּ זַכָּאִים. יִשְׂמְחוּ חֲסִידִים. יִשְׂמְחוּ טְהוֹרִים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה:

יִשְׂמְחוּ יִשְׂרָאֵלִים. יִשְׂמְחוּ כֹּהֲנִים. יִשְׂמְחוּ לְוִיִּים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה.

יִשְׂמְחוּ מְלָכִים. יִשְׂמְחוּ נְשִׂיאִים. יִשְׂמְחוּ סוֹפְרִים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה:

יִשְׂמְחוּ עֲנָוִים. יִשְׂמְחוּ פְּדוּיִים. יִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה:

יִשְׂמְחוּ קְדוֹשִׁים. יִשְׂמְחוּ רַחְמָנִים. יִשְׂמְחוּ שְׁלֵמִים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה:

יִשְׂמְחוּ תְּמִימִים. יִשְׂמְחוּ תַּלְמִידִים. יִשְׂמְחוּ תְּמוּכִים. בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה:

שִׂמְחוּ נָא הוא פיוט נפוץ המושר על ידי עדות המזרח בשמחת תורה במהלך ההקפות. הפיוט חובר על ידי "הבן איש חי", רבי יוסף חיים מבגדאד[1], שחיבר פיוטים רבים לשמחת תורה, וזהו מהבולטים שבהם.

מבנה

כרוב פיוטי הבן איש חי, גם פיוט זה מסודר באקרוסטיכון אלפביתי. הפיוט מתפרס על פני שמונה בתים, כאשר לאחר כל בית הפזמון חוזר על עצמו.

הפזמון החוזר[2] בפיוט הוא המילים המזכירות את נושא שמחת התורה:

שִׂמְחוּ נָא
שִׂמְחוּ נָא
בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה.

בנוסף, הפיוט פותח ומסיים בחרוזים[3], ובנוי על עקרון החזרה, הן באופן המילולי[4], והן באופן החרוזים וחזרה על המילים.

תוכן הפיוט

תוכן הפיוט עוסק בשמחת התורה, כאשר בכל בית מובא דוגמה של אופנים של יהודים העוסקים בשמחתה[5], כך למשל בבית הראשון עוסקים בשמחת התורה אצל המלכים והנשיאים, ובבית השני אצל סופרים, ובבית השלישי אצל ענווים ופדויים, וכדומה בשאר הבתים.

פזמון הפיוט - "שמחו נא בשמחת התורה", מתאר למעשה את האחדות שבין כלל אופני היהודים בשמחתה של התורה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חכם יוסף חיים כתב למעלה מ-200 פיוטים, מהם 50 ידועים כיום ונפוצים בקהילות עדות המזרח. פיוטיו נדפסו בסידורים ומחזורים לקהילת בבל, בהקדמות או סופי ספריו וכן בספרי פזמונים שיצאו לאור בבגדד, ארץ ישראל והודו.
  2. ^ רפרן.
  3. ^ כגון "שמחו נא.. בשמחת התורה" וכדומה.
  4. ^ על פי שורש ש.מ.ח - שמחו, ישמחו, שמחת.
  5. ^ לפי דרגתם.