שמש ורגינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמש ורגינה

שמש ורגינה, כוכב ורגינה או כוכב ארגיד הם שמות שניתנו לסמל של שמש או כוכב בעל 16 קרניים. הסמל התגלה בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשנת 1977 בעיר ורגינה שבמקדוניה היוונית על ידי פרופסור מנוליס אנדרוניקוס. הסמל התגלה על ארון קבורה מזהב (לרנקס) בקברם של מלכי ממלכת מוקדון.

אנדרוניקוס מתאר את הסמל ככוכב או שמש בעלי קרניים[1] ומעריך שהקבר עליו הוא נמצא שייך לפיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול. אולם יש המעריכים שהקבר הוא של פיליפוס השלישי, אחיו למחצה של אלכסנדר.[2]

מאז גילויו המחודש הפך השימוש בסמל למוקד של סכסוך פוליטי ותרבותי בין יוון לבין רפובליקת מקדוניה, אשר מתייחסות אליו כסמל לאומי. כך, לדוגמה, שמש ורגינה היא אחד מהסמלים הלאומיים ביוון, והיה גם המוטיב המרכזי בדגל מקדוניה עד שנת 1995.

הסמל בעולם העתיק

שמש ורגינה על הלרנקס של פיליפוס השני בסלוניקי

החשיבות והשימוש של הסמל בעולם העתיק אינם בהירים. קיים ויכוח האם הסמל תפקד כסמל ממלכת מוקדון, כסמלו של פיליפוס השני ושושלת ארגיד, כסמל דתי הקשור לאלילים האולימפיים או פשוט כקישוט אומנותי. אנדרוניקוס מרבה לתאר את הסמל כסמל ממלכת מוקדון, אולם חוקרים אחרים מצביעים על השימוש הנפוץ שלו באומנות המקדונית העתיקה בפרט ובאומנות העולם העתיק בכלל כראייה ששימש כקישוט אומנותי בלבד.[3][4][5][6] בנוסף, שמשות בעלות 8 ו-12 קרניים היו נפוצות במטבעות יוונים ומקדוניים באותה תקופה.[7] בנוסף לכך, שמשות זהות בעלות 16 קרניים נצפו על מגנים של הופליטים מאתונה העתיקה מהמאה ה-6 לפני הספירה, וגם במטבעות מאיי יוון ויוון היבשתית עצמה (לדוגמה-מטבעות שנמצאו באי קורפו מהמאה ה-5 לפני הספירה). לפני הגילוי בקברי מוקדון נתפס הסמל כקישוט רגיל, ואילו לאחר הגילוי החל אט אט להקשר למקדונים העתיקים, למרות השימוש שלו באמנות יוון העתיקה.

שימוש מודרני

דגל מקדוניה היוונית, מתפקד משנת 1993 כסמל לאומי ביוון
דגל רפובליקת מקדוניה בין השנים 1991-1995

לאחר הגילוי אומץ הסמל על ידי הקהילה המקדונית-יוונית כחיבור בין תרבות מקדוניה העתיקה לתרבות המקדונים ביוון (באותה תקופה רפובליקת מקדוניה הייתה אחד מששת המחוזות של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה). שמש ורגינה על רקע כחול הוא דגל מקדוניה היוונית, משמש משנת 1993 כסמל לאומי, ומוצג כסימן מים בדרכון היווני בין העמודים 22 ו-23. הסמל מסמן את החיבור של יוון אל המורשת המקדונית העתיקה. הסמל אומץ גם על ידי הפזורה המקדונית היוונית ברחבי העולם.

גם המקדונים אימצו את הסמל כסימן לקשר ההיסטורי שלהם לממלכת מוקדון. כאשר רפובליקת מקדוניה נפרדה מיוגוסלביה בשנת 1991, הפכה שמש ורגינה למוטיב המרכזי בדגל ולסמלה הלאומי של המדינה החדשה. יוון החשיבה צעד זה כהתרסה כלפיה.

