שריף (חברה)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חברה מסחרית ריקה.שריף (Шериф) היא החברה השנייה בגודלה בחבל טרנסניסטריה, משרדיה ממוקמים בעיר טירספול. שריף, שהוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי ויקטור גושאן ואיליה קזמאלי, לשעבר חברי השירותים המיוחדים, גדלה והפכה לחברה שכוללת כמעט את כל סוגי העסקים הפרטיים הרווחיים במדינה הבלתי מוכרת ואף השתלבה באופן משמעותי בפוליטיקה ובספורט המקומי.[1]
החברה
בבעלות שריף רשת תחנות דלק, רשת סופרמרקטים, ערוץ טלוויזיה, הוצאה לאור, חברת בנייה, מסחר ברכבי מרצדס בנץ , משרד פרסום, מפעל משקאות חריפים, שני מפעלי לחם , רשת טלפונים ניידים, מועדון הכדורגל שריף טירספול ואצטדיון שריף החדש שנבנה בעלות מוערכת של 200 מיליון דולר[2] וכולל מלון חמישה כוכבים שנמצא עדיין בבנייה.
התנהלות פוליטית
מדיניות ממשלת טרנסניסטריה בודדה את האזור משאר מולדובה, ומאפשרת לשריף לזייף בו מונופול.[3] זה הוביל לתקופה של שיתוף פעולה בין ממשלת איגור סמירנוב לשריף. החברה תמכה במדיניות הממשלה ובתמורה, שירות המכס בראשות בנו של נשיא החברה, ולדימיר העניק לשריף הפחתה במיסים ובמסי יבוא. כמו כן, נאמר כי הוא שותף עיקרי בהנהגת החברה.[4][5]
אולם ככל שהזמן התקדם, מעמדה הבלתי מוגדר של טרנסניסטריה האט את צמיחתה של שריף.[3][6] כאשר הוקמה מפלגה חדשה, "התחדשות", בשנת 2000 במטרה להיות עצמאית ממולדובה, שריף תמכה בהם.[7][8][9] התחדשות ידועה גם בזכות תמיכתה באינטרסים של עסקים גדולים. קזמאלי, מייסד שריף ומנהלת משאבי אנוש בחברה, אילונה טיוריאבה, נבחרו שניהם לפרלמנט כחברים ב"התחדשות".[10] כמה מקורות בתקשורת טענו שאולג סמירנוב, בנו הצעיר של הנשיא איגור סמירנוב, הוא בין חברי ההנהגה הבכירה בחברת שריף, אם כי הטענות הללו מעולם לא הוכחו. יתר על כן, לאחר 2006 הנהגת שריף התנגדה בגלוי לפוליטיקה של סמירנוב. לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2011 נעלמו הטענות על מעורבות החמולה של סמירנוב בשריף מהעיתונים בטרנסניסטריה.
שריף ניצלה את כוחה הכלכלי כדי להניע את הבחירות, בזכות הבעלות על רשת הטלפונים הניידים/הקווים במדינה ועל TSV, תחנת טלוויזיה מקומית.[7] בבחירות לפרלמנט 2005, התחדשות השיגה רוב מוחלט בפרלמנט והחזיקה ב־23 מתוך 43 מנדטים.[11][12][13] ניצחון זה ההיא להדחת יו"ר הפרלמנט הוותיק גריגורי מראקוצ'ה, והחליף אותו במנהיג מפלגת
מחשש לאובדן כוחה, האשימה ממשלת סמירנוב את שבצ'וק שריף בתכנון הפיכה.[3] נטען כי שריף מתכננת לאחד מחדש את טרנסניסטריה עם מולדובה, בתמורה לתנאים עסקיים רווחיים לחברה שם. שריף הכחישה בתוקף את ההאשמות הללו, וטענה כי עודנה תומכת בעצמאות ממולדובה. בעקבות התקפות מרובות בין שתי המפלגות, סמירנוב קיבל את תמיכת ממשלת רוסיה. מאז נעלם שבצ'וק כמעט כליל מהתקשורת ולא נרשם כמועמד בבחירות לנשיאות בדצמבר 2006. עם זאת, בשנת 2011 שבצ'וק ניצח הן את איגור סמירנוב והן את המנהיג החדש של התחדשות אנטולי קמינסקי בבחירות לראשות הרפובליקה. ב־29 בדצמבר 2012 יבגני שבצ'וק חתם על צו שיבטל את כל ההעדפות שנתנו לשריף בעבר על ידי איגור סמירנוב ובכך סיים את תקופת מעמדה המיוחס של החברה בכלכלת טרנסדניסטריה.[14] [15]
בשנת 2021 הואשמה שריף כי תרמה להונאת בחירות במהלך הבחירות לפרלמנט במולדובה בשנת 2021 בכך שנתנה 25 דולרים למצביעים טרנסניסטרים אם ילכו להצביע. שיטות דומות בוצעו על ידי חברת טירוטקס.[16]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "BHHRG". www.bhhrg.org. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sports in Pridnestrovi: Going for Gold
- ^ 3.0 3.1 3.2 Solovyev, V. & Zygar M. (19 September 2006).
- ^ McCracken, Patti (12 February 2006).
- ^ Jahn, George (18 January 2004).
- ^ "Moldova's Future Uncertain."
- ^ 7.0 7.1 "BHHRG". www.bhhrg.org. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Protsyk, Oleh.
- ^ "Renewal, Pridnestrovie's reformist opposition party." pridnestrovie.net.
- ^ "Официальный сайт Верховного Совета Приднестровской Молдавской Республики". www.vspmr.org.
- ^ "Moldova's Future Uncertain."
- ^ "Renewal, Pridnestrovie's reformist opposition party." pridnestrovie.net.
- ^ Botan, Igor (17 January 2006).
- ^ "An aided economy. The characteristics of the Transnistrian economic model". OSW Centre for Eastern Studies. 16 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Нас ждут «голые» полки магазинов? Профсоюзные Вести, 16 February 2013".
- ^ Cojan, Liviu (11 ביולי 2021). "TASS: Trupele ruse din Transnistria sunt pregătite să intervină la alegerile pentru parlamentul Moldovei". Digi24 (ברומנית).
{{cite news}}: (עזרה)
