שרפים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שרף (מלאך))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.


שרפים הוא שמם של המלאכים אשר מעמדם הוא בעולם הבריאה. ומשום כך הם הגבוהים מבין המלאכים, שהשרפים מעמדם בעולם הבריאה, חיות הקודש מעמדם בעולם היצירה, והאופנים בעולם העשיה.

השגתם של השרפים היא לפי מעמדם בעולם הבריאה, ששם מאירות ספירות חב"ד, ומשיגים איך שהוא יתברך קדוש ומובדל בבחינת אין ערוך, ומקור המשכת החיות ממנו יתברך להיות ממלא כל עלמין הוא רק על ידי צמצום עצום בבחינת שערה.

עבודתם של השרפים היא שמתלהבים ומתלהטים בתשוקה ורשפי אש לאסתכלא ביקרא דמלכא. ועליהם נאמר בפסוק "שרפים עומדים ממעל לו" - שעומדים מעל לכיסא.

במרכבת ישעיהו

המלאכים העליונים שהם שרפים, נזכרים לראשונה במרכבת ישעיהו (ישעיהו פרק ו, א-ג):

(א) בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדנ"י ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:
(ב) שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף:
(ג) וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש הוי"ה צבאו"ת מלא כל הארץ כבודו:

מבואר כי השגה של ישעיהו הייתה בעולם הבריאה, וזהו ענין "ואראה את אדנ"י יושב על כסא רם ונשא", שענינו הוא התלבשות של מלכות דאצילות הנקראת בשם אדנ"י, בעולם הבריאה, הנקרא בשם כסא. ולכן דווקא במרכבת ישעיהו נזכרים השרפים שהם המלאכים העליונים בעולם הבריאה, ואילו במרכבת יחזקאל, שהשגתו היתה בעולם היצירה, נזכרו רק חיות הקודש והאופנים.

במעמדם של השרפים בעולם הבריאה, הם המלאכים הגבוהים אשר ראשונים לקבל את השפע ומעבירים אותו למלאכים הנמוכים מהם. שפירוש מלאכים הוא שליחים, שהם השליחים להעביר את השפע האלוקי בעולמות. וכך השרפים בעולם הבריאה משפיעים חיות הקודש בעולם היצירה, אשר משפיעים לאופנים בעולם העשיה. ומן שמרי האופנים מושפע לגלגלים, עד שמושפע החיות של עולם הזה הגשמי.

מעמדם של השרפים בעולם הבריאה הוא נקודה כללית המתפרטת לכל עניניהם. שהשגתם של השרפים, ואופן עבודתם, ומעמדם ביחס למלאכים האחרים הוא לפי מדרגתם בעולם הבריאה.

השגתם

השגתם של השרפים היא לפי מדרגתם ומעלתם בעולם הבריאה, שבעולם הבריאה שוכנת אמא עילאה, שענינה הוא השגה. שאמא עילאה הוא הפרצוף של ספירת הבינה של עולם האצילות, וענין הבינה הוא ההשגה הפנימית. ולכן כל הפרטים של עולם הבריאה הוא בענין של השגה פנימית, ואף השגת השרפים היא בענין זה.

ענין השגה זו הוא שמורגש אצל השרפים ענינם ומקורם והחיות המהווה אותם.

מבואר עוד כי השגת השרפים בעולם הבריאה היא לא רק בחיותם אלא גם בעילת ומקור חיותם שבעולם האצילות. שאין השגתם רק בחיותם כמו שהיא בעולם הבריאה, אלא גם מקורו בעולם האצילות שהוא בהבדלה מהם. ואף שבאצילות איהו וחיוהי וגרמוהי חד נרגשת בהם השגה זו. ואף שחיותם בבריאה היא בהבדלה מהם, ובפרט מקור חיותם שבאצילות הוא בהבדלה מהם, מכיוון היותם בעלי השגה, והשגה היא בפנימיות, גם האור והחיות שבהבדלה מאיר בהם.

עבודת השרפים

עבודת השרפים היא באהבה ותשוקה גדולה לאלוקות, עד שנשרפים מגודל האהבה והתשוקה.

בניגוד לעבודת האופנים וחיות הקודש שמתנשאים ברעש גדול, עבודתם של השרפים היא בלי רעש. שסיבת הרעש של האופנים היא מחמת הסתר אלוקות. שמעמד השרפים הוא בעולם הבריאה, ששם נאמר אמא עילאה מקננא בכורסיא, ושם בחינת גילוי אור אין סוף להיות מושג. ומושג שם איך הוא יתברך קדוש ומובדל, ואין שום שינוי בעצמותו, לא קודם שנברא העולם ולא לאחר שנברא העולם, שמקור חיות כל העולמות הוא רק בהארה ממנו. ומשום כך עבודתם היא בבחינת ביטול ובלי רעש. מה שאין כן בחיות הקודש ובאופנים, שאין מעמדם בעולם הבריאה שהוא בבחינת כורסיא, ואין שם גילוי אלוקות בהשגה, ועבודת היא בבחינת צעקה בחילא יתיר.

מקום השרפים הוא בעולם הבריאה, שם מאיר אור אין סוף בגילוי, והם משיגים אותו. ועל כן אומרים הם "קדוש קדוש קדוש". זאת, לעומת החיות והאופנים - שמקומם הוא בעולם היצירה, ואינם משיגים את האור, ולכן מתנשאים ברעש גדול, ואומרים: "ברוך כבוד השם ממקומו".

בבחינת קומה

השרפים הם בבחינת קומה, כמו שנאמר "שרפים עומדים", שבניגוד לחיות הקודש ולאופנים, יש להם קומה וחילוק בין פנים וכו', וזהו מה שנאמר "בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו" וכו'.

על השרפים נאמר כי יש להם שש כנפים "שש כנפים לאחד", זאת בניגוד לחיות הקודש שנאמר כי יש להם ארבע כנפים. ומבואר הענין כי עיקר עבודתם של השרפים היא בתשוקה להידבק באור אין סוף הסובב כל עלמין בבחינת עליה. וענין עליה הוא בשש, כמו בשם מ"ב, שענינו הוא שכלול משבע המידות שכל אחת כלולה מששה מידות. והענין הוא שלא נכלל בה ספירת המלכות, שענין המלכות הוא הירידה מטה. ולכן לשרפים שהם בבחינת עליה יש שש כנפים. מה שאין כן לחיות הקודש, שענינם הוא המשכת האור האלוקי לתוך העולמות, יש ארבע כנפים, שזהו ראשית הפירוד והתחלקות כענין ארבע מחנות.

עומדים ממעל לו

על השרפים נאמר בנבואת ישעיהו כי "שרפים עומדים ממעל לו", שעומדים הם מעל לשכינה כביכול היושבת על הכסא. ולכאורה ענין זה קשה הוא, שכן כיצד יכול להיות שהמלאכים גבוהים כביכול מן הקב"ה. ומבואר שהשרפים עומדים למעלה משם אדנ"י, שהוא מלכות דאצילות היורדת להתלבש במרכבה בעולם הבריאה. וטעם הדבר לפי שתשוקתם היא להתבטל בבחינת סובב כל עלמין שגבוה יותר מן השכינה היורדת להתלבש בבי"ע.

עוד מבואר כי "שרפים עומדים ממעל לו" פירושו הוא ממעל לוי"ו, שוי"ו הוא בחינת המדות של עולם האצילות שהם בבחינת מקור לעולמות, ותשוקתם של השרפים היא להתכלל באור הסובב כל עלמין שלמעלה ממקור לעולמות.


סמל חבדפדיה.png
הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL