שרפת פסולת
שרפת פסולת היא תהליך לטיפול בפסולת הכרוך בבעירה של חומרים אורגניים הכלולים בחומרי פסולת.[1]
שרפה ומערכות אחרות לטיפול בפסולת בטמפרטורה גבוהה מתוארות כ"טיפול תרמי". שרפת חומרי פסולת ממירה את הפסולת לתוצרים של אפר, גזי פליטה וחום. האפר נוצר ברובו על ידי המרכיבים הלא אורגניים של הפסולת והוא עשוי לקבל צורה של גושים מוצקים או חלקיקים המועברים על ידי גזי הפליטה. במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בחום שנוצר על ידי השרפה לצורך הפקת אנרגיה כגון חשמל.
מרבית המשרפות שנבנו לפני כמה עשורים לא כללו התקנת אמצעים לצמצום פליטת חומרים מזהמים וחומרים מסוכנים, כמו כן לא כללו שלבי מיחזור טרם הכנסת הפסולת לכבשנים ולא ייצרו חשמל. אף כי בשנים האחרונות מרבית המשרפות החדשות שהוקמו פועלות לצמצום כמות המזהמים הנפלטים בתהליך הבעירה, קיימים מחקרים המצביעים על הסכנות הנשקפות בתהליך השרפה והנזק אשר עשוי להיגרם לקהילות מקומיות כתוצאה מהחשיפה לתוצרי השרפה.[2][3][4][5] בנוסף, חלק ניכר מגזי הפליטה של המשרפות הם גזי חממה רעילים התורמים להתחממות הגלובלית.[6]
שרפת פסולת מצמצמת את המסה המוצקה של הפסולת המקורית בעשרות אחוזים (תלוי בהרכב ובמידת ההתאוששות של חומרים כמו מתכות מהאפר למיחזור). בתום תהליך הבעירה נותרים חומרים שאינם התכלו (פסולת שיורית), לרוב מתכות כבדות, חלקן נפלטות דרך ארובות המתקן ומרביתן נערמות בתחתית הכבשנים ומצריכות פינוי מיוחד.
תהליך הבעירה כולל פליטת מזהמים. מתוצרי השרפה הנפוצים והרעילים ביותר הן התרכובות הכימיות דיאוקסין הידועות כמסרטנות.[7] משרפות פסולת מודרניות, הנבנות על פי תקנים מיוחדים, כוללות אמצעים לוויסות והקטנת פליטת מזהמים, אך אינן מונעים אותם. במדינות רבות בעולם מתקיימות מחאות ציבוריות רבות נגד הקמת מתקני שרפת פסולת בסמיכות לתושבים[8][9], בחלקן אף הוקמו תנועות מחאה המוניות. בישראל החלה להתעורר מחאה נגד הקמת מתקני השרפה בעקבות כוונת המשרד להגנת הסביבה לתכנון הקמתן של מתקני שרפת פסולת ברחבי ישראל.[10]
היסטוריה
כמות הפסולת המצטברת בעת העתיקה הייתה מוגבלת יחסית עקב צריכה מופחתת ושימוש חוזר בחומרים. פסולת מזון כגון עצמות וקליפות הועברו לעיתים קרובות לניצולם על ידי חיות משק (בהמות, כלבים וכו'). בריכוזים עירוניים כמות הפסולת שניתן היה למחזר קטנה עקב שוני מאפייני הכלכלה העירונית, מוקדי שפיכת הפסולת באזורים אלו אשר נחקרו ונותחו (כדוגמת מחקר שבוצע בירושלים), מצביעים כי עיקרם כולל פסולת אורגנית בדגש על עצמות בעל חיים, ובנוסף ריכוזים גדולים מאוד של שברי כלי חרס.[11] שאר הפסולת אשר לא ניתן היה להפיק ממנה תועלת שימושית נוצלה כפי הנראה לצורכי הסקה.
משרפות הפסולת הראשונות נבנו בנוטינגהאם, בריטניה, על ידי מנלוב, אליוט ושות' בע"מ בשנת 1874, מתקנים אלו כונו בשם "destructors".[12]
משרפת הפסולת הראשונה בארצות הברית נבנתה בשנת 1885 בגברנרז איילנד (אי המושלים) בניו יורק. בצ'כיה הוקמה משרפת הפסולת הראשונה בשנת 1905 בעיר ברנו.
