שרה שטרסברג-דיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שרה שטרסברג-דייןלועזית: Sara Strassberg-Dayan; נולדה ב-15 ביולי 1938) היא מחזאית, חוקרת ומרצה לפילוסופיה ולמחשבת ישראל.

ביוגרפיה

נולדה במונטווידאו, אורוגוואי, בה גדלה עד גיל תשע וב-1947 עברה עם משפחתה להתגורר בבואנוס איירס, ארגנטינה. אביה, אברהם אליהו שטרסברג ואמה פרידה שטרסברג לבית מליצ'קה. גדלה במשפחה יהודית-מסורתית בעלת השקפת עולם ציונית; הוריה גדלו בפולין והשתקעו לפני השואה באורוגוואי; לפרנסתם עסקו בייצור דברי נוי בסדנה בביתם. לשרה אח בכור, לואיס, בעבר כנר בתזמורת הפילהרמונית של תיאטרון קולון בבואנוס איירס, עיר מושבו.

בארגנטינה סיימת את לימודיה בפילוסופיה כללית (Licenciada en Filosofía) ב-1962 ותורת התיאטרון ב-1965, שניהם באוניברסיטה הלאומית של בואנוס איירס. לימדה פילוסופיה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה זו (1968-1963), הדריכה את סדנת המחזאים של אגודת הסופרים של ארגנטינה ב-1972. היא לימדה שם גם במוסדות שונים להשכלה גבוהה (בית הספר הלאומי הגבוה לאומנות התיאטרון, סמינרים למורים על-יסודיים) ואחר-כך בבית הספר היהודי האינטגרלי ע"ש רמב"ם, בו לימדה פילוסופיה. הייתה מזכירת מערכת וכתבת תרבות בכתב העת "ראיסס" (שורשים) ב-1968.

ביקרה בישראל בדצמבר 1975, עם קבוצת מורים מבית הספר "רמב"ם", נשארה בארץ ואחרי שנה שבה לארגנטינה לחודש ימים ועלתה רשמית בינואר 1977, הוריה עלו אחריה באותה שנה. בארגנטינה התחילה בכתיבת דוקטורט בפילוסופיה בנושא מרטין בובר, לימודים שנקטעו לאחר עלייתה לישראל ובארץ המשיכה בעבודת מחקר במחשבת ישראל בעת החדשה ובשנת 1988 קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור, "תפישת האדם במשנותיהם של א.ד. גורדון והראי"ה קוק", נעשתה בהדרכתו של פרופסור אליעזר שביד. על בסיס הדוקטורט כתבה את ספרה "יחיד, אומה ואנושות"; הספר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1995, במסגרת "ספריית הילל בן-חיים".

היא לימדה מחשבת ישראל בעת החדשה בחוגים למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1984-1981; 1999-1996), באוניברסיטה העברית בירושלים (1989-1985), בבצלאל (1995/4) ובמכון שכטר למדעי היהדות (2012-1996). בשנת 1986 הייתה מרצה אורחת באוניברסיטה הלאומית של בואנוס איירס בשליחות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

היא פרסמה עד כה (ינואר 2015) עשרה ספרים, מהם שלושה בעברית ושבעה בספרדית. מחזותיה הוצגו בתיאטרון, שודרו ברדיו ובטלוויזיה בבואנוס איירס וזכו שם לפרסים רבים. היא פרסמה מאמרים רבים בעברית ובספרדית לפני ואחרי עלייתה ארצה.

בארץ היא חברה באגודת הסופרים העבריים, אקו"ם, איגוד כללי של סופרים בישראל אנ"י (איגוד נשים יוצרות בישראל), AIELC (איגוד ישראלי של סופרים בספרדית), חברה נציגת ישראל ב-P.E-N. International של ארגנטינה.

שרה שטרסברג-דיין מתגוררת בירושלים מאז עלייתה לישראל. הייתה נשואה ליצחק דיין, בעל בית דפוס, מ-1995 ועד למותו, ב-2001.

