מעשה מרכבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מרכבה (קבלה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מעשה מרכבה הוא כינוי לפרקים מתורת הסוד. פרקים אלו מופיעים לרוב בסמיכות לפרקי מעשה בראשית. במשנה[1] נאמר שהיא נלמדת רק לחכם נבון ורק ביחידות. אזכורה הראשון בשם זה הוא בתקופת התנאים, והיא חלק מספרות הפרדס ותורת הסוד. ניתנו לה לרוב שני פרושים מרכזיים: אלו הקושרים אותה עם ספרות כדוגמת ספר היצירה; או אלו המפרשים שהכוונה לספרות והבנות פילוסופיות העוסקות במהות הבורא.

המילה "מרכבה" (במובן מרכב, מושב) התייחסה במקור למרכבת הכרובים מבית המקדש.[דרוש מקור] או לאופן עמידת השרפים והאופנים וחיות הקודש[2] שיתכן וגם הם מכונים בשם כרובים[3].

ספרות מקור

ישנם כמה טקסטים המאופיינים כ"מעשה מרכבה". המוקדמים שבהם הם פרקים מסוימים מהתנ"ך העוסקים במעשה מרכבה, כגון ספר יחזקאל, העוסק בחלקו בדרכי ההנהגה של הקב"ה, כגון פרק א'. ההתייחסות הראשונית לאפיון "מעשה מרכבה" מופיעה במשנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א'.

עיסוק במעשה מרכבה

המשנה (מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א') קובעת שמותר ללמד מעשה מרכבה רק ל"יחיד" כאשר הוא "חכם ומבין מדעתו". בתלמוד בבלי (מסכת חגיגה, דף יד עמוד ב) מובאים כמה סיפורים והתייחסויות העוסקים במעשה מרכבה, דברים הכלולים ב"כניסה לפרדס".

הגדרת מעשה מרכבה

המקור הראשוני המתייחס למושג "מעשה מרכבה" הוא במשנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א'. אולם מקור זה אינו מזהה במפורש מהו אותו "מעשה מרכבה". ישנן גישות והגדרות שונות לדבר זה, כאשר ההוגים השונים מייחסים את הדברים בהתאם לגישתם היסודית.

גישת המקובלים

המקובלים זיהו את מעשה מרכבה בספרות ההיכלות והמרכבה, כגון ספר שיעור קומה. גישה זו, רואה את "מעשה מרכבה", כספרות יהודית, סודית וייחודית. כתוצאה מכך ספרות זו מיוחסת למערך הורשה ומסורת שהעבירו את ענייני "מעשה מרכבה".

התנגדות

כמה התנגדויות הובאו ביחס לקביעה ש"מעשה מרכבה" הוא ספרות הסוד האיזוטרית. חלק מההתנגדויות הופנה במשמעותו לספרות זו, ולפרשנות הפשטנית שניתנה לטקסטים מסוימים. כך הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו, שספר "שיעור קומה" מהווה כפירה מעצם היותו מגשים את ה'. בנוסף, אף בדורות מאוחרים יותר הובאה התנגדות לספרות הספירות (עשר הספירות), כגון בתשובת הריב"ש.

הגישה הרציונלית

כפי שטען יצחק טברסקי, ניתן לראות שהרמב"ם שאף רבות לאחד בין הפילוסופיה להלכה; אחד מהתחומים האלו היה בהגדרת "מעשה מרכבה" והקשרו לפילוסופיה. הרמב"ם בפירושו למשנה (חגיגה ב, א), מסווג את מעשה מרכבה כספרות המטאפיזיקה. בקביעה זו הוא מזהה את השיא הלימודי וההכשרתי בעיון פילוסופי, המהווה התעסקות במהות ה'. בהמשך לתפיסה זו, הרמב"ם פוסק ששיא הלימוד התורני מהווה התעסקות במעשה מרכבה (משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ד' בסופו); ולכך הקדיש הרמב"ם את ספרו האחרון "מורה הנבוכים".

התנגדות

לגישתו הרציונלית של הרמב"ם ניתן למצוא התנגדויות רבות. כך לדוגמה הר"ן (בדרשותיו), טוען שספרות פילוסופית כגון זו שהציג הרמב"ם, אינה ייחודית יהודית, אלא היא ספרות אוניברסלית. לדעת הר"ן, מעשה מרכבה היא ספרות ייחודית.


הערות שוליים

  1. ^ חגיגה ב' א'
  2. ^ עיין בספר יחזקאל ובספר דניאל ובספר ישעיהו במראות הנבואה ובחזיונות
  3. ^ עיין בנבואת יהושע הכהן הגדול
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0