שער שומרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית שכונה ריקה. שער שומרון הוא אזור תעשייה בהקמה, בשטח של 2,700 דונם ממזרח לראש העין, משני צדדיו של כביש 5.

תכנון

שער שומרון צפוי להיות אזור התעשייה הגדול ביותר שיוקם ביהודה ושומרון, עם תכנון ל-2 מיליון מטר בנוי. על פי התכנון הוא יכלול שטחים למסחר ומשרדים, שטחים למבני ציבור ושטחים לתעשייה[1]. במסגרת הפרויקט ישדרג מסוף התחבורה במחלף שער שומרון והוא צפוי לכלול גם תחנת רכבת במסגרת מסילת ראש העין–אריאל - צומת תפוח[2]. הקרקעות באזור מוגדרות כאדמות מדינה בשטח C, והם נמצאות מעבר לקו הירוק אך ממערב לגדר ההפרדה[3]. את אזור התעשייה תנהל החברה לפיתוח השומרון[4].

לצד אזור התעשייה שער השומרון יוקם בית העלמין חדש, שיהיה הגדול ביותר ביהודה ושומרון ובו עשרות אלפי מקומות קבורה.

היסטוריה

את התוכנית יזמו במשותף, בתחילת שנות ה-2000, המועצה האזורית שומרון, המועצה המקומית אלקנה והמועצה המקומית אורנית. במסגרת תוכנית אב אזורית בשם "שער שומרון - נחל רבה". מטרת התוכנית היא לייצור רצף התיישבותי של שטח בנוי בין היישובים אלקנה, אורנית, עץ אפרים, שערי תקוה וראש העין. מטרה נוספת היא להגדיל את הכנסות המועצות המקומיות מארנונה על עסקים[5].

באפריל 2020 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את התוכנית להקמת אזור התעשייה[6].

השפעה על הסביבה

אזור התעשייה שער שומרון מתוכנן לקום צמוד לנחל רבה, אחד מיובליו של נחל הירקון, באזור שבו קיים רצף שטחים פתוחים בעלי חשיבות אקולוגית ונופית. נחל רבה והגבעות שמסביב לו מתפקדים כאחד מהמסדרונות האקולוגיים המתמעטים בישראל, והאזור מאפשר תנועת חיות בר. בניית אזור התעשייה תפגע באופן קשה במסדרון אקולוגי זה. בנוסף יפגע הפיתוח במי התהום שבאקוויפר אגן הירקון. ויהרוס שטח נרחב שהוא מרחב מחיה ייחודי למגוון של בעלי חיים וצמחים.

ב-13 באוגוסט 2020, יזם חבר הכנסת עופר כסיף דיון בוועדת החוץ והביטחון על השפעת בניית אזור התעשייה על הסביבה. רוב חברי הוועדה (חברי הכנסת ניר ברקת, שרן השכל, אוריאל בוסו ומיכל שיר) תמכו במהלך הדיון בבניית אזור התעשייה, והיו בדעה שהפגיעה בסביבה תהיה מינימלית[7].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0