תחומי מחקר ויצירה

פילוסופיה כללית ויהודית

בפילוסופיה כללית שטרסברג-דיין עוסקת באפשרות האתיקה כמקצוע אוטונומי ותורת הערכים ומקומה בהתמודדות עם המשבר המוסרי של האנושות בזמננו. במחשבת ישראל היא עוסקת בעיקר בהוגים של העת החדשה, משפינוזה עד לוינס. השוואת משנותיהם של א.ד. גורדון ואברהם יצחק הכהן קוק על נושאים כגון תפיסת האדם, בעיית ההכרה, המוסר, ההיסטוריה, הדת והציונות, הייתה הנושא של עבודת הדוקטור שלה. היא עוסקת בעיקר בתחום זה בנושאים הקשורים לקיום היהודי בזמננו ולצורך לחדש את היהדות כ"הומניזם עברי" בעקבות הוגים כגון א.ד. גורדון, מרטין בובר ועמנואל לווינס, בהתאם לנסיבות ולצרכים של ימינו, הן בישראל והן בתפוצות.

יחיד, אומה ואנושות: תפיסת האדם במשנותיהם של א.ד. גורדון והרב קוק

אברהם שפירא, על עטיפת הספר:

"חיבורה היסודי-המקיף של ד"ר שטרסברג מציג משנות אנתרופולוגיות-פילוסופיות שניצוצותיהם פזורים בכתבי גורדון והרב קוק, והן נבחרות בהקשר הרחב של גישות ל"בעיית האדם" במחשבה היהודית במאות היט' והכ', ובפילוסופיה המערבית בעת החדשה. עם זאת נערך כאן גם עיקוב אחר מקורות היניקה וההפריה שלהם במורשת התרבות היהודית. נקודת המוצא של המחברת היא כפולה: (א) האדם כיהודי והיהודי שבאדם, כיחיד-פרט וכאומה: (ב) האדם בעולם והיהודי כבן למשפחת האדם בכללה.

שלושת דורות של חוקרים הקנו לנו ספרות פרשנית ענפה המוקדשת לעולמות הרוח של גורדון ושל הרב קוק. מכמה בחינות יוצר הספר המוגש כאן רובד חדש בהבנת משנותיהם. נפתחים בו אופקים נוספים ומאתגרים להבנתן ולהשתמעויות רוחניות-תרבותיות שלהן".

דברי המחברת, בסיום הספר:

"משתמע ממחקר זה, כי יש בהגות של א.ד. גורדון והראי"ה קוק השקפת עולם וחיים מבוססת על תפיסת אדם ייחודית שכוונתה המעשית, להדריך את תהליך הנורמליזציה בחיי העם היהודי בהווה ובעתיד הקרוב. מדובר כאן לא באידאולוגיה פוליטית אלא בהגות פילוסופית מושתתת על האמונה בחיוב ובקדושת החיים, העולם וחיי האדם בתוכם, אמונה באחדות ההוויה המבססת מוסר של אחדות והתגברות על השניות, החלקיות והניכור בכל מישורי ההוויה.

מעבר להבדלים המשמעותיים שבין הוגי-דעות אלה במה שנוגע לאמצעים כיצד לממש את הנורמליזציה והחידוש של חיי העם היהודי והיהדות, בולטת אמונתם באדם בכלל ובאדם היהודי בפרט, הקוראת להגשמת האדם והיהודי בתנאים המשתנים של המציאות החדשה. אין ספק שאמונה זאת בעינה עומדת מעבר להיעדר הגשמתה המלאה, ותפיסת האדם שלהם, על המשותף לשניהם, עודנה מקור השראה העשוי להורות דרך לעתיד לבוא לאלה הממשיכים לחתור לאיחוד העם ולתחיית התרבות היהודית בנסיבות ההיסטוריות החדשות".