גם במקדוניה עצמה השימוש בסמל עורר אי נוחות. המיעוט האלבני במדינה התלונן שמדובר בסמל אתני ולאומי שאינו מתאים לשמש כסמל, ובדגל של מדינה רב-לאומית.[8] לעומת זאת, גם ביוון הייתה תרעומת רבה אף יותר כלפי השימוש בסמל. ממשלת יוון, יוונים רבים ובעיקר יוונים-מקדוניים הרגישו שנעשתה מעילה בסמל ההלניסטי, ושהשימוש בסמל מהווה בסיס לחזקה על מורשתו של פיליפוס השני. כמו כן, ממשלת יוון ראתה בחלק מסעיפיה של החוקה המקדונית עילה לחזקה על הטריטוריה של מקדוניה היוונית. בינואר 1995, משרד החוץ היווני פרסם הודעת גינוי וטען ש"הסמל הוא יווני והוא נגנב"[9]. לאומנים בשני המחנות קישרו את הסמל עם כוכב בית לחם וטענו שקהילותיהם השתמשו בסמל למטרות קדושות לפני גילויו בשנת 1977.

גם תמיכתם של מומחים ומדינאים מארצות נוספות הייתה נתונה לשני המחנות. הנרי קיסינג'ר, לשעבר מזכיר המדינה של ארצות הברית, צוטט בתמיכתו בעמדה היוונית:

אני מאמין שליוון יש זכות להתנגד ואני מסכים עם אתונה. הסיבה היא משום שאני יודע היסטוריה, וזהו לא המקרה עם רוב האחרים, כולל רוב הממשל בארצות הברית. כוחה של הטענה היוונית היא ההיסטוריה, שאני חייב לציין שאתונה לא השתמשה בה בהצלחה רבה

לעומתו הפרופסור ללימודים סלאביים מאוניברסיטת המבורג פיטר היל, שפרסם מאמרים רבים בנושא המקדונים העתיקים, תמך בגרסה המקדונית למקור הסמל וצוטט כשאמר:

כוכב ורגינה אינו סמל יווני, חוץ מבמובן שהוא במקרה התגלה בטריטוריה שכיום נשלטת על ידי יוון. היוונים המודרניים משתמשים בסמלי התרבות היוונית העתיקה משום שבמקרה הם חיים בערך באותו אזור בעולם בו חיו היוונים העתיקים

[Peter Hill, 'Levelling the Levendis', The Age, Melbourne, 20 April 1994; quoted by John Shea, Macedonia and Greece: The Struggle to Define a New Balkan Nation, p. 6. McFarland & Company, 1997]

הארכאולוגית המקדונית בויאנה מויסוב טענה בתוכנית ב-BBC ש"המשקל הסימבולי שהוצמד לשמש ורגינה הוא אבסורד מבחינה ארכאולוגית-אבל לא נמנע פוליטית". היא המשיכה וטענה כי:

שמש ורגינה שייכת לצפון יוון של המאה השלישית לפני הספירה-סיטואציה מאוד שונה, שאינה קשורה למאה ה-21 אחרי הספירה. אני מאמין שמדובר בפוליטיקה מודרנית, ושאנו צופים בשימוש בסמל ארכאולוגי להיסטוריה לה הוא אינו שייך

למרות שהרשויות המקדוניות הכחישו שישנן משמעויות נסתרות בשימוש בסמל בדגל, קבלתו של הדגל הייתה אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין יוון למקדוניה בתחילת שנות ה-90. התנגדותה של יוון לדגל המקדוני הובילה לכך שהדגל המקדוני נאסר לשימוש במגוון מקומות ובהם האומות המאוחדות, המשחקים האולימפיים ומשרדיה של מקדוניה בארצות הברית ובאוסטרליה.

