שרוך נעל
שרוך נעל הוא חוט או רצועה, המשמש להידוק הנעליים לכף הרגל. השרוכים מגיעים לרוב כזוג, לקשירת זוג הנעליים. שרוכים ניתנים להידוק או להרפיה, ובכך ניתן לשלוט במידת הלחץ של הנעל על הרגל. השרוכים הפכו לשימוש נפוץ במאה ה-20, והחליפו את הכפתורים ואת האבזמים ששימשו קודם למטרה דומה.
את שרוך הנעל ניתן לקשור במגוון דרכים, כאשר המקובלת בהן היא "קשר שרוך" בסיסי. מיומנות קשירת שרוכים נרכשת בדרך כלל בילדות, אך ילדים עם קשיי התפתחות יתקשו לרכוש מיומנות זו, והם ירכשו אותה רק לאחר הדרכה מיוחדת.[1]
שמה של מעטפת הפלסטיק או הנחושת הכרוכה בקצה השרוך היא אגלט. מטרתה לשמור על צפיפות סיבי החוט, ולהקל על השחלת השרוך לחרירי הנעל.
אגלט
אגלט הוא פיסת פלסטיק קטנה או נדן מתכת הנמצאים בדרך כלל בכל קצה של חוט, כבל או שרוך. האגלט שומר על הסיבים של החומר מחשיפה, מקריעה ומפרימה. הודות לאגלט, קל יותר להחזיק את השרוכים, לקשור אותם וליצור לולאות.
מקורה של המילה "אגלט" הוא מצרפתית עתיקה, ופירושה מחט.
האגלטים שיוצרו בעבר מזהב וממתכות יקרות, הוחלפו באגלטים מודרניים, העשויים בעיקר מפלסטיק, אלומיניום וכסף.
ניתן ליצור אגלטים תוצרת עצמית מחומרים שרובם נמצאים כמעט בכל בית: נייר דבק (סלוטייפ), שרף, שעווה, דבק, חוט ומתכת.
את המתכת ניתן לחבר לאגלט באמצעות הלחמתה לקצה השרוך או החוט. ניתן גם להלחים את הקצוות של סיבי החוט יחדיו.
האגלט פרץ לתודעה הציבורית בעיקר בגיל הצעיר בעקבות התוכנית "פיניאס ופרב" ובה פיניאס ופרב מבינים שהאגלט לא זכה למודעות ציבורית ראויה ולכן ביצעו פעילויות שונות להעלאת המודעות. הפרק זכה לאהדה אדירה בקרב הילדים ובני הנוער וכך העלה במציאות את המודעות לאגלט.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרוכים |
- אתר השרוכים של איאן, עם דוגמאות רבות לאופני שריכת שרוכים
- טרי מור: איך לקשור את השרוכים – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
הערות שוליים
- ^ טיפ יולי 2009 - קשירת שרוכים, מרכז לובאס ישראל