ספרים בעברית

  • משם והלאה: מבחר מחזות, הוצאת עתון 77, 2005, 256 עמ'.
  • יחיד, אומה ואנושות: תפיסת האדם במשנותיהם של א.ד. גורדון והרב קוק; ספריית הילל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995, 300 עמ'. הספר מבוסס על הדוקטורט בשם זה. המחקר קיבל פרס מקרן לקריץ בשנים 1990–1993.
  • בטן הלוויתן – הגחלת, בתרגומה של טל ניצן, הוצאת רשפים, תל אביב, 1990, 150 עמ'. המחזות קיבלו את פרס אקו"ם, 1987, להוצאתם לאור.
  • הרובוט המפוזר, פורסם ב"רמקול" – מאסף לספרות ולאמנות, תל אביב, הוצאת עקד, 1989.

ספרים בספרדית

  • El ja-ja – La mala palabra, Teatro, Hachette, Buenos Aires, 1965, 66 pp. ("החה חה" ו"המלה הרעה" – מחזות).
  • Sócrates, Teatro, Ismael B.Colombo, Buenos Aires, 1971, 86 pp. (סוקרטס – מחזה). עיבוד עברי חופשי של המחברת ראה אור בספרה "משם והלאה".
  • El trigal y los cuervos, Teatro, Ed. Kargieman, Buenos Aires, 1973, 100 pp. ("שדה החיטה והעורבים" – מחזה). תרגום עברי על ידי המחברת ראה אור בספרה "משם והלאה".
  • Teatro Judío e Israelí: Pacto de Amor, El rescoldo, Mascarada. Teatro, Ed. Dorgraf, Tel Aviv, 2006, 265 pp. ("תיאטרון יהודי וישראלי: ברית אהבה, הגחלת, נשף המסכות").
  • Socrates, El trigal y los cuervos, Segunda Edicion impresa, Ed Dorgraf, Tel Aviv, 2006, 186 pp.
  • Seis obras, Teatro, (iFeliz cumpleanos, Amanda!, Cantarin y Tragalibros en el Pais de la Luna, Un minuto por Amancay, Peligro, abismo, Malacara Bum y el robot distraido, El vientre de la ballena), Ed. Dorgraf, Tel Aviv, 2012, 334 pp. ("שישה מחזות": יום הולדת שמח, אמנדה; מזמר ובולע ספרים בארץ הירח; רגע לאמנקאי; זהירות, תהום; פרצוף חמוץ בום והרובוט המפוזר; בטן הלוויתן).
  • Socrates, El trigal y los cuervos, Tercera edicion impresa, Primera edicion digital, Libros en Red, Buenos Aires, 2012.

מאמרים ורשימות

לפני עלייתה לישראל פרסמה שרה שטרסברג-דיין מאמרים וכתבות רבים, החל בכתב העת של האוניברסיטה הלאומית של בואנוס איירס (1960); ב"קומנטרי" Comentario (מס' 33 עד 65 – 1968-1962); "דבר" Davar מס' 101, 103 (1964); "ראיסס" Raices ‏(1968) ובמקומות אחרים. לאחר עלייתה ממשיכה לפרסם מאמרים ורשימות בעברית ובספרדית בארץ ובארגנטינה, בעיתון Aurora ‏(2014-2006), בכתב העת של ה-P-E-N International בארגנטינה, Palabra y persona, abril 2007, ובאתרי אינטרנט שונים.

בין מאמריה בעברית:

  • "עצמיות האדם אצל א.ד. גורדון והראי"ה קוק", דעת 12, תשמ"ד.
  • "א.ד. גורדון ומקורותיו בהגות היהודית" – רשימה על הספר "אור החיים ביום קטנות" מאת אברהם שפירא, מדעי היהדות 36, 1996.
  • '"ציון, מלכות ישראל או מלכות שמים? – בין "ברית שלום" ל"ברית הבריונים"' – על בסיס הרצאה בקונגרס העולמי ה-14 למדעי היהדות, 2005, פורסם בספר ברית שלום והציונות הדו-לאומית (עורך עדי גורדון), הוצאת כרמל, ירושלים, 2008.
  • "המסע עוד לא תם – פרשת מטות מסעי", עיוני שבת, שכטר, 12 ביולי 2007, בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, אתר ynet Jewish World, ‏ 13 ביולי 1997.
  • "בניין עם בארצו בשם ולמען האנושות, פרשת אחרי מות", עיוני שבת, שכטר, 15 באפריל 2008.