המשרפות נועדו לתת פתרון לצמצום נפח הפסולת הנדרשת לפינוי מרוחק משטח היישוב.
שיטות שרפת פסולת
מתקני שרפת הפסולת הפשוטים ביותר מתבססים על שרפת מצבורי פסולת בשטח פתוח. תהליך זה מקובל לכנות כשרפת פסולת פיראטית והוא נחשב למזהם ביותר עקב פליטת חומרים רעילים ומסוכנים המתפזרים לסביבה.[13] לאורך השנים התקנתן של משרפות פסולת המבוססות על מתקני כבשן נעשתה לעיתים קרובות בסמיכות לריכוזי ישוב במטרה לשנע בקלות רבה יותר את מצבורי האשפה. החל מהקמתן של משרפות הפסולת הראשונות ועד למתקנים שהוקמו בעשורים האחרונים מרבית המתקנים לא כללו אמצעי ניטור ובקרה של פליטת חומרים מזהמים ורק בשנים האחרונות גברה המודעות לנושא זה. כיום מרבית משרפות הפסולת פועלות תחת בקרה ואולם הצורך בהקמתן עודנו שנוי במחלוקת רבה סביב נושא הזיהום והסכנות הטמונות בחשיפה לתוצרי השרפה.[14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ G.C. Fitzgerald, Waste to Energy Conversion Technology, Elsevier, 2013, עמ' 55–71, מסת"ב 978-0-85709-011-9
- ^ José L. Domingo, Joaquim Rovira, Lolita Vilavert, Martí Nadal, Health risks for the population living in the vicinity of an Integrated Waste Management Facility: Screening environmental pollutants, Science of The Total Environment 518-519, 2015-06, עמ' 363–370 doi: 10.1016/j.scitotenv.2015.03.010
- ^ Y. Miyake, A. Yura, H. Misaki, Y. Ikeda, Relationship Between Distance of Schools from the Nearest Municipal Waste Incineration Plant and Child Health in Japan, European Journal of Epidemiology 20, 2005-12, עמ' 1023–1029 doi: 10.1007/s10654-005-4116-7
- ^ Wenchao Ma, Lingyu Tai, Zhi Qiao, Lei Zhong, Contamination source apportionment and health risk assessment of heavy metals in soil around municipal solid waste incinerator: A case study in North China, Science of The Total Environment 631-632, 2018-08, עמ' 348–357 doi: 10.1016/j.scitotenv.2018.03.011
- ^ Suh-Woan Hu, Carl M. Shy, Health Effects of Waste Incineration: A Review of Epidemiologic Studies, Journal of the Air & Waste Management Association 51, 2001-07, עמ' 1100–1109 doi: 10.1080/10473289.2001.10464324
- ^ Andrea Thompson, Burning Trash Bad for Humans and Global Warming, https://www.scientificamerican.com/, September 2, 2014
- ^ Özgen Ercan, Faruk Dinçer, Atmospheric concentrations of PCDD/Fs, PAHs, and metals in the vicinity of a cement plant in Istanbul, Air Quality, Atmosphere & Health 9, 2016-03, עמ' 159–172 doi: 10.1007/s11869-015-0314-y
- ^ Beijing bureau BBC News, Wuhan protests: Incinerator plan sparks mass unrest, https://www.bbc.com/, 8 July 2019
- ^ Anne Davies, Sydney waste incinerator should be binned, https://www.theguardian.com/, 11 Apr 2018
- ^ המשרד להגנת הסביבה, מסמך מדיניות לקידום הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת עירונית בישראל, באתר https://www.sviva.gov.il/, 2 לינואר 2018
- ^ Abra Spiciarich, Yuval Gadot, Lidar Sapir-Hen, The Faunal Evidence from Early Roman Jerusalem: The People behind the Garbage, Tel Aviv 44, 2017-01-02, עמ' 98–117 doi: 10.1080/03344355.2017.1280974
- ^ J.I. Blenkharn, Medical wastes management in the south of Brazil, Waste Management 26, 2006-01, עמ' 315–317 doi: 10.1016/j.wasman.2005.09.002
- ^ אזרחים למען הסביבה, שריפות באתרי פסולת פיראטיים בגליל המערבי, באתר https://www.cfenvironment.org.il/, 29 לאוקטובר 2018 (ארכיון)
- ^ צפריר רינת, המדינה מקדמת בניית מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת באזור המרכז בהליך מזורז, באתר https://www.haaretz.co.il/, 11 למאי 2020
