שרה הרצוג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שרה הרצוג (קיץ 1896י"ד בטבת ה'תשל"ט, 13 בינואר 1979) הייתה ממייסדות תנועת "אמונה" ורעיית הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

ביוגרפיה

שרה הרצוג נולדה בריגה שבלטביה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביה, הרב שמואל יצחק הילמן, החל לכהן כרב בעיר ברזינו הסמוכה למינסק זמן קצר לאחר לידתה. בשנת תרס"ח עברה עם משפחתה לגלאזגו שבסקוטלנד, שם החל אביה לכהן ברבנות. בגלאזגו למדה בבית ספר יוקרתי שמלבדה היו בו רק שלושה יהודים. בזמן מלחמת העולם הראשונה בית אביה שימש כמרכז של פעילות ציבורית יהודית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נישאה לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ששימש אז כרבה של בלפסט שבאירלנד. לאחר שנה התמנה בעלה לרבה של דבלין ובשנת 1925 לרב הראשי של אירלנד. בשנת 1933 עזבה הרבנית את משפחתה וטיפלה באביה בביתו במשך שישה שבועות. לאחר פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, מונה הרב הרצוג תחתיו, והמשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1936.

במקביל לפעילותו של בעלה בנוגע להשגת אישורי עליה ("סרטיפיקטים"), הרבנית לקחה חלק פעיל במאבקים הציבוריים המתנהלים נגד הבריטיים, היא צעדה בראש ההפגנה נגד גזירות "הספר הלבן" יחד עם רחל ינאית ורעייתו של דב יוסף.

כשבעלה יצא לארצות הברית ודרום אפריקה להזעיק את מנהיגי העולם לפעולות הצלה של יהודי אירופה ולמען יהודי ארץ ישראל, הרבנית הצטרפה לבעלה ונפגשה עם נשים יהודיות מקומיות והצליחה להתרים אותן לארגוני צדקה וחסד כמו "חונן דל" ו-"עזר ליולדת".

הרבנית ייחסה חשיבות רבה לעצמאות האישה וכתבה על כך ביומנה:

"מקצוע, עצמאות כלכלית, השכלה רחבה – הן צורך השעה של האשה בישראל, ואין בהם כדי לסתור את "כבודה בת מלך פנימה" קידום האשה בימינו – הוא כורח המתחייב מן העובדה שאשה דתית היא מעורבת, מעורה ומשמיעה קולה. חלילה מלחשוב שתפקידה מצטמצם בעקרת בית. חלפו הימים בהם ישבה אשה בחיבוק ידיים והסתפקה בתפקידים היום- יומיים."[1]

הירתמותה לעשייה הציבורית המאורגנת נעשתה מיד עם בואה ארצה. היא פעלה להקמת ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל ועמדה בראשו.

”זכינו למדינה עצמאית משלנו, ובמדינה זו אין שום שטח החסום בפני האישה... היום - כל הדרכים והתחומים פתוחים לפני האישה- מבחינה חברתית, מקצועית, חינוכית ומשפחתית. מכלל זה אי אפשר להוציא את הבנות הדתיות... מדוע שלא ייתנו מעצמן גם למען הכלל?”

לאחר הקמת אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית המאוחדת היא שימשה נשיאת התנועה מאז הקמתה בחול המועד סוכות ה'תש"ך (1959) ועד ליומה האחרון.

פטירת בעלה לא עצרה את רצף פעילותה, ובמיוחד למען הנשים. מפעל חיים שלה היה בית החולים לחולי נפש "עזרת נשים" בירושלים, אשר בשנות האלפיים נושא את שמה, "בית חולים הרצוג". בין השאר דאגה הרצוג לפתיחת מחלקה מיוחדת לטיפול בנפגעי סמים בשנת 1975.

בשנת 1975 הוענקו לה תוארי ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר-אילן.

על תפיסתה הדתית כתבה: ”תורת ישראל שמרה על עם ישראל בכל תפוצותיו וגלויותיו. יש לטפח הצביון המיוחד של עמנו על ידי חינוך הדור הצעיר ברוח מסורתנו העתיקה. רק חינוך יהודי שרשי ברוח "ישראל סבא" יעצב דמות החברה היהודית בישראל ובתפוצות ויחשלה לקראת מבחני העתיד”.

תמכה בשירות לאומי לבנות. נהגה לערוך קידוש מדי בוקר שבת בביתה, גם לאחר פטירת בעלה. לצד פעילותה הציבורית הרחיבה אופקיה בספרות, בתיאטרון ובמוזיקה.

נפטרה בשבת פרשת ויחי, י"ד בטבת תשל"ט. בניה הם חיים, לימים נשיא מדינת ישראל, ויעקב, לימים מדינאי ושגריר ישראל בקנדה. נכדה, בנו של חיים, הוא יצחק הרצוג.

אילן יוחסין

ליבה-מרים לבית סירוביץ
 
יואל לייב הלוי הרצוג
 
שמואל יצחק הילמן
 
חיה-שיינה לבית פוקמפנר
 
יחיאל מיכל שטיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
 
 
שרה הרצוג
 
שמחה אמב"ש
 
לאה אמב"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
סוזי אבן
 
אבא אבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צביה ברין
 
שאול אפק
 
אורי אפק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נסים גאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
מיכאל הרצוג
 
רונית הרצוג
 
יואל הרצוג
 
מרגרט הרצוג
 
 
 


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה הרצוג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שאול מייזליש, הרבנית, סיפור חייה ופועלה של הרבנית שרה הרצוג, הוצאת אמונה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0