ציור

שרה שטרסברג-דיין למדה ציור באקדמיה הלאומית הגבוהה לאומנויות ע"ש א. דה לה קרקובה בבואנוס איירס; השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בבואנוס איירס, ירושלים, תל אביב וגרמניה. בין האחרונות "בית התנ"ך", תל אביב (2011-2006); "אמנות ישראלית", בנק הפועלים, תל אביב, 2010, 2011, 2012; "עין לירושלים", אלרוב, ממילא, ירושלים, 2008; "אקוורל", מינוס 3, תל אביב, 2012; "Art About – Israeli Worldwide Exhibition" בעיר מינכן, גרמניה, ספטמבר 2014. בנוסף לכך איירה עטיפה לספר ילדים (רחל סיידוף מזרחי, קריצת הפרפר - שירים מעולם החי, צבעונים הוצאה לאור, 2011) ועטיפה לספר העיון "יחיד, אומה ואנושות".

הציגה שתי תערוכות יחיד: "נופי ירושלים", צבעי מים, הגן הבוטני, ירושלים, ינואר 2006; "נופים", גלריית ICU-ADD, מרכז אומנויות קסטרא, חיפה, יולי 2013.

שירה

כתבה שירים בשפה העברית שהתפרסמו בכתבי עת שונים ובאנתולוגיות בהוצאת אנ"י (איגוד נשים יוצרות ישראל). אחד משיריה הוקלט וראה אור בדיסק שהלחינה ושרה שושיה בארי-דותן ועיבד אורי שלזינגר (שושיה בארי דותן, "מנפשי יצירתי", קינג הפקות, 2013).

לקריאה נוספת

אודות מפעלה הדרמטי של שטרסברג-דיין

  • שרה שטרסברג-דיין, "מעין הקדמה", בתוך משם והלאה – מבחר מחזות, עמ' 9–12.

ביקורות אודות הספר יחיד, אומה ואנושות

  • דב בר-ניר, "פילוסופיה של משאלות-לב", דבר ראשון יום שישי, 27 באוקטובר 1995.
  • עינת רמון, "דת, עבודה ואהבת ישראל", הארץ ספרים, 13 בדצמבר 1995.

אודות המחזה הגחלת

אודות המחזות סוקרטס – שדה החיטה והעורבים

  • נספח (בספרדית) למהדורה השנייה יחד של שני המחזות, Ed. Dorgraf, Tel aviv, 2006, p. 169-186.

הנספח כולל ביקורות ורשימות של אנדרס רוג'יארי (Andrés Ruggieri, El Cronista comercial, Buenos Aires, 21-2-1972), אליסיה דוחובנה אורטיז (Alicia Dujovne Ortiz, Raíces-Año V-No.37-Julio 1972), חואן אריאס בלופט (Juan Arias Balloffet, LRA Radio Nacional{ Las Dos Carátulas- El teatro de la humanidad/ 6 de octubre de 1968 / 2 de noviembre de 1973), ארנולדו ליברמן (Arnoldo Liberman, Voz Libre, setiembre 1973), אוגניה קאלני (Eugenia Calny, Bibliograma – 45- Enero-Febrero-Marzo 1974). בנספח גם קטעי מכתבים אודות שני המחזות מסופרים ואנשי רוח, ביניהם Antonio Buero Vallejo, Alfredo Cahn, Raul H. Castagnino, Griselda Gambaro, Enrique Labrador Ruiz, Rodolfo Mondolfo, Federico Peltzer, Syria Poletti, Ernesto Sábato, César Tiempo, Bernardo Verbitzky, Eduardo Baliari, Rodrigo Bonome, Horacio Butler, Alfredo de la Guardia, Eugenia de Oro, Raúl Shurjin. מבוא המחזה סוקרטס המופיע גם במהדורה נכתב על ידי ברנרדו קנל פייחוו (Bernardo Canal-Feijóo.

הנספח מופיע גם במהדורה הדיגיטלית של הספר מ-2012. [1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0