דגל מחוז מקדונסקה קמניצה שבמקדוניה, בו עדיין מוצגת שמש ורגינה

עד שנות התשעים היה הסמל נפוץ כסמל אזורי ביוון, אולם בשל המתיחות הפוליטית גברה חשיבותו ומרכזיותו. משנת 1990 ועד החלפת הדרכמה היוונית באירו בשנת 2001 הוטבעה שמש ורגינה בחזית מטבעות 100 דרכמה. כמו כן הופיעה שמש ורגינה על טלאי הידיים של כוחות המשטרה בבירה אתונה; תחנת הטלוויזיה מקדונה TV שבסלוניקי (בירת מרכז מקדוניה והעיר הגדולה ביותר במקדוניה היוונית) החליפה את סמלה לשמש ורגינה מאומיקרון; בנק מקדוניה אימץ את הסמל לחיקו, וגם מספר יחידות צבאיות.[10] בשנת 1993 העביר הפרלמנט היווני הצעת חוק שהפכה את שמש ורגינה לסמל לאומי ביוון, וב-1995 הגישה תביעה לרישום הסמל כסימן מסחרי תחת פסקה 6 של אמנת פריז לארגון העולמי לקניין רוחני.[11] באוקטובר אותה השנה הגישה מקדוניה התנגדות לתביעה זאת.

הסכסוך נפתר חלקית כשאומצה פשרה שקידם האו"ם: שמש ורגינה הוחלפה בשמש בעלת 8 קרניים בדגל מקדוניה כחלק מהסכם לכינון יחסים דיפלומטיים וכלכליים בין יוון ומקדוניה. סמל השמש בעלת 8 הקרניים נתגלה בחפירה ארכאולוגית בעיר טרנובץ במקדוניה, והיה בשימוש כסמל של קהילת הארומנים.[12] אולם למרות הפשרה שהושגה, מחוז מקדונסקה קמניצה עדיין מציג את שמש ורגינה בדגלו. כמו כן לאומנים מקדוניים וקבוצות מקדוניות ברחבי העולם כדוגמת קבוצת "ארגונים מקדוניים" שבקנדה ממשיכים להשתמש בדגל הקודם ובשמש ורגינה כסמל[13]. כמו כן גם קבוצות מיעוט מקדוניות במדינות הבלקן הסמוכות, כדוגמת המקדונים בסרביה ומחוז ליקנס שבאלבניה (מחוז בעל מיעוט מקדוני גדול) משתמשים בשמש ורגינה בסמלם הרשמי.[14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמש ורגינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Danforth, L. M. The Macedonian Conflict: Ethnic Nationalism in a Transnational World, p. 163. Princeton University Press, 1997
  2. ^ Not Philip II of Macedon באתר archaeology.org
  3. ^ Macedonian miniature shield
  4. ^ W. Lindsay Adams and Eugene N. Borza, eds. Philip II, Alexander the Great and the Macedonian Heritage, p. 82. University Press of America, 1982
  5. ^ ^ Въведение в Тракийската археология, Георги Китов, Даниела Агре, стр. 33-34, ИК Авалон, (בבולגרית), מסת"ב 954-9704-07-6. אתר הספר(בבולגרית)
  6. ^ Adams, J.P. The Larnakes from Tomb II at Vergina. Archaeological News. 12:1-7
  7. ^ Νικόλαος Μάρτης (January 10, 1999). "Γιατί ο τάφος της Βεργίνας ανήκει στον βασιλέα της Μακεδονίας Φίλιππο Β'" (ביוונית). Το ΒΗΜΑ
  8. ^ Danforth, L. M. The Macedonian Conflict: Ethnic Nationalism in a Transnational World, p. 166 
  9. ^ http://www.hri.org/news/greek/ana/1995/95-01-28.ana.txt
  10. ^ ^ Borza, Eugene N. "Macedonia Redux", in The Eye Expanded: life and the arts in Greco-Roman Antiquity, ed. Frances B Tichener & Richard F. Moorton, p. 260. University of California Press, 1999. See also: Greek military: 1st STRATIA and -34 Μ/Κ ΤAX.
  11. ^ "Greece petitions for int'l rights to Vergina Star"
  12. ^ The Flag is Still Not "Made Up"
  13. ^ balcanhandball.com
  14. ^ "Makedonskosonce.com
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0